המלונאים מקדימים תרופה למכה: "מגבלות נוספות יהיו גזר דין מוות לענף"

בענף המלונאות חוששים, ובצדק. בשלב זה החמרת ההגבלות פסחה עליהם, אך בענף כבר יודעים שאם תנחת עליהם בשורה כמו "הגבלה על התקהלות בחדרי האוכל", היא תשנה סדרי עולם - עד כדי סגירה מחודשת של בתי המלון שכבר נפתחו (כמחצית מכלל בתי המלון בארץ, לפי הערכת התאחדות המלונות).

החלטות הממשלה וחוסר הוודאות בניהול המשבר הזה כבר לימדו את המלונאים להיות מוכנים לכל, ולחיות בחשש. האם הם יכולים לחיות לצד המגפה במסגרת הקפדה על ההנחיות? בשלב זה, דין חדרי האוכל בבתי המלון נשאר כדין מסעדות בכל הנוגע לקיבולת האורחים המותרת, כלומר הגבלה של 85% מכמות הקהל בהתאם לרישיון העסק (לעסקים של 100 איש ויותר). אלא שיש מי שדוחף להחיל על שני הענפים הללו, שרק מרימים כעת את הראש מעל למים, את מגבלות ההתקהלות לעד 20/50 איש (לפי חלל פתוח או סגור) בדומה לענף האירועים.

לקברניטי הענף ברור - מגבלה כזו משמעה סגירה מחודשת, והוצאה חוזרת של עשרות אלפי עובדים לחל"ת. במסמך שהכינו בהתאחדות המלונות לקראת דיון ממשלתי נוסף, נכתב כי 261 מתוך 430 בתי מלון נפתחו, והתפוסה הממוצעת בארץ היא 55%. מאז הפתיחה התארחו במלונות בישראל 288 אלף אורחים, ומספר המאובחנים שהיו בבתי מלון עמד על 30, כלומר 0.01%. מבחינת מספר העובדים שנבדקו מדובר ב-0.23%, בתחשיב שלפיו חזרו 15 אלף עובדים ו-35 מהם אובחנו.

על רקע המספרים הללו מקווים בענף שיאפשרו את המשך הפעלתו, במסגרת מגבלות התו הסגול - שמגדיר ריחוק חברתי כפונקציה של שטח. בכל מקרה, נאסר על קיום אירועים בבתי מלון.

"העיר אילת חוזרת לחיים, למה לסגור מחדש?"

"השתת מגבלות נוספות על ענף בתי המלון היא גזר דין מוות", אומרת אביה מזרחי מגן, מנכ"לית רשת פתאל. "בתי המלון הם מהעסקים שהכי נשמרת בהם ההקפדה, ולראייה השיעור השולי של החולים המאומתים. המלונות מרושתים במצלמות, בלחיצת כפתור יש לנו את שמות כל האורחים, ויש הקפדה על התו הסגול שהוא מחמיר ממילא.

 אביה מזרחי / צילום: אילן בשור

"יש לנו יכולת שליטה אבסולוטית, ואלו הנתונים שצריך להתעמת מולם ולבחון היכן יש עסקים שמקיימים את הכללים, והיכן שיעורי ההדבקה הם מינוריים. מהיום הראשון שפתחנו, אנחנו מנהלים את העסקים שלנו בתחושה של אי ודאות. אי אפשר להשוות את ההקפדה בענף למה שקורה במקומות אחרים, ולכן אי אפשר להכליל מגבלות".

בפתאל נפתחו עד כה 21 בתי מלון מתוך 38. "העיר אילת חוזרת היום לחיים, אין היגיון לסגור אותה מחדש", אומרת מזרחי מגן. "אנחנו עושים ונעשה הכול על מנת להשאיר את האנשים שלנו בעבודה. הצפי של ההזמנות לקיץ מצביע על זה שאנשים רוצים לצאת ולהתאוורר. זו מגפה שצריך לחיות לצידה תוך הקפדה, אפשר לנהל חיים ולשמור על הכלכלה.

"מקבלי ההחלטות חייבים להבין שדינו של עסק שמקפיד, ויש הרבה כאלה, לא צריך להיות דינו של עסק שלא מקפיד. במקום שאפשר לחיות לצד ההגבלות, צריך לאפשר את זה, גם בשביל האזרחים שרוצים לצאת לנופש. סיר הלחץ לא בריא לאף אחד".

אורח בלי מסכה לא מקבל שירות

מסר דומה מעביר ליאור רביב, מנכ"ל מלונות ישרוטל. "אין הדבקה בבתי מלון, כי יש הקפדה יתרה על הנהלים. אם יש גל שני עוצמתי נוכל להחמיר את התו הסגול, למשל להכפיל את המרחק הנדרש בחדר האוכל מ-1.5 ל-3 מטרים בין שולחנות. אפשר להחמיר את האכיפה בשילוב של משמעת עצמית. אצלנו אורח בלי מסכה לא מקבל שירות.

"לא נוכל ללכת למתווה של 20 איש בחדר אוכל. זה אומר להחזיר את כל 4,000 העובדים שלנו לחל"ת יחד עם 20 אלף העובדים בענף ועשרות אלפי הספקים שיחזרו למעגל האבטלה במשק. מה אני יכול להגיד לעובדים במצב כזה? איך אפשר לנהל עסק בצורה כזו? אין שום הגיון לשים אותנו בסד כזה שהמגבלות לא מאפשרות לו לפעול".

ישרוטל פתחה את 19 המלונות שלה וב-1 באוגוסט צפויה לפתוח מלון חדש בקדמה עם 250 עובדים מתוכם גויסו כבר 200. "ראש הממשלה מדבר על הפעלה בשיטת אקורדיון? זה יותר בשיטת יויו, יורים לכל הכיוונים, עובדים בשיטת ממטרה ולא בשיטת טפטפת שצריכה לנטר את המקומות שבהם אין הדבקות, אומר רביב.

מנכ"ל רשת אחרת מתקשה לדמיין תסריט שבו מקיבולת של 500 איש בחדר אוכל הוא יידרש לרדת לקיבולת של 50. "זה ההבדל בין להישאר פתוחים ובין לסגור. כבר כעת יש לנו בחלק מהמלונות תפוסה של 20%-30%, זה שיעור ששם אותך בדילמה האם עדיף לסגור. נקבל החלטה אחרי שנקבל פטור מארנונה לחודשים הבאים".

המלונות קיבלו פטור מארנונה לשלושה חודשים (מרץ-אפריל-מאי) וכעת מחכים בציפייה לפטור גם בחודשים הבאים "בבתי מלון שהארנונה החודשית בהם נעה בין 300-400 אלף שקל זה קריטי. מוטיב הפחד גורע מהמאמץ הלאומי להתמקד באיזורים הבעייתים וחוסר הוודאות מחלחל לאורחים. תדמייני ביטול של 50 חדרים שהוזמנו לקבוצה לילה לפני האירוח - אלו נזקים שאין לנו איך להתמודד איתם ואין לי איך להתווכח עם פחד של אורחים. המטרה כעת היא למזער נזקים ולא להשית עלינו עוד הגבלות".

 אבי דור, מנכ"ל רשת פרימה / צילום: שלומי יוסף

חוסר הוודאות שמחייב את המלונאים להתנהלות מאתגרת נתון להחלטות שמתקבלות ברגע האחרון ולהחלטות חסרות הגיון. המלונאים הפעילו לחץ לקראת חג השבועות לאפשר להם לפתוח בריכות שחיה. רק ימים ספורים לפני המועד התקבל האישור המיוחל, תחת מגבלות ושמירה על מרחק. חלק מבתי המלון ויתרו ולא הספיקו לפתוח ואחרים פתחו על מנת ליהנות מהביקוש הרגעי. מנכ"ל רשת פרימה אבי דור מספר כי כבר כעת יישום התו הסגול כרוך בעלויות לא מבוטלות "יש מקצוע חדש של אורז מזון בחדרי האוכל למשל. הטמענו את כל הדרישות בבריכות ובחדרי האוכל ואתה מרגיש שהכל סוגר עליך. הפחתה דרמטית של האורחים בחדרי האוכל תחייב אותנו לחישוב של מסלול מחדש. יש מלונות שכבר עכשיו קיבלו החלטה שיחזרו לפעול בפסח 2021, אולי הם אלה שפועלים נכון. פתיחה וסגירה עולה המון כסף. אנחנו לא רואים ממקבלי החלטות התחייבות או מהלך שיגשר בין הדיבורים והמעשים. יש תקנות שקובעות מה אסור אבל מנגד אנחנו עדיין מחכים לראות מה נקבל כפיצוי במסגרת של הפחתת מסים והקלה ברגולציה. הנחת היסוד הייתה שנשרוד עד אחרי סוכות, אבל ככל שניתקל בעוד מיכשולים בדרך, בסוף אתה תיפול".

האם עדיפה חוסר הוודאות הזו או שקל יותר להתנהל בענף שבו כבר הבינו שאין אור בקצה המנהרה. אתרי בילוי בהם פארקי שעשועים ופארקי מים קיבלו את הגזרה לפיה שנת 2020 היא שנה אבודה. שרה רם-שליין מנכ"לית פארק המים שפיים מספרת כי בענף שלה ההנחיות לא מאפשרות פתיחה ולכן לפחות נכנסת מהם הדילמה. "שלחנו למשרדי הממשלה מתווה שיאפשר לשלוט בכמות האנשים עם רבע מכמות המבקרים המותרת בכדי שנוכל לפתוח - לא זכינו למענה. לוקח שלושה חודשים להכין פארק לחזרה לעבודה. כשאמרו שהמשק ייפתח באמצע יוני החזרנו עובדים שאצלנו רובם הם סטודנטים ואז הוצאנו אותם מחדש, רבים נאלצנו לפטר, הייתה תקווה שנוכל לפתוח ביולי אוגוסט אבל זה לא יקרה". הפארק שנמצא בבעלות קיבוץ שפיים מגלגלת מחזור של 27 מיליון שקל בשנה. "הנזק הוא עצום. סגרו לנו את העסק לשנה ועלויות המימון והארנונה ממשיכות".