החברה שמנסה להוציא טוב מארס של נחש

כשאדם מוכש בידי נחש, הוא חש כאב בעוצמה נמוכה, ולכן קמה הסברה כי בארס הנחש יש חומר מאלחש ונוגד כאב מזן חדש. זה מה שחברת SIS מנסה לעשות היום - לייצר את החומר באופן סינתטי כדי לטפל במחלות שמחולל הרפס.

החברה הוקמה על ידי פרופ’ אהרון שולוב המנוח ואביב מרכס, איש נדל"ן מצליח שמכהן במקביל כמנכ"ל SIS. שולוב היה מבכירי הזואולוגים של האוניברסיטה העברית, מייסד גן החיות התנ"כי, חוקר שעסק רבות בחקר בעלי חיים ארסיים והיה שותף בפיתוח תרופה נוגדת ארס של עקרב צהוב.

SIS הוקמה ב-1985, כשמרכס היה בן פחות מ-30. הוא החליט אז לתמוך בפעילותו המחקרית של שולוב, חותנו של חברו הטוב, והם ייסדו את החברה כמכון מחקר תחילה. רק כעבור זמן היא עברה לפעילות מסחרית. היום היא עוסקת בין השאר בגידול נחשים ארסיים ו"חליבה" של הארס כדי לייצר ממנו נסיוב נגד הכשות (תהליך הפקת הנוגדנים נעשה על ידי חברת קמהדע), אבל המטרה העיקרית שלה נותרה הפעילות המחקרית.

אלף חומרים בארס של נחש

יש יותר מאלף חומרים בארס הנחש, ומהם רק בודדים הם ארסיים. המטרה של פרופ' שולוב הייתה לזהות את הרכיב שגורם לאלחוש, ולא לנזק. שולוב נפטר בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, אך החוקרים שהכשיר בחברה (בהובלת ד"ר נפתלי פרימור, סמנכ"ל המו"פ) אכן זיהו את החומר המאלחש בסביבות שנת 2000. החברה רשמה פטנט על החומר הטבעי ועל מודיפיקציות סינתטיות שלו שמתאימות יותר לשמש תרופה. כרגע, החומר מופק באופן סינתטי, ללא צורך בנחש. הוא נחשב למולקולה רפואית חדשה.

"המטרה הראשונה שלנו הייתה לעסוק בכאב כרוני, אך גילינו בהמשך שלמוצר שלנו יש השפעה אנטי דלקתית ואנטי ויראלית, ובמחלות שאלה המאפיינים שלהן, אנחנו יכולים להראות תוצאה שכוללת גם הקלה על כאב".

כך נבחרה ההתוויה של הרפס השפתיים. "בסוג כזה של נגע, התרופה מפחיתה משמעותית את התפתחות המחלה ולכן גם על הכאב בתוך דקות", אומרת דניאלי.
למעשה, הסיפור היה קצת יותר מורכב. אחד החוקרים בחברה טיפל באמצעות התרופה בסוס שסבל מכיבים עקב מחלת סרטן. "לראות סוס זועק מכאבים זה דבר מאוד קשה", אומרת דניאלי. "אבל ברגע שהתרופה נמרחה על הפצע, הסוס הפסיק לזעוק. אחת העובדות ראתה את זה ולקחה את המוצר לאביה, שסבל משלבקת חוגרת וחווה כאבים בלתי נסבלים. לא ידענו שהיא תעשה את זה, אבל זה קרה. והשלפוחיות שלו ממש התכווצו והכאב שלו פחת".

אז מה בין שלבקת חוגרת להרפס שפתיים? שניהם וירוסים מסוג הרפס המאופיינים בשלפוחיות.

הניסוי הראשון של החברה בתחום וירוס הרפס נערך לפני עשור במעבדתו של פרופ' עמוס פנט מהאוניברסיטה העברית. שלב הניסויים בבני אדם נערך ב-2015.

4 מיליארד איש נשאים של הרפס

בנוסף לפיתוח בתחום של הרפס השפתיים, מפתחת החברה על בסיס אותו החומר הפעיל מוצר לטיפול במחלת העור האוטואימונית אטופיק דרמטיטיס. הניסוי החל ב-2019 ותוכנן להסתיים ב-2021.

תחומים נוספים שהמוצר עשוי להיות רלוונטי עבורם בעתיד הם כוויות, עקיצות, הרפס גניטלי והרפס זוסטר (שלבקת חוגרת, ההתוויה שהובילה את החברה במקור לשינוי המיקוד שלה).

"שוק ההרפסים הוא שוק מאוד גדול", אומרת דניאלי. "כ-4 מיליארד איש הם נשאים של הרפס, שמתפרץ כשאנשים בסטרס או מערכת החיסון שלהם ירודה. אם לא מטפלים תרופתית, זה עובר בממוצע בתוך שישה ימים. אנחנו חוסכים יומיים של פצע ומפחיתים משמעותית את משך הכאב ועוצמת הכאב. ישנם גם מטופלים שפיתחו עמידות לזובירקס, ואנחנו כן יכולים לטפל בהם".

הניסוי הבא צפוי להיערך בגרמניה ב-700 חולים.

"עד היום היינו מתחת לרדאר משום שלא היינו צריכים כסף", אומר מרכס. בימים אלה החברה מחפשת משקיע עוגן לקראת יציאה לנאסד"ק.