ששת החודשים הראשונים של 2020 הרעו מאוד עם שוק קרנות הנאמנות בישראל. בתחילת השנה הסתכם השווי הכולל של קרנות הנאמנות בכ-352 מיליארד שקל, ובסיכום המחצית הראשונה שלה, שתיזכר כתקופה שבה פרץ משבר הקורונה, הצטמק היקף התעשייה בכ-17% - קיטון של כ-60 מיליארד שקל. בסוף יוני עמד השווי המצרפי של שוק קרנות הנאמנות המקומי על סך כ-292 מיליארד שקל.
הקיטון הדרמטי בהיקף תעשיית הקרנות המקומית הוא פועל יוצא של שתי מגמות שליליות, שהתחברו והזינו זו את זו: תשואות שליליות (בעיקר בבורסת תל אביב) ופדיונות בקרנות. בסיכומו של דבר, במחצית הראשונה של 2020 נרשמו פדיונות בהיקף כולל של כ-35.5 מיליארד שקל, כך שהתשואות השליליות לבדן יצרו הפסד של כ-24.5 מיליארד שקל נוספים.
נזכיר כי בסיכום הרבעון הראשון השנה, בהשפעתו של המשבר בשווקים שגרמה התפשטות הווירוס החל במחצית חודש פברואר, רשם שוק הקרנות פדיונות מצרפיים בהיקף אדיר וחריג מאוד של כמעט 45 מיליארד שקל.
קרנות הנאמנות
גידול רבעוני של 7.5% בשוק הקרנות
ברבעון השני, השורה התחתונה היתה חיובית דווקא. ברבעון זה גדל שוק הקרנות בכ-7.5% ביחס למה שהיה בסוף הרבעון הראשון, ובסך הכל הוסיף לשוויו כ-20 מיליארד שקל. זאת, הודות לרווחי השקעה של כ-12 מיליארד שקל, שמשקפים תשואה חיובית של כ-4% ברבעון השני, וגם הודות לגיוסים של כ-8 מיליארד שקל - בעיקר גיוסים ערים מאוד באפריל ובמאי, ולמרות פדיונות נטו מצרפיים של כ-550 מיליון שקל ביוני.
מאז נקודת השפל השנה, שנרשמה ב-23 במרץ, אז עמד היקפו של שוק הקרנות על 255 מיליארד שקל, הוא גדל עד לסוף המחצית הראשונה של השנה ב-14.6%. עם זאת, מאז השיא של 23 בינואר, אז עמד שוק הקרנות על שווי מצרפי של 359 מיליארד שקל, ועד לסוף המחצית קטן השוק ב-18.6%.
נציין כי מאז סוף הרבעון ועד לסוף יום המסחר של 6 ביולי צמח שוק הקרנות כ-5 מיליארד שקל, לשווי מצרפי של כ-297 מיליארד שקל, שמקרבים אותו לרף ה-300 מיליארד שקל בהיקף שוק, שבו היה באחרונה ב-9 במרץ השנה.
ליאור כשריאן / צילום: אלירן אביטל
לאחר הרבעון הראשון "השחור" בשוק הקרנות וההתאוששות בחודשים אפריל ומאי, בסוף יוני חל שוב שינוי במגמה לכיוון השלילי. בשקלול התשואות השליליות מאוד שנרשמו ברבעון הראשון, בשיא המפולת, והתשואות ברבעון השני, יוצא שכ-85% מקרנות נאמנות רשמו תשואה שלילית מתחילת השנה.
נוסף על כך, גורם בשוק הקרנות מציין כי "29 מתוך 50 הקרנות הכי טובות הן פאסיביות", וזאת אף שהקרנות הפאסיביות מהוות כ-45% ממספר הקרנות בשוק, ולדבריו, "מתחילת שנה רק קרנות מחקות הצליחו למחוק את הפדיונות".
בכל אופן, כפי שטוען גורם בכיר בשוק הקרנות, "הירידות החדות והפדיונות הכבדים שנרשמו בחודש מרץ בעקבות התפרצות מגפת הקורונה הפכו באפריל ומאי לעליות, בהובלת מגזר הטכנולוגיה", כאשר "סקטור זה הניע את העליות בשווקים בארה"ב, ובבורסה המקומית כיכב מדד ת"א טכנולוגיה. בהתאם, המשקיעים בקרנות הנאמנות התמקדו בעיקר בקרנות אג"ח ובקרנות מניות טכנולוגיה בארץ ובחו"ל".
בהקשר זה הוסיף הבכיר כי "קרנות נאמנות העוקבות אחר מדדי טכנולוגיה, כמו מחשוב ענן, מסחר מקוון וכדומה, נהנו מביקושים גבוהים". ואולם, "חודש יוני התאפיין בתנודתיות גבוהה יותר בשווקים, על רקע חוסר הוודאות והחשש מגל שני", כאשר "את המגמה השלילית הוביל סקטור הנדל"ן, בדגש על נדל"ן מניב מסחרי".
הגוף המצטיין מבחינת גיוסים בחודש יוני 2020 הוא בית ההשקעות מגדל שוקי הון, המנוהל על ידי שגיא שטיין. בחודש החולף גייסו קרנות מגדל, שבניהולו של ליאור כשריאן, סכום מצרפי של כ-940 מיליון שקל.
לצד מגדל שוקי הון יש רק שלושה גופים נוספים עם גיוסים נטו בחודש שעבר: אלטשולר שחם קרנות נאמנות, בניהולו של שי ירון, שגייסה 445 מיליון שקל מתחילת השנה; קסם, בניהולו של אבנר חדד ובשליטת בית ההשקעות אקסלנס, שגייסה כ-68 מיליון שקל נטו בכל הקרנות שלה; וגם אפסילון נמצא בין המגייסים ביוני, כשהקרנות של איילון בית השקעות סוגרות את הרשימה עם איזון ובלי פדיונות.
שי ירון, מנכ"ל קרנות אלטשולר שחם / צילום: שלומי יוסף
בבחינת הגופים הגדולים, שמנהלים נכסים בהיקף דו-ספרתי של מיליארדי שקלים (כדי לנטרל פדיונות מינוריים בגופים שכבר היו עם קרנות קטנות במיוחד מלכתחילה), עולה כי המצטיין בגיוסים מתחילת השנה הוא אלטשולר שחם, כשאחריו בלט לחיוב במקום השני מגדל שוקי הון. קסם מוביל את הגיוסים מתחילת השנה בקרנות המחקות, כשגם מגדל שוקי הון ופסגות בולטים לחיוב בהקשר זה.
הפודים הכי גדולים בשוק קרנות הנאמנות מתחילת השנה הם פסגות, שנמצא במהלך מגעים למכירתו (עם פדיונות מצטברים של 8.3 מיליארד שקל), מיטב דש (עם פדיונות מצטברים של 6.2 מיליארד שקל), מור בית השקעות וילין לפידות (עם פדיונות של 4 מיליארד שקל ושל כ-3.8 מיליארד שקל, בהתאמה).
נציין כי בעקבות הפדיונות והתהפוכות בשוק הקרנות, יש שלושה גופים מנהלים שהקרנות שלהם שוות כיום הרבה פחות ממיליארד שקל כל אחד. הראשון הוא אילים, שנמצא בשליטת אמיר איל, השולט גם בבית ההשקעות אינפיניטי. אילים, שחווה בחודשים האחרונים חילופי בכירים בהנהלה, מנהל כיום קרנות בשווי של 751 מיליון שקל בלבד, לאחר שבשיאו, לפני כשלוש שנים, ניהל קרנות בשווי של כ-11 מיליארד שקל.
השני בין השלושה הוא תמיר פישמן, שבהובלת אלדד תמיר, שהקרנות שלו עמדו בסוף הרבעון השני על סך של 560 מיליון שקל; והשלישי הוא בית ההשקעות מודלים, שבהובלת ד"ר יעקב שיינין, שהקרנות שלו מסתכמות בסכום "סמלי" של 96 מיליון שקל בלבד. במודלים יש גם גוף הוסטינג, אושן, שאינו חולק את נתוניו ושנכון לסוף מאי ניהל נכסים בהיקף של כרבע מיליארד שקל, שעל פניו ממצבים את מודלים עם נכסים מועטים מדי. באחרונה חתם אושן עם יצירה על הסכם למיזוג, כשבעבר דווח על התקשרות גם בין יצירה למודלים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
