צעירים, חסרי ניסיון והרפתקנים: דור חדש של משקיעים הגיע לבורסה בחסות המשבר

המפולת בשווקים במרץ האחרון, שתזמנה את הפחד (FOMO) להפסיד את העליות בעתיד, העמלות שבקו האפס, האפליקציות הזמינות למסחר בבורסה, השהייה הממושכת בבית והיעדר פלטפורמות ההימורים - כל אלה זימנו לשוק ההון כוכבים חדשים: משקיעים צעירים וחסרי ניסיון. בימים שבהם אנשים מוצאים עצמם מובטלים או לכל הפחות צריכים לחיות ממשכורת מופחתת, רבים מהם מחפשים דרכים יצירתיות להרוויח כסף, חלקם אף הופכים משוגעים לדבר. אלה סוחרים בכוחות עצמם - לא דרך בתי השקעות ולא דרך בנקים, בלי ייעוץ ובלי הכוונה. בימי קורונה, כך נדמה, הנהירה של המשקיעים העצמאים לבורסה בעיצומה.

"באמצע מרץ ראיתי את הבורסה נופלת משמעותית. היה לי הרבה זמן פנוי והחלטתי למנף את הסיפור הזה", מספר יניב, 41, מאזור השרון, שאיבד את עבודתו כשבועיים לפני הקורונה לאחר שהסטארט-אפ ששימש בו כמנהל תפעול נסגר. "במקום החשבון שהיה לי בבית השקעות התחלתי לסחור באופן עצמאי".

יניב השקיע כ-150 אלף שקל במניות של חברות תיירות, אנרגיה, תעופה וחברות בתחום הפנאי. יש ימים שבהם הוא משקיע בין שעה לשעתיים, ויש ימים שבהם סוחר לאורך כל היום. "השקעתי גם במניות שנסחרות בחו"ל", הוא אומר, "וזה מצריך מעקב, המרת כספים, משיכות".

זה מהווה מבחינתך תחליף להכנסה משכר?
"אם אני אצליח לתחזק את עצמי מזה, מה טוב. כרגע השוק מייצר הזדמנויות, ולכן אני שם. אני מאמין שאמשיך להיות פעיל בבורסה גם אחרי שאמצא עבודה, אבל אשקיע במניות שהן יותר לטווח ארוך, משהו שמצריך שתיים-שלוש פעולות ביום. המחשבה היא לקחת את הכסף הנזיל ולמנף אותו, אולי אפילו להכפיל".

150 אלף השקלים שהשקיע יניב כבר הניבו כ-250 אלף שקל, אבל כיום הכסף המושקע שלו מסתכם בכ-200 אלף שקל. "חלק מימשתי, אבל אני לא מתכוון למשוך את הכספים אלא לקחת את הרווחים ולהמשיך להשקיע".

אבשלום, 29, איש קבע מאזור המרכז, השקיע במניות בעבר. עם הכסף שהרוויח רכש דירה בבאר שבע. מאז, הוא מספר, התרחק מהבורסה. "במשך ארבע שנים לא פתחתי עיתון כלכלי. בסביבות ינואר התחלתי לשמוע מחברים שמשקיעים שיש המון חברות שהשווי שלהן ממשיך לרדת ואיבדו המון ממנו. באמצע מרץ הבנתי שיש פה הזדמנות. הסתכלתי על שווקים בסין וראיתי ששם מתחילים להתאושש".

אבשלום מנהל כיום השקעות בסדר גודל של 200 אלף שקל. הוא משקיע בין היתר בחברת שופיפיי, העוסקת בסחר באינטרנט, במניות בארה"ב כמו ביונד מיט ("קניתי אותה ב-60 דולר, היום הערך שלה הוא כבר 158 דולר"), נטפליקס, חברת המדיה TTD. בצד אלה יש לו מניות שהוא קורא להן "מניות גב שני", שהן למעשה כאלה שעדיין לא התאוששו מהקורונה, כמו חברות תעופה ותיירות. לדבריו, ההשקעה שלו הייתה מתכון בטוח להצלחה. "כל מי ששם כסף בסוף מרץ, הרוויח. לא היה צריך להיות גאון".

"מדובר בשינוי תפיסתי"

יניב ואבשלום לא לבד. מאז פרוץ הקורונה מדווחים בתי ההשקעות על גידול ניכר בפעילות חבר הבורסה שלהם, שהוא למעשה פלטפורמה שהם מציעים למסחר עצמאי בניירות ערך. בית ההשקעות מיטב דש, לדוגמה, דיווח בדוחות הרבעון הראשון שלו כי במגזר חבר הבורסה והברוקראז’ המוסדי נרשמה עלייה בפעילות העסקית ובהכנסות בשל התנודתיות בשווקים. מגזר זה, נכתב בדוח, נהנה מגיוס לקוחות מוגבר בתחום חבר הבורסה: בחודש מרץ האחרון גויסו פי שלושה לקוחות חדשים מהממוצע השנתי ל-2019. בית ההשקעות רשם פעילות גדולה מהרגיל של לקוחות הן בתחום חבר הבורסה והן בתחום הברוקראז’ המוסדי.

"הגידול הזה הפתיע אותנו מאוד", אומר אושר טובול, מנכ"ל מיטב דש טרייד. "כל חברי הבורסה היו בצמיחה, אבל פתאום בקורונה היקף הלקוחות שפנו לפתוח אצלנו חשבונות גדל מאוד. באפריל הוא כבר רשם עלייה של פי חמישה, בהשוואה לממוצע בשנה הקודמת".

 אושר טובול / צילום: רמי זרנגר

אלעד בנבג’י, מנכ"ל אקסלנס שירותי בורסה, מעיד על גידול של פי שישה בפתיחת חשבונות לעומת הממוצע ב-2019. "זו דרמה", אומר בנבג’י. "משקיעים פשוט באו בהמוניהם, וזה לא נגמר. אנשים לא מוכנים יותר להישאר בעולם הישן. יש פה משהו שהוא הרבה יותר מתופעה פיננסית. זה בעצם שינוי תפיסתי. אנשים מבינים שהם צריכים לקחת אחריות על גורלם בבחינת ‘אם אין אני לי, מי לי’. רבים הגיעו למסקנה שהם לא סומכים יותר על מערכות גדולות, על מוסדות הממשלה. הם פשוט מבינים שאם הם לא ייקחו אחריות על ההחלטות שלהם, אף אחד אחר לא ייקח".

ואיך היית מאפיין אותם?
"אלה אנשים אינטליגנטיים, כמעט כולם מתחת לגיל 45. הם לא מהמרים, אלא מבינים את ההשקעות שלהם. הם קוראים עיתונות כלכלית, הם בקיאים בטרנדים, יש להם שכל ישר, הם קוראים את החומר הרלוונטי. הם מבינים שיש הרבה מניות שהערך שלהן ירד הרבה יותר ממה שהיה צריך. מדובר באנשים שמנהלים את ההשקעות שלהם בצורה מושכלת מאוד, ויודעים בדיוק באיזה שלב הם ימכרו, כלומר לאיזו רמה המניה צריכה להגיע כדי להימכר. הרבה מהם בכירים בתחום שבכל הנוגע לכסף שלהם לקחו עד כה צעד אחורה, ועכשיו זה משתנה".

ומה בכל זאת היה בקורונה שגרם להם לעשות את הצעד הזה קדימה?
"הם איבדו את הפחד משינוי, והבינו שהרבה יותר מפחיד להישאר במקום מאשר לאבד כסף. הקורונה גרמה להרבה אנשים לבחון את הנחות היסוד שלהם. מלבד זאת, בתקופה הזאת לאנשים היה זמן לחשוב וליישם רצונות שהתבשלו אצלם כבר הרבה מאוד זמן. מאחר שהיו תנודות בשווקים והייתה הזדמנות, ובמקביל הם הבינו שהם לא יכולים לסמוך על אף אחד, זה דחף אותם לעשות לשינוי. הם זיהו את היכולת שלהם והבינו שהם לא רוצים שהכסף שלהם ימשיך לשכב בבנק".

 אלעד בנבג'י / צילום: איל יצהר

המניות המבוקשות ביותר בקרב המשקיעים העצמאים, לפחות כפי שמזהים באקסלנס, הן אמזון, פייסבוק, מיקרוסופט, טסלה, בואינג, Cgc, Uso. בארץ מדובר בלאומי, הפועלים, דלק, טבע, נייס ואלביט מערכות.

הידיעה כי הקורונה הולידה סוג חדש של שחקנים בשוק המניות קיבלה ביטוי גם ב"וול סטריט ג’ורנל": "אנשים, בעיקר צעירים, משתגעים מהבידוד ומהיעדר ספורט מקצועני להמר עליו, ופונים להימורים על מניות. למחפשי הריגושים הללו עוצמת האירוע חשובה לא פחות מהכיוון, והפסד גדול יכול להיות כיפי כמו רווח גדול".

טובול מסביר שהזמן הביתי בסגר גרם להרבה סוחרים ותיקים לעשות סדר בהשקעות שלהם: "מי שהיו להם סכומי כסף ששכבו בבנקים, החליטו להעביר אותם לאפיקים אחרים, רווחיים יותר, ומי שכבר הושקעו בבורסה באמצעות הבנקים החליטו להעביר את המסחר העצמאי מהבנקים לבתי ההשקעות בגלל העמלות הגבוהות בבנקים".

לדברי תמרה דירקטור, מנהלת פסגות ני"ע, "הקורונה פינתה לאנשים זמן לעשות שופינג טוב יותר ולשפר את העניינים הפיננסיים שלהם. זה, לצד הירידות החזקות, יצר את הגידול". טובול קורא לזה "האפקט החיובי של הקורונה", ולהערכתו, אותן מניות של חברות גדולות וחזקות, שירדו בחדות, יתחזקו שוב בחלוף המשבר.

עוד אומר טובול כי 70% מהלקוחות החדשים הם כאלה שסחרו בבנקים, ועשו את המעבר, והשאר סוחרים לראשונה בחייהם. גם לבנת מזרחי רינסקי, מנהלת הברוקראז’ בבית ההשקעות איי.בי.איי, מעידה שהמצטרפים החדשים הם בעיקר לקוחות בנקים. "כעת, כשהם רואים את הירידות בשווקים, הם רוצים להיות חלק מזה. אנשים ישבו על כסף במשך עשר שנים, ועכשיו רוצים להיות חלק מהחגיגה". להערכתה, המצטרפים החדשים נחלקים לשתי קבוצות. "האחת היא הספקולנטים, שתמיד היו ותמיד יהיו אלה שנכנסים למניות זום ולמניות הנפט. הסיכוי שלהם להפסיד הוא כמו הסיכוי להרוויח. הם גם שחקני נגזרים, ורואים תנועה גדולה מאוד בנגזרים. הקבוצה השנייה כוללת כאלה שנכנסים להשקעות אסטרטגיות ומנסים לבנות תיק השקעות לאורך זמן".

 לבנת מזרחי רינסקי / צילום: אילן בשור

אז מה עוד מאפיין את המשקיעים החדשים? לדברי טובול, מלבד היותם צעירים, סביב גיל 35, שרובם (85%) גברים ומתמקדים בעולם הטכנולוגי - השחקנים החדשים משקיעים בעיקר בניירות ערך זרים. "רובם הלכו לכיוון מניות פייסבוק, גוגל; רבים השקיעו באמזון ונטפליקס. אלה מניות שנתנו תשואה עודפת, והן כיום מניות הדגל, שהחליפו את בזק וטבע. יש כאלה שמחפשים הזדמנויות, כמו מניות שהן בסיכון, למשל רויאל קריביאן, או חברות שפשטו רגל, כמו הרץ".

"חיפשתי את המניות שספגו מכה"

דניאל, 40, נשוי ואב לשלושה, עובד במגזר הציבורי, מספר שהשקעות בבורסה תמיד עניינו אותו, אך מעולם לא היה לו פנאי לזה, וגם לא קשב או כסף. ואולם, סמוך לתקופת הקורונה הוא החליט לפתוח תיק השקעות. "נכנסתי לעולם הזה רגע לפני שהתחילה הקורונה. התחילו שמועות על מרווחים יפים, שהכול מתחיל לצנוח והשוק לא מתנהג כמו שלמדתי, משהו רע קורה. עצרתי לרגע את הסוסים והבנתי שהשפעות הקורונה זה סיפור לא ידוע, וחוסר הוודאות גורם לכולם לברוח, ואז נפל לי האסימון שבכל מקום שבו יש משבר יש הזדמנות, ונכנסתי לסיפור".

כלומר, אחרי שכבר הפסדת.
"ההפסד לא היה גדול, של אלפי שקלים, ובנקודה שבה זיהיתי שיש פער גדול בין המציאות להזדמנות, נכנסתי במאות אלפי שקלים. חיפשתי את הפלטפורמה להיכנס, ובתחילה סחרתי דרך הבנק. רק אחר כך בחרתי לסחור דרך הפלטפורמה של בית השקעות וגיליתי שזה הרבה יותר אינטימי ונוח. מכאן והלאה חיפשתי בתוך השוק את המניות שספגו מכה".

 ניירות הערך הפופולריים במסחר המקוון בימי קורונה

למשל?
"חברות התעופה דלתא, אמריקן איירליינס, לופטהנזה - הלכתי וקניתי אותן במחיר הכי נמוך, 8.5 דולר, ועכשיו הוא עומד על 21 דולר. השקעתי בחברות מלונאות, חברות טכנולוגיה, חברות שעוסקות בתחום הרפואה המתקדמת או הבינה המלאכותית, עשרות רבות של מניות. קניתי למשל מניה שעלתה פי שלושה. יש מניות שעשיתי עליהן 100% רווח. גם מניית דלק מסקרנת אותי מאוד. אני לא חושב שהיא תחזור למצב הקודם. זה מייצר הרבה מאוד לחץ ולכן אני חושב ששם המשחק זה סבלנות".

אתה כרגע מרוויח או מפסיד?
"היום אני עומד על רווח של 40% מהקרן. עד לפני שבועיים הייתי ברווח של 90% ולא מכרתי, ואלה היו שבועיים קשים. צריך להיות בוגר, לעשות עבודה מעמיקה, ולא להתבדר ולקנות מניות בגלל סיפורים ברשת, אלא ללכת ולקרוא. לקחתי קורסים אינטרנטיים, זה לא בשליפה מהמותן, וצריך סבלנות, אי אפשר לשים הכול בסל אחד. נכנסו לשוק הרבה ילדים שחושבים שהם באים לעשות את קופה לרכוב על הגל".

ולא סתם ילדים. ביישוב בדרום הארץ החלה חבורת נערים בני 16 לסחור בחודשים האחרונים דרך אפליקציית Plus500, המאפשרת מסחר בחוזי הפרשים על מכשירים פיננסיים נפוצים. אצלם, אגב, המניה המועדפת היא דלק. הנערים נכנסים לאפליקציית המסחר דרך הנתונים של הוריהם ובהרשאתם, ופשוט סוחרים בניירות ערך. "האפליקציה", מספר אחד ההורים, "מאפשרת לקיים מסחר דמה וגם מסחר אמיתי. לפעמים הם סוחרים בכאילו ולפעמים על אמת, בכסף שלהם".

שוק ההון בכף היד

אחת הפלטפורמות למסחר עצמאי בישראל היא פפר אינווסט, מוצר ההשקעה של הבנק הדיגיטלי פפר, ששייך לבנק לאומי. האפליקציה, שהחלה לפעול רק בספטמבר האחרון וכבר רשמה גידול ניכר במשתמשים (200% לחודש במרץ-מאי, בהשוואה לינואר-פברואר), מאפשרת לסחור בשברי מניות ובשברי מדדים, ולמעשה להשקיע החל מ-50 שקל. "כך", מסביר שימי פרנס, מנהל המוצר פפר אינווסט, "אם מישהו רוצה להשקיע במניות שהוא מאמין בהן אבל המחיר שלהן הוא מאות דולרים, דרכנו הוא יכול לעשות את זה".

לדבריו, 70% מהמצטרפים לאפליקציה הם בני 30-18, ויש גם לא מעט משקיעים חרדים. "אלה אנשים שישבו בחוץ, ופתאום רואים בחדשות שהשווקים נופלים", אומר פרנס. "הם אומרים לעצמם שיש להם כאן הזדמנות ומשום שיש להם גם יותר זמן פנוי, הם מתחילים לנבור ולגלות עולמות חדשים".

בניגוד למסחר רגיל בניירות ערך דרך הבנק, בפפר אינווסט אין עמלות על פעולות, והגבייה היחידה היא דמי ניהול שנתיים של 0.8% מגובה התיק. הנתון הזה מביא גם לגידול בפעולות. לדברי פרנס, מספר המצטרפים מאז מרץ גדל פי שניים וגם שווי התיק הממוצע גדל. עוד הוא אומר כי המסה הקריטית של משתמשי פפר אינווסט בתקופת הקורונה הם לקוחות שמנהלים השקעות של אלפי שקלים.

יעל וינר, המנהלת את קהילת הפייסבוק "עוברות ושוות", שמונה כיום 23 אלף נשים, מספרת כי ממש באחרונה היא ושותפתה ענת כץ אורג’אס חשפו בפני חברות הקהילה את פלטפורמת פפר אינווסט, וביקשו נסייניות מקרב הקבוצה. ההיענות, היא אומרת, הייתה הגדולה ביותר אי פעם בהשוואה להתנסות בשירותים פיננסיים אחרים. וינר מדגישה כי חברות הקהילה הן נשים שמתעניינות בפיננסים ובשוק ההון. חלקן דיווחו כי זיהו הזדמנויות השקעה רבות.

רם גב, משנה למנכ"ל ומנהל החטיבה הפיננסית בבנק הפועלים, מעיד על עלייה ברורה בהיקף הפעילות בשוק ההון, וטוען כי הוא דווקא לא מזהה עזיבה של לקוחות שסחרו דרך הבנק למסחר עצמאי דרך בתי השקעות. "היו כאן שני אלמנטים: היו ירידות, וזמן לא רב לאחר מכן - עליות. התנודתיות הזאת ייצרה תמריץ להמון אנשים להגביר פעילות: לצמצם פוזיציה, לשנות פיזור. אנשים זיהו הזדמנויות. מלבד זאת, לא מעט גופים, ובמיוחד המערכת הבנקאית, מציעים כלים דיגיטליים נוחים מאוד, מה שלמעשה מביא את שוק ההון לכף היד. כך, התנודתיות בשוק עם המוכנות הדיגיטלית יצרו מעורבות גדולה יותר מצד הציבור.

גם בעיני גב הקורונה הייתה טריגר לשינוי תפיסתי. "המשבר שינה משהו בחשיבה של אנשים, הם הבינו ששווקים יכולים להתהפך. אירוע חד כזה של משבר, אף שתיקן את עצמו, הוכיח ששווקים יכולים ליפול. זה חידד מחדש אצל הלקוחות את העובדה שכשאתה נמצא בסביבה ממושכת של שווקים עולים, עדיין לשוק יש יותר מכיוון אחד, וכמו שהוא עלה, הוא יכול לרדת".

במקום לשחק במחשב, משקיעים בבורסה

אפליקציית רובין הוד האמריקאית, שפופולרית בקרב הנוער, רשמה
3 מיליון מצטרפים ברבעון הראשון / גיא בן סימון

אם נדמה שבישראל המשקיעים חסרי הניסיון הם הפתעה לשוק ההון, אז בארה"ב רושמות פלטפורמות המסחר המקוון פעילות מוגברת בקרב משקיעים צעירים יותר - דור המילניאלס. אלה, שמצאו עצמם נעולים בבית בחוסר מעש מול המחשב, רואים באפליקציות ההשקעה העצמאית תחליף סביר בהחלט להימורים או משחקים ברשת.
כך למשל, חברות הברוקראז’ המקוון צ’ארלס שווב, אמריטרייד, אי-טרייד ורובין הוד רשמו עלייה של עד 170% בהיקף הפעילות ברבעון הראשון של 2020, הרבעון שבו נרשמה הנפילה החדה ביותר בהיסטוריה בשוקי המניות בצל משבר הקורונה. מתוך 609 אלף חשבונות מסחר חדשים שנרשמו בפלטפורמת המסחר של צ’ארלס שווב, 280 אלף הצטרפו רק בחודש מרץ, בשיאה של המפולת.

"שמענו כאנקדוטה על משקיעים צעירים בעלי פחות ניסיון בשוק שראו את חודש מרץ כזמן ייחודי להתחיל לסחור", כתב טוביאס לבקוביץ’, האסטרטג הראשי בדסק מניות ארה"ב של סיטיגרופ בדוח למשקיעים. "יש דור חדש בשוק שחש כי מתקרבת הזדמנות קנייה של פעם בדור, אבל אין לו בהכרח הרקע הדרוש".

באפליקציית המסחר המקוון רובין הוד (שקורצת בשמה ‘לקחת מהעשירים ולתת לעניים’) נפתחו רק ברבעון הראשון של השנה 3 מיליון חשבונות חדשים. האפליקציה מאפשרת מסחר בסכומים קטנים וללא עמלות, מה שמתיישב היטב עם הרגלי הצריכה של המילניאלס המרוששים. ואכן, רוב משתמשי רובין הוד הם בשנות העשרים שלהם.
בראש רשימת המניות הפופולריות באפליקציה ניתן למצוא מניות ספקולטיביות, כמו אלה של חברות התעופה והקרוזים, שקרסו בצל הקורונה. אחריהן מנייתה של ג’יניאס ברנדס, חברה מלוס אנג’לס שזינקה מ-30 סנט למניה ל-11 דולר, וזאת למרות שהיא חברה מפסידה, ומנייתה של חברת השכרת הרכבים הרץ, שמצויה על סף פשיטת רגל. רק בסוף הרשימה ניתן לראות פופולריות של חברות יציבות כמו מיקרוסופט.

הרשימה הזאת מלמדת בעיקר על מה שאין באסטרטגיית ההשקעות של דור המילניאלס, וזה אורך רוח והשקעה בחברות ערך לאורך זמן. הניסיון ‘לעשות מכה’ באמצעות הימור באופנה חולפת או השקעה ספקולטיבית שמחכה לנס הוא האפשרות העדיפה על דור המילניאלס, וקשה להאשים אותם. במשברים הפיננסיים הגדולים הקודמים, כמו הדוט-קום ומשבר הסאבפריים, דור המיליניאלס היה צעיר וחסר ניסיון בשוק, ולמעשה לא הצליח ממש לצבור הון. עכשיו הוא מהמר על המעט שיש לו.

נראה כי הדור הצעיר, שמונה לפחות כ-73 מיליון בארה"ב, העדיף להשקיע את הצ’ק שקיבל כל אזרח מהמדינה, 1,200 דולר, בשוק המניות. לצד לא מעט סיפורי הצלחה על המתעשרים החדשים בקרב מי מדור המילניאלס שהצליח לרכוב על גל העליות הנדיר, יש סיפורים טראגיים עם מחיר כבד, כמו זה של אלכסנדר קרנס, סטודנט בן 20 שהתאבד על פסי רכבת אחרי שטעה לחשוב כי הפסיד 730 אלף דולר ברובין הוד. המוות המיותר יכול היה להימנע אם הייתה לסטודנט השכלה פיננסית. הסוחר הצעיר לא הבין כי האפליקציה הציגה מצב חשבון שגוי וחשב שהפסיד 730 אלף דולר. במכתב שהשאיר מאחוריו כתב קרנס: "לא היה לי מושג מה אני עושה".