הסיפוח יעלה לנו ביוקר

50 מיליארד שקל בשנה מתקציב מדינת ישראל, כ-12% מהתקציב, זו ההערכה השמרנית לעלות הסיפוח החלקי שמתוכנן כעת. עלות, שתחייב העלאת מסים וקיצוץ בשירותים לתושבים "המקוריים", שעולה ממחקר שביצעתי עבור ארגון "מפקדים למען ביטחון ישראל".

הסיפוח החלקי מבטא הכנסת וסיפוח כ-100 אלף תושבים פלסטינים בלבד, כך שהחלקי יהפוך לסיפוח מלא ולהכנסת כ-2.5 מיליון פלסטינים (תושבי הגדה המערבית), שיזדקקו לשירותים אזרחיים מלאים.

מדוע לא מתעסקים בהשלכות הכלכליות הגורליות? במיוחד במשבר הקורונה, שכבר גובה מחיר עצום מהתקציב. כאירוע היסטורי עצום בהשלכותיו הכלכליות-חברתיות, חובה לקיים דיון מעמיק, שאם היה מתקיים - תשובת העם בסקרים הייתה שונה לחלוטין. זו הסיבה שהשלטון נמנע מלשמוע את תשובת הציבור. הממשל שמבין את השלכות הסיפוח נמנע מכך כדי שלא נגיד ש"הכתובת הייתה על הקיר". התנהלות זו היא מחדל ופזיזות שיובילו לבכייה לדורות.

נוח לשלטון להימנע מדיון מעמיק, ולהעביר את תוכנית הסיפוח תוך הישענות על פלסטינים שהתייאשו ממצבם ומהיעדר תקווה להסדר מדיני, ויסתפקו בישראל ובשירותיה האזרחיים, שניתנים לנו, במקום מדינה פלסטינית רעועה.

הממשל נשען על לחץ בינלאומי לקיים מדינה אחת בעלת שוויון אזרחי-פוליטי מלא, ועל המסונוורים מחזון "ארץ ישראל השלמה", שרוצים את הטריטוריה (ללא התושבים), אך בשל ייאושם מוכנים לשלם במתן מעמד תושבות ללא זכות הצבעה לפלסטינים (בדומה לתושבי מזרח ירושלים).

אך המחיר הוא כבד ביותר לכלכלה הישראלית, ולא רק בימי קורונה. סיפוח חלקי משמעותו מדינה אחת לשני עמים, שלא תבטיח את השלום, והמאבק בין העמים יידרדר למלחמת אזרחים, וללחץ בינלאומי שיוביל לסנקציות, אם לא ניתן לפלסטינים המסופחים שוויון אזרחי-פוליטי מלא (בדומה לדרום אפריקה).

שינוי מהותי בצביון המדינה

בלי להיכנס לדיון דמוגרפי-לאומי ומשמעותו על "מדינה יהודית-דמוקרטית", הסיפוח ידרדר אותנו לתחתית המדינות המפותחות בשל הצורך בהוצאות עתק לשירותים לכלל תושבי המדינה הדו-לאומית - ביטוח לאומי, חינוך חובה, בריאות וכל השירותים הניתנים לתושבים.

שירותים אלו מוערכים היום, בשמרנות-יתר, ביותר מ-12% מתקציב המדינה. קרי, יותר מ-50 מיליארד שקל בשנה. עלות, שתביא להעלאת מסים ולקיצוץ במתן שירותים לתושבים "המקוריים". הקיצוץ יפגע בכלל האוכלוסייה, ובעיקר בשכבות החלשות.

זאת ועוד, סביר שכובד המשימות שיוטלו על המשק יובילו להורדת דירוג האשראי של ישראל, כך שתוצא מהמדינות המפותחות. יישום זה לא יקרה בין-לילה וייקח כמה שנים, אך המסלול ברור ובכיוון אחד: שינוי מהותי בצביון המדינה ובמהות המשק הישראלי.

סיפוח חלקי ייצור דינמיקה חדשה: ישראל תאבד את צביונה היהודי ואת צביונה הכלכלי-חברתי, ויוביל לשינוי מהותי במעמדה הכלכלי, והמשק ייאבד את מעמדו היום.

החברה הישראלית תשתנה. גם כיום מספקת ישראל שירותים ציבוריים אזרחיים נמוכים מהממוצע במדינות ה-OECD. תוספת תושבים מהעשירונים התחתונים תחריף את הבעיה, ותקצין את האי-שוויון, הקוטביות בחברה, ואת הפער הלאומי והדתי.

"החלקי" שיהפוך למלא, יוביל לסיפוחם של 2.5 מיליון פלסטינים (תושבי הגדה המערבית), שתוצרתם לנפש הוא פחות מ-5,000 דולר. הסיפוח יוריד את התוצר הממוצע לנפש של המדינה המאוחדת ל-25 אלף דולר לנפש. ואחרי הקורונה המצב יהיה חמור אף יותר.

לו היו בוחנים את ההשלכות בדרך היאה לאירוע היסטורי וגדול, השאלות הנכונות לתושבי ישראל היו: "האם אתם מוכנים לשלם את המחיר הכלכלי, אישי-משפחתי, והחברתי, הכרוך בסיפוח לאורך זמן?". האם תסכימו לשינוי באופייה הכלכלי-חברתי של המדינה ועלייה במסים, כדי לממן שירותים ציבוריים לתושבים המסופחים, ולקבל שירותים מופחתים ופחות איכותיים. אלו היו נענות ב"לאו" רבתי. 

הכותב כיהן בעבר כמנכ"ל משרד האוצר