בלי מנהל, בלי עובדים, בלי סמכויות: כך סורסה רשות החירום הלאומית

בשבוע האחרון הופיעה בעיתונים מודעה ממשלתית "לאיתור מועמד/ת למילוי משרת מנהל/ת רשות החירום הלאומית - רח"ל". לפי פרטי המודעה, ברח"ל יש 100 עובדים ותקציב של 600 מיליון שקל בשנה. מה שלא נכתב במודעה הוא שרח"ל היא הגוף הממשלתי הבכיר שאמור היה להוביל את המאמץ האזרחי בהתמודדות עם הקורונה. זה גם הגוף שאמור להיות מופקד על התמודדות המשק האזרחי עם רעידות אדמה, מלחמות וקריסת מבנים.

בפועל, תקציבה של רח"ל קטן בהרבה. ב-2019 אושר לה תקציב בגובה 95 מיליון שקל, שמתוכו 50 מיליון שקל הועברו לפיקוד העורף. היסטורית, כאשר רח"ל הייתה חלק מהמשרד להגנת העורף (משרד ממשלתי שבוטל ונסגר בתקופת השר גלעד ארדן) הגיע תקציבה לשיא של 350 מיליון שקל.

ההודעה על יציאה למכרז לראשות רח"ל מגיעה לאחר שבדצמבר 2019 רח"ל פורקה, וכמעט פוזרה לחלוטין. מתוך מצבת כוח האדם המקורית נותרו כ-29 עובדים. הגוף הבכיר האמון על ניהול משברים אזרחיים עומד כאבן שאין לה הופכין.

כיום מנהלים במשרד הביטחון הליך איתור למציאת ראש רח"ל חדש. הדרישות הן איש מקצוע בתחום מערכי שעת חירום, בעל שבע שנות ניסיון בפיקוד על גופים מבצעיים, שפיקד על לפחות 30 אנשים, ניהל ממשקים ותקציב, בעל היכרות עם עבודת משרדי הממשלה והמגזר הציבורי, ובעל יכולת קבלת החלטות בלחץ.

"עשו טעות בהיערכות לקורונה. הרי בנו גוף בישראל שזה התפקיד המוגדר שלו בהחלטת ממשלה", אומר ל"גלובס" תא"ל במיל׳ זאב צוק-רם, שעמד בראש רח"ל עד לאחרונה. "אני הודעתי בדצמבר 2019 שאני מסיים, ולצערי, רח"ל פורקה. ניסיתי להילחם בכל ההחלטות לפרק את הגוף הזה, ואף כתבתי למבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. ביקשתי שיבדוק מדוע משנים את המעמד של גוף שהוקם על ידי הממשלה. אבל עד לרגע זה הוא לא ענה לי".

לממשלה אין סמכות לנהל את המאבק בקורונה באמצעות גוף אחר?

"הממשלה היא זו שהקימה את הגוף הזה ב-2007. אם היא מחליטה לפרק את רח"ל ולתת את הסמכויות לגוף אחר, מן הדין שיעשו זאת בהחלטת ממשלה. את הסמכויות של רח"ל פיזרו לתוך פיקוד העורף שהוא גוף צבאי, לא גוף שאמור לעסוק במשק כלכלי. אבל את האחריות לכאורה השאירו בידי ראש רח"ל".

פירוק המטות האזוריים

צוק-רם שירת בצה"ל כראש מטה פיקוד העורף, ולאחר שחרורו היה במטה ללוחמה בטרור. עם הקמת רח"ל, כחלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה, עמד בראש הרשות עד לשנת 2011. בהמשך היה ראש אגף מדיניות ביטחון פנים וסגן ראש המל"ל. באוקטובר 2018 ביקש ממנו שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן, לחזור ולהוביל את רח"ל.

באותה תקופה העביר מנכ"ל משרד הביטחון דאז, אודי אדם, את סמכויות רח"ל לגורמים שונים, וכך פורקו המטות האזוריים שלה. הבוקר העביר אדם, שפורש מהתפקיד, ביקורת על כך שמשרד הביטחון וצה"ל לא ממלאים תפקיד מרכזי יותר בניהול המאבק במגיפה. לדבריו, בראיון לגלי צה"ל, "אין מי שמתכלל את עבודת המטה. בישראל צריך להיות גוף מקצועי שידע לנהל משברים, והיו צריכים להקים ועדה עם מנהלים לשעבר, שינהלו את האירוע הזה".

אולם אדם לא התייחס (ולא נשאל) לכך שתחת ניהולו רח"ל הפכה להיות גוף מוחלש, מרוקן ולא רלוונטי. זאת למרות שלפי החלטות הממשלה, רח"ל היא הגוף המרכזי לניהול משבר בסדר גודל כזה, לפחות בהיבטיו האזרחיים.

"לקחו את הסמכויות של רח"ל, העבירו לפיקוד העורף, כאשר להם אין מושג במה רח"ל מתעסק. ולא אמור להיות להם מושג, כי הם גוף צה"לי", אומר צוק-רם. "בנושא של פנדמיה, זה שחור על גבי לבן שרח"ל אמורה לעסוק בזה. בפברואר 2019 עשינו תרגיל הכנה לתרחישים שונים, כולל פנדמיה, מעין 'משחק מלחמה’. כמובן שלא ידעתי אז שאנחנו הולכים לפגוש את זה תוך כמה חודשים. חוסר המוכנות של הגופים הרלוונטיים היה כל כך בולט".

אדם רואה את הדברים באופן שונה לחלוטין מצוק-רם. לדבריו, ראוי היה להכניס את רח"ל באופן מלא לתוך פיקוד העורף, ולמנות ראש מטה אזרחי, שיהיה ממונה על היבטי המשק האזרחיים של עבודת רח"ל. "ועדת מזרחי (ועדה בראשות האלוף במיל' אבי מזרחי, שמינה אדם. ט"ש) קיבלה החלטות נכונות, ואני הייתי הולך עם זה הלאה, ומכניס את רח"ל באופן מלא לתוך הצבא", אומר אדם ל"גלובס".

 לא הרגשת את החיסרון של רח"ל בניהול משבר הקורונה?

"מי שהחליט לקחת בעלות על המשבר, וזה לגיטימי, הוא ראש הממשלה יחד עם המל"ל. מה שחסר במצבים כאלה זה גוף לניהול משברים, ורח"ל אינה גוף לניהול משברים, אלא הגוף שאמור לקבוע את המדיניות לשעת חירום, בבחינת מה מצב מאגרי הדלק ומאגרי המזון. לרח"ל אין יכולת לנהל את משבר הקורונה".

הקרב מול פיקוד העורף

צוק-רם אינו סבור שהאחריות צריכה להיות של משרד הביטחון לבדו, "כי זה אירוע משולב בריאות, כלכלה ורווחה. מי שצריך להוביל זה ראש הממשלה, אך משרד הביטחון צריך לסייע באמצעות הקצאת כוח אדם, פיקוד העורף וציוד".

למה רח"ל פורקה?

"עוד לפני שנכנסתי לתפקיד, ליברמן התחיל לבדוק את חלוקת הכוחות והתפקידים בין פיקוד העורף לרח"ל. אני הייתי בגישה שקנאת סופרים תרבה חוכמה, היה לי ברור שרח"ל היא הגוף שמכין את משרדי הממשלה, ונמצא בקשר עם הרשויות המקומיות. היא זו שקובעת מי מגיע לסייע, מהן הפקודות ודרך הביצוע, בעוד שפיקוד העורף עוסק בהצלת חיים, קריסת בניינים, ירי טילים, רעידת אדמה. להם יש כוח לוגיסטי, ביצועי.

"כשהביאו אותי להיות ראש רח"ל, סיכמתי עם ליברמן שהרשות ממשיכה להנחות ולהוביל את משרדי הממשלה בכל מה שקשור למוכנות העורף, קביעת מדיניות, סדרי עדיפויות ותוכניות עבודה. זמן קצר אחרי זה ליברמן התפטר, ואדם, באבחת סכין, הפך את רח"ל לברווז צולע. זה היה בתקופת נתניהו כשר הביטחון, כשהוא היה עסוק במלא דברים אחרים. הוא ביטל את בית הספר להכשרה, 'המרכז לאיתנות’, והעביר אותו לפיקוד העורף, ובעיקר, הוא ביטל את ששת ראשי המחוזות וירדנו ל-29 תקנים. פירקו לגמרי את הגוף".

יותר מדי חמ"לים

כסגן ראש המל"ל לשעבר, מל"ל אמור לנהל אירוע כזה?

"בכל המל"ל יש שלושה אנשים שעוסקים בשוטף בעורף. נתניהו היה צריך לקחת את רח"ל להיות הגוף הביצועי, גם במצבה המדולל הנוכחי. כשבנט היה שר ביטחון הוא מינה את אל"מ במיל’ נוחי מנדל, שהוא אולי איש מצוין, אבל שירת כסגן מפקד אוגדת עזה. אין לו הכשרה וידע בעורף. בין לבין מונה לתפקיד גם רוני מורנו, המשנה למנכ"ל משרד הביטחון. כל זה מתרחש בזמן שיש דוח של מבקר המדינה שקובע שיחידות חילוץ והצלה של העורף אינן מתקשרות זו עם זו. כל היום מתעסקים בריב על סמכויות, במקום לעסוק בהכנת היחידות".

צוק-רם מוסיף שחלק מששת מנהלי המחוזות נשארו ברח"ל בתפקידים אחרים, אך במהלך ניהול המשבר תפקידם היה שולי ביותר. "הם השתתפו בכתיבת מסמך תיקון תרחיש ייחוס או משהו כזה", הוא טוען.

בפני מי עוד התרעת?

"כשהחל כל תהליך הפירוק, הלכתי ליו"ר ועדת חוץ וביטחון דאז, אבי דיכטר, ואמרתי לו, 'תברר את הנושא’. הרי הדרישות של בנט כשר הביטחון היו נכונות - להעביר כמה שיותר סמכויות לידי גופים של משרד הביטחון. גם עכשיו זה חוזר על עצמו. הם הקימו שם כל כך הרבה חמ"לים. חמ"ל מוסד, חמ"ל 8200, חמ"ל פיקוד העורף, חמ"ל משרד הבריאות. בסוף הם יהיו צריכים חמ"ל שינהל להם את כל החמ"לים, וכל זה במקום פשוט להישען על רח"ל - שזה מה שהם יודעים לעשות".