בסוף חודש מרץ התפרסמה עמדת משרד האוצר שלפיה מגפת הקורונה לא תוכר כאירוע "כוח עליון" ביחס לענף הבנייה. התגובות החריפות בענף לא איחרו לבוא. מאז, הוקם צוות בין-משרדי בראשותו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ, לצורך גיבוש המלצות. הצוות המליץ להאריך ב-60 יום את מועד המסירה של דירה בלי שהקבלן יצטרך לשלם פיצוי לרוכשים.
הבעיה היא שהמלצות הצוות אינן נותנות מענה לשאר הסגמנטים בשוק הבנייה, ובפרט לא לענף התשתיות. זהו ענף המהווה כ-25% משוק הבניה בישראל, ובו פרויקטים בשווי עשרות מיליארדי שקלים, שנמצאים בשלבים שונים של תכנון וביצוע. פרויקטים רבים בענף, בדומה למתרחש בעולם הנדל"ן למגורים, נאלצים להתמודד עם עיכובים.
מדובר בענף רגיש ועתיר סיכונים, אשר פועל באופן מסורתי במתח רווחים נמוך יחסית, וחשוף במיוחד לנזקים כלכליים כתוצאה מעיכובים בלוחות הזמנים. חרף חשיבותו הקריטית של ענף התשתיות וכאמור, פגיעותו, הוא נותר גם היום ללא מענה ובחוסר ודאות.
בשונה מדירות מגורים ומשרדים, שנושא העיכובים במסירתם מטופל במסגרת חוק המכר (דירות) - פרויקטים מתחום התשתיות אינם מוסדרים מכוח חוק ספציפי. פרויקטים אלה מתנהלים מכוח חוזים פרטניים, שבמקרים רבים יכולים להיות בעלי שונות רבה מאד האחד מהשני - הן בנוגע לגובה הפיצויים המוסכמים בגין עיכובים, והן בנוגע להגדרת האירועים המהווים "כוח עליון" ביחס לאותו פרויקט.
ייתכן שזוהי הסיבה בגינה עדיין לא יצאה התייחסות גורפת לסוגיית העיכובים בשוק התשתיות כתוצאה מאירועי הקורונה. יש לקוות, אם כן, שהחלטת משרד הבינוי והשיכון תשמש כבסיס לקביעה עקרונית מצד הממשלה, לפיה גם בענף התשתיות, מגפת הקורונה תיחשב כנסיבה שאינה באחריות הקבלן ושמצדיקה מתן ארכה למועדי הסיום של הפרויקט, או לפחות מתן "חסינות" מפני פיצויים מוסכמים בגין עיכובים. יחד עם זאת, ובניגוד לענף הבניה למגורים - סביר להניח שמשך תקופת החסד בענף התשתיות לא ייקבע באופן גורף, אלא באופן פרטני ובהתאם לנסיבותיו הייחודיות של כל מקרה ומקרה.
הכותב שותף במשרד ברנע ג'פה לנדה, מתמחה ביישוב סכסוכים בתחום התשתיות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
