חודש יוני בתיקי ההשקעות: השוק פגש את המציאות הכלכלית

מחלת וירוס הקורונה, שהתפרצה בסין בתחילת השנה, התפשטה בחודשים האחרונים ברחבי העולם. היום, אמצע השנה, מספר החולים שאומתו ברחבי העולם חוצה את רף ה-12 מיליון איש, ומספר המתים הידועים עולה על חצי מיליון, קרוב ל-5% מהחולים שאומתו, והמספרים הולכים ועולים במהירות רבה.

למעשה, בהיעדר חיסון אין שליטה במחלה או יכולת להתמודד עם התפרצות נוספת, ולפי שעה הכלי היחיד הקיים בידי מדינות הוא ניסיונות למנוע או להאט את התפשטותה. נכון להיום, ברור בעליל כי המחלה תמשיך ללוות את המציאות במרבית מדינות העולם בשנה-שנתיים הקרובות, ובכך לגבות מחירים כלכליים כבדים. כבר היום, במרבית העולם הנזק הכלכלי שנגרם הוא עצום וחסר תקדים במהירות התפרצותו.

באופן מפליא, למרות הנזק החמור שנגרם לכלכלה, שוקי ההון בארה"ב רצו ועלו בחודשים האחרונים, ולמעשה מחקו את מרבית הירידות שנרשמו עם ההפתעה הראשונית שגרמה מחלת הקורונה.

זו הייתה המגמה העולמית גם בחודש יוני האחרון, אם כי בישראל התמונה היתה דווקא שלילית, הן במרכיבי המניות והן במרכיבי האג"ח. אלו ירדו, מאחר ונראה כי המחלה הולכת ומתפרצת שוב, ושלממשלה אין פתרונות כדי להילחם במשבר הכלכלי או לכל הפחות לממן את נזקיו באמצעות הוצאה גדולה, כפי שניתן לראות בכלכלות גדולות וחזקות, דוגמת ארה"ב או גרמניה.

כתוצאה מכך, מדדי אג'יו מראים כי תיקי ההשקעות של הציבור, על הרכביהם השונים, ירדו בחודש יוני. התיקים בישראל עדיין מוטים לשוק המקומי, והם ספגו דווקא את החששות שנוצרו כאן בישראל. מדד תיק האג"ח ירד החודש בשיעור של 1.17%, בעוד שמדד תיק המניות ירד בשיעור של 1.51%. מדדי התיקים המעורבים, עם 20% מניות, ואחריו התיק עם 30%, ירדו בשיעורים זהים של 1.27%. ביצועים אלו מצטרפים לתשואה השלילית מתחילת השנה - 3.08% במדד תיק האג"ח, 4.54% במדד התיק המכיל 20% מניות, אחריו 5.16% בזה המכיל 30% מניות ולבסוף מדד תיק המניות, שירד במחצית הראשונה ביותר מ-10%.

 המשקיעים מתחילים להתייחס למשבר הכלכלה

מדדי אג'יו מבוססים על נתונים מבתי השקעות שונים, רבים ומגוונים, בהם פסגות, אלטשולר שחם, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, איי.בי.איי, מיטב דש, הראל, תפנית דיסקונט, UNIQUE, הלמן אלדובי, אלומות ואנליסט. המדדים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור, פרטיים, קיבוצים, מוסדות וארגונים. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר "תיק ההשקעות המצרפי" של הציבור, והתשואות המחושבות מהוות מדדי השוואה לביצועי תיקים בעלי פרופיל דומה.

ישראל יורדת בניגוד למגמה בעולם

מדדי המניות בישראל ירדו וגררו השפעה שלילית של כ-5%, וזאת בהתאם להרכבם במדדי תיקי ההשקעות. לעומת זאת, מדדי המניות בחו"ל דווקא עלו על פי הרכבם במדדים בשיעור של כ-1.5%, למרות השפעה שלילית של כ-0.9% בתרגום שערי החליפין והשפעתם על השווי השקלי, לאחר שערוך הנכסים הקיימים במט"ח.

זהו פער גדול מאוד, המלמד על מהלך שונה לחלוטין של הדברים. בישראל מדובר במשק קטן וסגור, שחסרים בו מרכיבים חשובים רבים, בהם תעשייה וחקלאות. גם תחום הטכנולוגיה בישראל אינו דומה לזה בארה"ב, המחזיקה ענקיות הנמצאות בחזית הצמיחה כתוצאה מהקורונה. לעומת זאת, המשק ושוק ההון המקומיים נשענים על ענפים כגון נדל"ן ופיננסים, אשר עתידם לוט בערפל כתוצאה ממשבר הקורונה והשפעתו על התנהגות הפירמות, השימושים הצפויים בנדל"ן ויכולת פירעון החובות.

בנוסף, אם בארה"ב הממשל מקיים מדיניות יוצאת דופן של הרחבה מוניטרית, הדפסה וחלוקת כספים, רכישת איגרות חוב קונצרניות ועוד, בישראל אין מדיניות מובהקת ושיטתית של הצלת המשק והכלכלה בעקבות הקורונה, והמשבר הולך ומחמיר במישורים ובהקשרים רבים מדי של הפעילות המשקית. כתוצאה מכך נוצרה נסיגה במדדי המניות.

יש להזכיר את תחום הטכנולוגיה בארה"ב, אשר מהווה קטר לשווקים, לפחות בתפיסות של המשקיעים. אלו רואים את מניות הטכנולוגיה המובילות שוברות שיאים, מאחר שהמשבר מאיץ את התפתחותן ומקדם אותן לפי הערכות שונות בכחמש שנים קדימה. בארה"ב יש את חברות הטכנולוגיה המובילות והמבוקשות ביתר שאת בתקופת קורונה, והאצה זו מחזקת את ההערכה כי המשק יוכל להתגבר בעזרתן על המשבר, וכך נוצר ביקוש עודף למניות, לעומת זה הקיים במדינות נוספות כגון ישראל.

גם מדדי האג"ח התנהגו החודש אחרת מאלו שבעולם, ובעיקר בשונה מארה"ב. מדדי האג"ח הקונצרניות בישראל ירדו בשיעורים שבין 1.14% באג"ח שקליות ועד 2.82% בצמודות המדד, בעוד שמדדי האג"ח בארה"ב עלו בשיעורים שבין 0.9% ל-1.9%, טרם השפעה מקזזת בשיעור של כ-1% כתוצאה מייסוף השקל.

שוב, ההסבר דומה מאוד, והוא נשען על הקושי הצפוי בהחזרי החוב בשנתיים הקרובות, של חברות רבות המרוכזות בשניים ואולי בשלושה תחומים עיקריים. בארה"ב החברות עשויות ליהנות הן מהפעילות הנרחבת בענפי הטכנולוגיה ובעיקר מרכישות חסרות תקדים של חובות סחירים של החברות, על-ידי הבנק המרכזי, באמצעות ETF's, קרנות הסל.

המציאות מול התקווה

בהקשר זה השאלות הן רבות. האם ארה"ב ומשקים אחרים נראים טוב יותר למשקיעים, המתעודדים מיכולת ההתאוששות של המשקים ומפעולות התמיכה של המדינות בהן, או שמא ישראל נראית רע יותר, בגלל חזרתה ואף התפרצותה של הקורונה והנזק הכלכלי שמגיע בעקבותיה, בעוד שהממשלה לא עושה את הדרוש כדי לסייע לכלכלה? האם המשקיעים בישראל מבינים את חומרת ההתפרצות השנייה, ולכן ממשיכים להתרחק משוק ההון? האם ההכרזה של בנק ישראל על רכישת אג"ח קונצרניות, בדומה למהלך של הפד, תביא לאמון גדול יותר של משקיעים במערכת הפיננסית בכללותה ובשוק ההון הסחיר בפרט? האם כל אלו יצליחו להרגיע את החששות מפני הצונאמי הכלכלי שאולי עלול להגיע?

זו תקופה ארוכה אנו מציינים כאן את התרחיש שלפיו עצירת הכלכלה, במטרה להתמודד עם המחלה, תוביל למשבר כלכלי חמור. אם בוחנים את השפעת הספרדית, בהיעדר חיסון העולם חווה עלייה במספר מקרי המוות כשישה חודשים מתחילתה. כעת, לאחר 4-6 חדשים מההתפרצות הראשונה בסין, נראה כי במרבית המדינות מסעו של משבר הקורונה מגיע לסופו של החלק הראשון, לסוף ההתחלה.

מכאן והלאה אפשר לנחש את מהלך הדברים באחת משתי האפשרויות: הראשונה היא אפשרות התקווה. רבים פועלים לחיסון מהיר בתקווה להשתלטות או הכלה רפואית של המחלה ופנייה להתמודדות עם הנזקים הכלכליים והאחרים שנוצרו ממנה.

האפשרות השנייה היא הניסיון. המציאות עד כה מלמדת כי עלול להימשך אותו מצב של אי-ודאות והתפתחות בלתי צפויה של המחלה באופן שימשיך לשתק את הכלכלה.

למרבה הצער, נראה כי חוסר הוודאות הוא הגורם שימשיך ללוות - עוד חודשים רבים - את המחלה ואת המציאות הכלכלית במשקים רבים בעולם. כמות החולים שכבר קיימת בעולם יכולה להוביל עד מהרה להתפרצויות נוספות, ולהקשות על הפעילות הכלכלית, שממילא נמצאת ברמה נמוכה, הנאמדת ב-90% בלבד מהרמה שהתקיימה טרום הקורונה.

הפער בין השווקים לכלכלה לקראת מבחן

ברור כי השווקים עלו והתאוששו למרות שהכלכלה האמיתית מצויה רק בתחילתה של נסיגה. הסיבה העיקרית לכך היא התקווה שמהלכי הממשלות והדפסת הכספים יצליחו לספוג את הנזקים באמצעות הקופה הציבורית, ולמעשה למנוע אותם. זוהי תקווה שאין לה עדיין אחיזה במציאות, והדבר יוצר סיכון גדול לשווקים.

הסיכון העיקרי שאפשר להעלות מהמצב הנוכחי הוא המפגש בין מהלך התפתחות ואף החמרה במחלת הקורונה - לבין מהלך הכלכלה שמצויה כבר על סף מיתון כמעט ודאי. במפגש זה, המשך התפתחות המחלה עלול לפגוש את המשקים כשהם מוחלשים, אחרי גל ראשון שבו הם מחקו עושר וראו ירידה בהכנסות.

אם את הגל הראשון של המחלה השווקים פגשו במצב חיובי של עושר ועודפים יוצאי דופן, הרי שאת הפעם השנייה שבה המחלה תכה בכלכלה, אם תכה, הם יפגשו עם יכולת נמוכה יותר להתמודד, הן כלכלית והן מנטלית.

הדבר עלול ליצור תקופה שלילית בשוקי ההון, כך ששוקי המניות עלולים לחוות נפילה שנייה, גם אם מתונה מהראשונה. הבעיה הגדולה יותר קיימת באפיקי החוב, אשר עלולים לחוות בעיות פירעון וקושי בהתאוששות. בתחום המטבעי התנודתיות עשויה לחזור תוך נטייה לטובת הדולר כמטבע "חוף מבטחים".

וכמו בכל משבר, בתקופה זו נוצרות הזדמנויות הראויות למימוש בתקופה זו. הזדמנות אחת היא הניסיון לבנות תיקי השקעות לטווח ארוך, במחירי תחתית. הזדמנויות נוספות נמצאות בתחומים המושפעים לטובה, כגון טכנולוגיה (סחר מקוון, תקשורת, שרתי אחסון וכד'), תשתיות (הוצאה ממשלתית לעידוד הכלכלה), רפואה מרחוק ועוד.

גבוה ככל שיהיה הגל השני והמשבר בעקבותיו, אם נרים את המבט גבוה מעל הגלים ונביט אל אופק ארוך-טווח, נוכל לנווט את החסכונות וההשקעות בתבונה, אולי אף בהצלחה. 

הכותב הוא מנכ"ל אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות, המייעצת לארגונים שונים בניהול השקעות ונכסים פיננסיים ולמשפחות בניהול העושר המשפחתי (פמילי אופיס). אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק