רחפנים לשינוע בדיקות: ה"רשת החברתית" של מערכת הבריאות וההייטק נגד הקורונה

מרכזים רפואיים משנעים ביניהם בכל יום פריטים רפואיים רבים, כמו תרופות שנשלחות מבית המרקחת אל מחלקות אשפוז, ובדיקות שבוצעו למטופלים ונשלחות מהמחלקות אל המעבדות. השינוע מתבצע על ידי בני אדם או כלי רכב, בין המרכזים לבין עצמם, אך גם בתוך מתחמי בתי החולים, בשטחים נרחבים שמגיעים לעשרות ומאות דונמים.

משבר הקורונה חידד את ההבנה כי במטרה לשפר איכות הטיפול הרפואי במטופלים ולצמצם חשיפה לנגיף, קיים צורך להאיץ ולייעל את תהליכי השינוע. פתרון אפשרי לבעיה נמצא עד מהרה. לאחרונה זכו שתי חברות רחפנים - פלייטרקס (flytrex) וקרונוס - במכרז של המיזם הממשלתי נעמ"ה (ניידות עירונית במימד האווירי), ובקרוב הן יחלו בפיילוט במסגרתו יבצעו באמצעות רחפנים משלוחים של בדיקות קורונה ותרופות במרכז הרפואי הגריאטרי דורות שבנתניה. מאחורי פרויקט נעמ"ה עומדים נתיבי איילון, משרד התחבורה, רשות התעופה האזרחית (רת"א), מנהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה ורשות החדשנות.

אלא שחלק מהקרדיט לחיבור המהיר של חברות הרחפנים שעברו את המכרז של נעמ"ה עם קליינטים פוטנציאליים במערכת הבריאות כל הדרך אל הפילוט, מגיע ל-HeallthIL, מיזם משותף של המכון הישראלי לחדשנות יחד עם משרד הכלכלה והתעשייה ומטה ישראל דיגיטלית, שמתמחה בתיווך וחיבור בין ארגונים לבין סטארט-אפים שעשויים להציע להם טכנולוגיות חדשניות.

בשיא הגל הראשון של הקורונה השיק HeallthIL פרויקט לחיבור בין סטארטאפים למערכת הבריאות - אתר שהציג את ה"אתגרים" של מערכת הבריאות בציפייה להיענותם של סטארטאפים וחברות שסבורות שבידיהן המענה. במונח אתגרים הכוונה למעין מיני מכרזים - מודעות שבהן גוף שזקוק לפתרון טכנולוגי מפרסם את האתגר שבפניו, ומחכה לפניות של גורמים שסבורים שבידיהם טכנולוגיה שיכולה להיענות לאתגר ולהציע פתרון לבעיה.

כחודש וחצי לאחר מכן, ב-12 באפריל שודרג הפרויקט, כשקהילת HeallthIL השיקה בסיוע של רשות החברות הממשלתית, פלטפורמה לקידום חדשנות אותה ניתן לתאר כ"רשת חברתית מקצועית".

83 שיתופי פעולה עד כה

בפלטפורמה החדשה נמנים כיום 36 ארגוני בריאות, שישה גופים ממשלתיים ו-134 חברות שלא פעלו עד כה בעולם הבריאות. בסך הכל הוגשו בה 429 פתרונות ל-65 אתגרים שהובילו ל-273 חיבורים בין אתגרים ופתרונות, שהולידו 83 שיתופי פעולה עם ארגוני בריאות.

פרויקט חיבור הרחפנים לבתי החולים לא היה היחיד. "יצאנו בקול קורא שיתעסק בכמה נושאים הקשורים לחיטוי ומיגון והגיעו 54 הצעות לפתרונות. לאחר שעשינו תהליך סינון ובדקנו את החברות, תוך פחות משבועיים ארבע חברות כבר החלו בפיילוט בבתי החולים", מספרת מנכ"לית קהילת HealthIL, יעל אופיר. אחד מהפתרונות שנבחן כעת הוא הוא לדבריה "רובוט אוטונומי שהגיע אלינו במקור בכלל מעולם הבנייה ונועד לניקוי משטחים לא שגרתיים בגבהים משתנים - כמו ידיות וכפתורים".

 לדברי מנכ"לית קהילת HealthIL, יעל אופיר / צילום: HealthIL

לדבריה, "לאור העובדה כי הדרישות והאתגרים שעלו בפעילות המוסדות הרפואיים בימי הקורונה, הם יותר תפעוליים והנדסיים, הפנייה נעשתה אל טכנולוגיות מוכחות בתחומי התחבורה, חקלאות, מזון, ביטחון ועוד, ולא התמקדה דווקא בטכנולוגיות המוכרות לנו מתחום הבריאות".

המנוע של QMarkets

פלטפורמת שיתוף הפעולה והחדשנות היא פרי פיתוח ישראלי של הסטארטאפ QMarkets, שמתמחה בפיתוח מערכות לעידוד ויצירת חדשנות בתוך ארגוני ענק של עשרות אלפי עובדים ויותר המפוזרים בעשרות ומאות סניפים ברחבי העולם. בישראל, אחד הלקוחות שאישר את פרסום שמו הוא תאגיד כי"ל.

היוזמה לפתח פלטפורמת חדשנות ושיתוף פעולה עבור ממשלה הגיעה לאופיר ממנכ"ל קיומרקט נעם דנון. "נעם פנה אלינו ממש בהתחלה ואמר שהוא מוכן לעשות את זה כפיילוט בהרבה מאוד השקעה שלו. גם שם הבינו שזה לא משהו שהם עושים בדרך כלל, ושהם יצטרכו להתאים את זה למשהו אחר".

השידוך בין ארגונים לבין טכנולוגיות חדשניות שמציעים סטארטאפים, הוא בליבת העיסוק של קהילת HealthIL ושש קהילות נוספות שפועלות במסגרת "מטה קהילות החדשנות" במשרד הכלכלה, בניהולה של המשנה למנכ"ל המשרד נעמה קאופמן פס. בין הקהילות הללו אפשר למנות את קהילת התחבורה חכמה EcoMotion, קהילת החקלאות - GrowingIL, קהילת FoodTech, קהילת ערים חכמות, קהילת Contraction וקהילת פינטק.

את קהילות הבריאות, שבה עוסקת כתבה זו, ואת קהילת התחבורה, מפעיל כזכיין ארגון בשם "המכון הישראלי לחדשנות". לפני כשבעה חודשים פרסם משרד הכלכלה מכרז להפעלת שבע הקהילות הקיימות. בנוסף, בכוונתו להקים שבע קהילות חדשות בתחומי תעשייה חדשים: חלל, אנרגיה, מים וסייבר כמו גם קהילות חדשנות בתחומים רוחביים חדשים - "כלכלה יצירתית כמפתח להגדלת הפריון בענפי המשק", "חדשנות בשירותים ופתרונות לאנשים עם מוגבלות, ו"חינוך, למידה ועבודה - פיתוח הון אנושי בעולם תעסוקה משתנה".

הפלטפורמה של קיומרקטס משכללת את התהליך שעד כה בוצע באמצעות קשרים אישיים, כנסים ואירועים. היא כוללת את כל ארגוני הבריאות - מבתי וקופות חולים ועד החברות הטכנולוגיות, התעשיות הביטחוניות וגורמים נוספים, שמשתמשים בה כדי לנהל את הקשרים זה עם זה ולעקוב אחר התקדמותם.

יניב אדרי, רכז תעשיות ביטחוניות ותקשורת ברשות החברות הממשלתיות, שלקח חלק בהשקת המיזם יחד עם מנהל רשות החברות הממשלתיות יעקב קוינט, סיפר על נסיבות הקמתו. "עם פרוץ המשבר החלו לזרום פניות רבות לחברות הביטחוניות הטכנולוגיות כמו התעשייה האווירית ורפאל על ידי גורמים במערכת הבריאות שניסו בכל דרך לבקש שיחברו אותם לאנשי המו"פ שלהם כדי לסייע בפתרון בעיות טכנולוגיות.

"כך נולד פורום שהתכנס אחת לכמה ימים, ובו הועלו הצרכים השונים של המערכת. כמה שבועות אחרי שהפורום גובש, התחלנו ליצור קשר עם עוד גורמים שמזהים צרכים ומסבים אותם לפתרונות כמו מפא"ת - המנהל למחקר פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון. זיהינו שיש שחקנים נוספים כמו גורמים במשלט שהוקם בבית החולים שיבא, שהם עסקו באותה פעולה של חיבור בין צרכים לפתרונות.

"הפלטפורמה כבר גרמה למנהלי בתי החולים והקופות להבין שהם לא לבד. אם עד היום היו מתעוררים בבוקר בידיעה שיש להם צורך ו'לך תמצא לו פתרון, אם בכלל, או תסתדר על בסיסי יכולות קיימות', עכשיו הם יכולים להבין אילו עוד צרכים דומים לשלהם עולים מצד גורמי בריאות אחרים, ואילו פתרונות כבר נמצאו לצרכים הללו".

במה החיבור הזה יועיל כשפנינו לגל השני?

"נוצרה כאן תשתית ענפה של שחקנים, שפשוט רואים את אחד את השני, כמו רשת חברתית מתקדמת מאוד. בגל הבא היא תקצר זמנים ותהליכי למידה שעשינו בגל הראשון בצורה מדהימה, כי כל השחקנים כבר יימצאו שם.

"הצרכים יהיו חדשים, אבל הבסיס והיכולות הקיימות כבר נמצאות בפלטפורמה. משמעות נוספת של הפלטפורמה היא קירוב בין מרכז ופריפריה, שם יש בתי חולים וקופות שהיכולות שלהם פחות חזקות, ולכן יש להם פחות הזדמנויות להגיע לפתרונות הטובים והמוצלחים. כאן אתה מאפשר להם לגשת אליהם".

ירדן נבו, משנה למנהל המרכז הרפואי סורוקה המשתתפת במרקטפלייס, סיפר על נקודת המבט של בית החולים כמשתמש במערכת החדשה, ואמר כי היא מאפשרת לבית החולים "לייצר חיבורים יותר רלוונטיים בזמן קצר יותר, ועוזרת להיות אפקטיביים יותר, משמעותית, בהתמודדות אל מול האתגרים שמציב עידן הקורונה ובכלל".

כיצד זה עובד

תחת כל אתגר במערכת אפשר למצוא על ציר זמן את הפתרונות השונים שהוצעו לו, כאשר לחיצה על כל פיתרון תוביל לעמוד שמפרט אודותיו ומציין את סטטוס התקדמותו - ממצב "הגשה", דרך "סינון ראשוני", "התאמה לארגון", "בחינת שת"פ" ו"תחילת שת"פ".

בין הפתרונות אפשר למצוא למשל "לרינגוסקופ נייד עם מצלמה בהדפסה תלת מימדית", "סטטוסקופ דיגיטלי להערכת חולי Covid-19 על ידי ניתוח קולות הריאה" או " שירות התאמת משקפי ראייה עצמאית על ידי המשתמש". המערכת כאמור לא נועדה רק לחברות בתחום הרפואה, אלא לכל חברה שעשויה לספק פתרון שבו ניתן יהיה לעשות שימוש במערכת הרפואה.

אחד הפיצ'רים המעניינים הוא מעין רדאר המציג בצורה גרפית מפה של היוזמות השונות על פי תת התחום שבו הן עוסקות - כמו "אבחון וזיהוי", "רפואת בידוד" או "אופרציה ולוגיסטיקה" ועל פי שלב הבשלות שלהן - "רעיון", "פיתוח", "דרושה אדפטציה", "פיילוט" או "הטמעה/התקנה".

לא רק בזמן משבר

האם מודל שיתוף הפעולה של המרקטפלייס במערכת הבריאות יועתק גם לתחומים אחרים? אופיר אומרת כי הפרויקט "הוכיח את עצמו כפיילוט וממשיכים למנף אותו במקומות אחרים. בקהילות שאנו מנהלים נבחן כבר בעוד כמה שבועות האם הוא רלוונטי גם לתחבורה ולחקלאות".

אופיר הסבירה כי "עולם האתגרים והפתרונות אמנם נראה טריוויאלי, אך לא כל הקהילות עובדות בהסתכלות הזו של אתגרים ושותפויות. ועדיין, כל עוד הקהילה עובדת בצורה הזו, ולא משנה אם מדובר בבריאות, תחבורה, חקלאות, סייבר, אנרגיה או מזון - זה אפשרי ואכן יש כבר כמה רשויות מקומיות שהקימו אתרי אתגרים".