"לא חושב שאי פעם נחליף לגמרי את השחיטה. תעשיות הבשר החי והמתורבת ישגשגו זו לצד זו"

לפני כשבוע הודיעה מיט-טק, חברה ישראלית המפתחת שיטה להדפסה תלת ממדית של רקמת בשר למאכל (העשויה מתאים שעברו ריבוי במעבדה, "בשר מתורבת"), על כוונתה להנפיק בנאסד"ק. ההודעה הגיעה אחרי עלייה של 220% במניית מיט-טק מתחילת השנה, אז התמזגה לתוך השלד אופקטרא נדל"ן. מיט-טק , הנסחרת בשווי של 335 מיליון שקל, נמצאת עדיין בשלבי הפיתוח של נתח הבשר במעבדה. מייסד החברה הוא שרון פימה (ממייסדי חברת מדפסות התלת-ממד ננו דיימנשן).

יו"ר מיט טק מחודש מרץ האחרון הוא עו"ד סטיב לוין, דירקטור בבנק לאומי ולשעבר יו"ר לאומי ארה"ב, עורך דין מוביל בשיקגו, ובנוסף גם סגן יו"ר חברת הבשר הענקית OSI שאותה מנהל אביו, שלדון לוין. אז מדוע משקיע איש הבשר מזמנו וממרצו בתעשייה שבעצם נועדה להחליף את הבשר?

OSI הוקמה ב-1909, והייתה הספקית החיצונית הראשונה של רשת מקדונלדס ב-1955. היום יש לה 55 מפעלים בכ-22 מדינות בכל העולם והיא מעסיקה 22 אלף עובדים. רוב עיסוקה הוא בבשר, עם פעילות צדדית בתחומי הדגים, פירות ים, מוצרי קטניות וירקות, ואפילו טופו. לפני כשנה החלה לייצר כקבלן חיצוני את תחליפי הבשר הצמחיים של חברת Impossible Foods.

תחום תחליפי הבשר לוהט בימים אלה, כפי שאפשר לראות משוויה בנאסד"ק של חברת ביונד מיט, הנסחרת לפי שווי של מעל 8 מיליארד דולר, על צפי להכנסות של 450-500 מיליון דולר ב-2020. חלופות לבשר הן אטרקטיביות משיקולים מוסריים (לגבי עצם הרג בעלי החיים, כמו גם תנאי הגידול הקשים), שיקולי בריאות ושיקולי איכות הסביבה. יש המדברים על סופה של תעשיית הבשר, וגם מיט טק עצמה, שנמנעת מלבקר את תעשיית הבשר, רומזת במצגת שלה כי גם את הכרכרות עם הסוסים החליפה טכנולוגיה מודרנית יותר.

"נראה גם צריכה של חלבונים מחרקים למשל"

מיט טק מעניינת לא רק את לוין, ונזכיר כי קיבלה השקעה גם מרשת השיווק רמי לוי ומקבוצת אדום, יבואנית הבשר.

בראיון בלעדי ל"גלובס" אומר לוין כי "התחלנו לייצר תחליפי בשר צמחוניים לפני שנים, הרבה לפני שזה נהיה פופולרי", בהתייחסו לקבוצת OSI. "יש בכל העולם רעב גדול לחלבון, ותעשיית החלבון מן החי אמנם נמצאת בצמיחה, אך לא תוכל לספק את כל הביקוש לחלבון מזין ואיכותי בשנים הקרובות. זה לא בר קיימא. מצד שני, אני לא חושב שאי פעם נחליף לגמרי את השחיטה. התעשיות ישגשגו זו לצד זו".

מה הוביל אותך אל מיט טק?
"ישנן היום 40-50 חברות שמייצרות תחליפי בשר; מעטות מאוד עושות אותו ממש מתאי בשר, ומעטות עוד יותר מציעות בשר שאמור להיות דומה לנתח מן החי, ולא לקציצה. אני חושב שבשר מתורבת הוא אופציה מעולה עבור מי שלא צמחוני. יש כל מיני מיתוסים לגבי הבריאות של מוצרי מזון - האם הם עתירי שומן, מעודדים התפתחות של מחלות שיכולות לעבור לבני אדם, מעודדים עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. אבל מלבד מיתוסים, יש גם בעיות אמיתיות. בשר משובט (cultured, עשוי מתאים מהחי, ג' ו') מאפשר שליטה בתהליך ההכנה, תוך מניעת זיהומים, בקרה מדויקת על רמות השומן וחיסכון באנטיביוטיקה.

"אני חושב שחברות מתעשיית הבשר הקלאסי יהיו חייבות להשקיע בבשר משובט וגם בחלבון מהצומח, אם הן חכמות, כי העתיד יכלול את כל המגוון. צפוי גם גיוון בצריכה של מזון מהחי, למשל במקומות שבהם יש פחות שטחים פתוחים, פחות מים ותעשיית בשר פחות מבוססת, נראה כנראה צריכה של חלבונים מחרקים למשל".

הבשר המתורבת יחליף את בשר השחיטה?
"תעשיית הבשר בעייתית לאיכות הסביבה, אך גם ביטולה באופן פתאומי לא יתרום לקיימות. פרות מייצרות יותר מדי גז מתאן, שגורם להתחממות הגלובלית, אבל אם פתאום ייפסק כל הייצור של המתאן מפרות, גם זה יפגע בשכבת האוזון. צריך לעשות דברים בצורה מאוזנת".

האם מבחינת התרבות הארגונית, אותה חברה יכולה לעסוק בתעשיית הבשר הנשחט לצד בשר משובט, שזה בעצם ביוטק - בחדרים נקיים, מנוהל על ידי מדענים?
"אני חושב שפחות סביר שחברה כזו תצמח בתוך חברת מזון קלאסית, אלא עדיף להשקיע בחברה חיצונית, כך שכל חברה פועלת באופן שמתאים לה".

אנחנו חגים סביב הנושא של המוסריות של תעשיית הבשר. אין מנוס מלשוחח על זה.
"מוסריות? מה, בגלל שהורגים חיות? לא, אין לי שום בעיה עם זה. אנשים בוחרים מה הם רוצים לאכול, ואם מסיבה כלשהי הם רוצים להיות צמחונים, זה בסדר. אז אנחנו נספק להם מוצרים צמחוניים. אני לא מרגיש אחראי לעניין המוסרי. אם לא יהיה ביקוש לבשר, נפסיק לייצר אותו. אך נמשיך לספק בשר כל עוד יש ביקוש".

קרה לך שחברים העירו לך על מעורבות בתעשייה שיש איתה בעיה מוסרית לשיטתם, או שספגת ביקורת, מחאות או אף התקפות אישיות מצמחונים?
"מעולם לא".

התפרצויות רבות של מחלת הקורונה היו דווקא בתעשיית הבשר בארה"ב. לך מושג מדוע?
"כמו אצל רוב המתחרים שלנו, גם אצלנו ב-OSI היו התפרצויות, אבל מבוקרות ולא בכל המפעלים. לא יודע למה זה קרה דווקא בתעשיית הבשר, אבל מאמין שיום אחד נדע. תמיד חשוב שיהיה כמה שפחות מגע אנושי במזון, וכמה שיותר אוטומציה. אנחנו עובדים על זה, ובמקביל מאוד חשוב לנו למצוא משרות אחרות עבור העובדים שלנו. אי אפשר לעבור לאוטומציה בלי לדאוג לעובדים". 

"אחד מתפקידי הראשונים בבנקאות: לשלוח לשריפה כסף שיצא מהמחזור"

כאמור, לצד תפקידיו בחברת הבשר המשפחתית ובמיט טק, לוין מכהן כדירקטור בבנק לאומי, לאחר שבעבר שימש כיו"ר שלוחת הבנק בארה"ב.

איך זה השתלב בקריירה שלו? "במשך כל הקריירה שלי אני בעיקר עורך דין בשיקגו, עם גיחות לתחומי המזון, הבנייה, הבנקאות והביטוח. עם בנק לאומי אני עובד במשרות שונות כבר 15 שנה. הייתי יו"ר לאומי ארה"ב וראש הוועדה המייעצת לשיווק הבנק בשיקגו", הוא מספר.

"התפקיד הראשון שלי בעולם הבנקאות היה בתיכון. הייתי פקיד ואחר כך הייתי אחראי לספור את הכסף ולשלוח לשריפה כסף שיצא מהמחזור".

זה תפקיד שדורש יושר ומשמעת. לא לקחת כסף שממילא הולך להישרף?
"למעשה, מרוב שעמום בתפקיד הזה חשבתי על מגוון דרכים שבהן אנשים יכולים לגנוב כסף מהבנק. במקום ליישם, העליתי את הרשימה על הכתב והגשתי אותה לבוס, ואחרי כמה זמן הגיעו מהמשטרה לשאול אותי שאלות, לכאורה על הפרצות שמצאתי, אבל אני בטוח שבפועל הם בדקו גם אותי".

ב-1980 החל משרד עורכי הדין שלו להיות מעורב בגיוס כספים לחברות סטארט-אפ ישראליות, וזאת "בעיקר מספורטאים מקצועיים". כך נוצר הקשר הישראלי, אותו פיתח לוין גם לפעילות פוליטית במסגרת ארגון AIPAC  לקשרי ישראל-ארה"ב. אחרי הקמת משרד עוה"ד העצמאי שלו, החל לייצג בנקים והחל לעבוד עם לאומי, עליו הוא אומר: "בנק לאומי מתפתח עם השנים. יש לו חזון מרשים והנהלה מצוינת בכל הדרגים". 

מהן המגמות המשמעותיות בעולם הבנקאות היום?
"ללא ספק הבנקאות הדיגיטלית. אני עוד זוכר שהיינו צריכים להדפיס תשקיפים, והם נערמו בערימות על הרצפה של הסניף".

נראה שאנחנו לקראת משבר כלכלי. איך לאומי נערך?
"אני לא חושב שלבנק תהיה פחות פעילות כלכלית בשנים הקרובות, אלא שתהיה פעילות כלכלית אחרת. אני סבור שלאומי נערך לקורונה מעולה, והמשיך לתת שירות לכל אורך התקופה. תהיה בעיה של חובות במערכת שמתרחשת כשרמות הריבית נמוכות".