מאז נחתה לחיינו הקורונה נדמה שאין מגזר במשק שלא מלקק את הפצעים, כאשר כולנו מנסים לצמצם נזקים ולחסוך בהוצאות. אכן, המשק נמצא במיתון, אולם דווקא בעיתות שכאלה ארגונים ומוסדות יותר פגיעים למעילות והונאות.
נגיף הקורונה הביא בהכרח לשינוי בסדרי העדיפויות ותוכניות העבודה, כאשר הנטייה הינה להתרכז בביצוע פעולות מיידיות תוך שינוי מהותי של תהליכי עבודה, כגון: עבודה מהבית, וויתור על תהליכי בקרה. דבר זה חושף את הארגונים להונאות מצד גורמי חוץ המזהים 'הזדמנות' עקב חולשות בקרה ומצוקות של הארגונים מחד, ומאידך גם חשיפה למעילות של גורמים בתוך הארגון, אשר נוטים לנצל את המצב וההשלכות של המשבר גם בהיבטים האישיים.
בשבועות האחרונים כבר רואים סימנים לכך. עלייה משמעותית בדיווחים שמצד ממשלות וארגונים בארץ ובעולם על מקרי מעילה, על הונאת מדינות כדי לקבל את כספי הפיצויים של נזקי הקורונה, הונאות תשלומים, תקיפות סייבר ומעילות עובדים. למרות שאנו נמצאים בעין הסערה, נדמה שאחד התחומים שנפגע הכי הרבה הוא הבקרה והביקורת הפנימית.
קחו למשל את הרשויות המקומיות. בימים האחרונים נעצרו מספר ראשי רשויות בחשד שהיו מעורבים בפרשיות שוחד ושחיתות. על פי מחקר של התנועה לאיכות השלטון, כ-14 רשויות פועלות בישראל ללא מבקר או מבקרת פנים, בניגוד לחוק. מסקר של איגוד מבקרי הרשויות המקומיות עולה כי כחמישית ממבקרי הפנים ברשויות המקומיות הוגדרו על ידי הרשות כלא חיוניים והוצאו לחל"ת. בסקר אחר של לשכת המבקרים הפנימיים ישראל עולה כי היקף פעילות הביקורת הפנימית ירד בשיעור גבוה משיעור הירידה של פעילות הארגון.
חשיבותם של מבקרי הפנים בעיתות שכאלה היא קריטית לארגון ותסייע בצמצום הנזק. על פי ניתוח שערך הארגון הבינלאומי לחוקרי מעילות והונאות ACFE עולה כי משבר הסאב-פריים ב-2008 גרר עליה בשיעור של 40% בגובה ההפסדים שנגרמו לארגונים ועסקים בעולם בעקבות הונאות ומעילות. על פי הסקר, ארגונים מאבדים בממוצע 5% מהכנסותיהם בשנה עקב מעילות ואי סדרים כספים בארגון. ההערכה היא כי הנזק העולמי הנגרם ממקרי הונאות מוערך בסכום של כ-4.5 טריליון דולר! בישראל מוערך היקף המעילות בין 2-3% והנזק בין 6-9 מיליארד שקל בשנה. אין ספק כי בסקר הבא ימצא כי היקף המעילות גדל בהרבה ממשבר הסאב-פריים שכן תקופות משבר שבצידן קושי כלכלי כמו בעת הזו מאופיינות בין היתר בגידול במספר ניסיונות ביצוע ההונאות ומעילות ובהיקף הנזק הכספי הנגרם מכך.
יש לזכור כי למעלה מרבע מהמעילות מתגלות בזכות הביקורת הפנימית ותהליכי בקרה פנימיים. הבעיה היא שבעיתות שכאלה ארגונים נוטים לוויתורים ואי הקפדה על קיום תהליכי בקרה על מנת לשרוד את התקופה הקשה, וחבל.
בניגוד לשנת 2008, המבקר הפנימי של היום חכם יותר ומתוחכם יותר שכן במהלך 12 השנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית בשילוב של כלי ניתוח נתונים, איתור אנומליות ומערכי בקרה ממוחשבים אשר יכולים לסייע רבות באיתור ניסיונות לביצוע הונאה בשלבים המוקדמים ובכך לצמצם את הנזק אשר עלול להיגרם.
לאור התנהגות השוק במשבר האחרון בו חלק ניכר מפעילות מבקר הפנים צומצמה, קיים צורך כי גורמי הרגולציה השונים ירימו את הכפפה ויגבשו הנחיות ברורות לגבי מקומו של המבקר בתהליכי ניהול המשבר בארגונים אשר נמצאים תחת פיקוחם. העמקת המשאבים בביקורת הפנימית תוכל לשמש כגורם מרתיע ומהצד השני גילוי מוקדם של הונאות ומעילות ובכך למזער את הנזקים.
הכותב הוא שותף מנהל בפירמת הייעוץ אלקלעי מונרוב AlMo , מומחה בניהול סיכונים וביקורת חקירתית
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.