"חוק קמיניץ" הזניק את מספר צווי ההריסה המינהליים, ואף תרם לירידה בעבריינות הבנייה. כך עולה מהשנתון של הרשות לאכיפה במקרקעין במשרד האוצר. ולעומת זאת, כשמדובר ברשויות המקומיות, האכיפה ממשיכה להתנהל בעצלתיים."עצירת המהלך שהחלה בו הממשלה ושאושר בכנסת תוביל להחזרת המצב לקדמותו", מתריעים ברשות.
על פי הדוח המשתרע על כ-70 עמודים אין ספק כי תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה, המכונה גם חוק קמיניץ, על שם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ, הוא זה שתרם בצורה המשמעותית ביותר להגברת האכיפה.
התיקון אומר, בעקרון, שאין טעם להתנהל כנגד עבריינות בנייה במישור הפלילי, אלא בעיקר במישור המינהלי, באמצעות צווים וקנסות. הוא נחקק ב-2017 ומעניק סמכויות ליחידה לאכיפת דיני התכנון והבנייה במשרד האוצר לקנוס את העבריינים בקנסות בקנסות שגובהם נע בין עשרות אלפי למאות אלפי שקלים. זו הסיבה שהחוק איחד כוחות מצד ח"כים ערבים וח"כים מהימין, שכן העבריינים העיקריים הם חקלאים ערבים ויהודים.
הטענות של המתנגדים הן בין היתר שהחוק אינו מידתי. ההתנגדויות הגורפות הביאו לכך שתיקון 116 כלול בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן, שבו נאמר, כי תוקם ועדה פריטטית של שתי המפלגות, שתבדוק כיצד ניתן לשנות את החוק. ועדה זו טרם הוקמה, ואולם כל דיון על התיקון, יצטרך מן הסתם להתחשב בממצאי האכיפה.
מספר הצווים המינהליים לעבירות הבנייה גדל בשנה שעברה ב-12% לעומת 2018 וובכמעט ב-60% לעומת 2017 והגיע ל-1,014; המחוז העיקרי שבו נרשמו צווי הריסה מינהליים הוא מחוז הדרום, שבו הוצאו בשנה שעברה 621 צווים, לפני מחוז הצפון (221) מחוז המרכז (88) ומחוז ירושלים (84).
ב-2019 החלו 1,244 הליכי אכיפה בערוץ של קנס מינהלי, בעיקר כנגד עסקים הפועלים במה שמוגדר "מקרקעין רגישים בנסיבות מחמירות". בין היתר אותרו מבני אחסנה ואיחסון וחנויות שהוקמו על קרקעות חקלאיות. "מאז שהחל השימוש במכשיר אכיפה זה, ניתן לראות שחלק ניכר מהעבירות מוסרות עוד בשלבים הראשונים של התהליך, בטרם מיצוי החקירה ומסירת ההתראה לפני הטלת הקנס, בעקבות האפשרות הניתנת בידי הנקנס לסיים את האכיפה בלי סנקציה כלל", נכתב בדוח. כמו כן ניכרת תנועה של מעבר של עסקים בלתי חוקיים שפעלו על קרקעות חקלאיות, לאזורי תעשייה ומסחר חוקיים.
התוצאה של האכיפה הנמרצת היתה ירידה של 75% בהתחלות בנייה חדשות בלתי חוקיות: מ-1,105 ב-2017 ל-306 בשנה שעברה. ביחידה מבחינים במספר מוקדים גיאוגרפיים של התחלות הבניה בלתי חוקיות: באזורי הגליל ועמק יזרעאל, באזור ואדי ערה והכפרים הנושקים לקווי 1967, ירושלים ואזור הנגב.
כשמדובר בוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה, נרשם גידול של 19% במספר צווי ההריסה המינהליים שהן הוציאו. 38% מהם נמסרו על ידי הוועדה המקומית תל אביב.
ברשות לאכיפה במקרקעין מציינים כי הקושי בהרחבת שימוש בצווים מינהליים ברשויות המקומיות נובע מחוסר רצון של בעלי תפקידים בוועדות לחתום על צווים ולקבל אחריות על מהלכי האכיפה. במקום זאת הם מעדיפים לפעול באמצעות התובע העירוני, במסגרת הליך פלילי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.