תביעות ייצוגיות בנושא נגישות ואיסור הפליה: לא לשפוך את התינוק עם המים

"המפלה את האדם עם המוגבלות פוגע גם בליבת האנושיות והמוסריו... וכל האוכף הרי זה משובח" (כב' המשנה לנשיאה השופט רובינשטיין ברע"א 9568/16 אסולין נ' הדקה ה-90 ואח' , ניתן ביום 9/3/2017)

בכתבה שפורסמה ב"גלובס", "הייצוגיות בעניין נגישות לנכים, הטענות לסחיטה והמלחמה שהכריזו החברות הנתבעות", הובעה בעיקרה ביקורת מצד מי שנתבעו בתביעה ייצוגית בשל טענה להפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, על ריבוי התביעות הייצוגיות המוגשות לאחרונה בשל טענות להפרת החוק. כפי שארצה להציג כאן, הביקורת הזו - גם אם לעיתים יש לה מקום בתביעה ספציפית זו או אחרת - איננה מוצדקת בהיבט המערכתי. ריבוי התביעות איננו בהכרח דבר רע: הוא אינו אלא הגשמת רצונו המפורש של המחוקק להגביר את האכיפה בתחום זה. מן הצד השני - בהחלט ראוי שתביעות כאלה תיערכנה נכון, תוגשנה נכון, ותהיינה מבוססות ומקצועיות.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים היא הרגולטור של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הנציבות מוגדרת גם כ"רשות ציבורית" על פי חוק תובענות ייצוגיות. במסגרת זו הנציבות רשאית לבקש (ועושה זאת לא מעט) להביע עמדתה בתביעות ייצוגית בעלות חשיבות מיוחדת בתחום שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות. הנציבות גם מביעה את עמדתה כחלק מעמדת היועץ המשפטי לממשלה ביחס לפשרה בכל תביעה ייצוגית בתחום זה. בנוסף, לנציבות סמכות ייחודית להגשת תביעות ייצוגיות, ואכן הנציבות עשתה בכך שימוש ראשון ב-2017, כאשר הייתה הרשות הראשונה במדינה שהגישה תביעה ייצוגית. הח"מ נמנה על עובדיה של הנציבות, מרכז את צוות התביעות האזרחיות בה וגם חתום על התביעה הנ"ל.

לאחרונה חלה עלייה משמעותית בכמות התביעות הייצוגיות שמוגשות בטענה להפרת חוק שוויון הזכויות. בכתבה הוצג, כאילו הגורם המרכזי בעלייה הוא הפטור מאגרות שניתן על תביעות ייצוגיות אלה. ללא ספק יש לפטור מאגרה תרומה לריבוי התביעות - אך זוהי תרומה מוצדקת. פטור זה לא ניתן מתוך קלות דעת. מאחוריו עמדו מחשבה וכוונה חשובה. פטור זה לא ניתן מתוך חסד, או מתוך רצון להקל על עורכי הדין בתחום, אלא מתוך רצון מודע לאפשר את התביעות הללו. בפני אנשים עם מוגבלות ניצבים מחסומים לא מעטים בדרך לעמידה על זכויותיהם - והמחוקק ביקש במכוון לשנות זאת. פטור זה הינו מוצדק ואין לפתור בעיות עם תביעות בעייתיות על ידי ביטול אפשרות זאת.

כאן המקום לציין שאת הגידול במספר התביעות אין לייחס רק לפטור מאגרה. החל מסוף שנת 2017 נכנסו לתוקפן באופן מלא חובות הנגישות על המגזר הפרטי בישראל. אין תמה אפוא שמספר התביעות הייצוגיות בתחום זה עלה לאחר שהחובות נכנסו לתוקף.

עם זאת, ומבלי להתכוון לתביעות שעניינן הוצג בכתבה, אין לכחד שאנו בנציבות בהחלט נתקלים לעיתים בתביעות ייצוגיות שאינן ראויות. במקרים המתאימים אנחנו גם מביעים את עמדתנו ביחס לכך - אם בפני הצדדים ואם בפני בית המשפט. תחום הנגישות הוא תחום ענף, ודרושה בו מקצועיות והתמקצעות. המסגרת הנורמטיבית הקובעת את קיומה או היעדרה של חובה מורכבת מהחוק, מסדרה של עשרות קבצי תקנות, ומשורה ארוכה של תקנים. על מנת להבין את החובות הרלוונטיות לאשורן דרושים ידע, מקצועיות וניסיון.

אנו קוראים אפוא לעורכי הדין שמגישים תביעות ייצוגיות בתחום זה לעשות עבודה מקצועית, לתמוך את טענותיהם בצורה טובה, להבין שמוטלת עליהם אחריות שלא להביא לזילות של התחום. מן הצד השני אנו קוראים לחייבים בנגישות לקיים את החוק והתקנות - וקיום הדין הוא הערובה הטובה ביותר לחסינות מתביעות. הנציבות היא גוף אובייקטיבי, ודלתנו פתוחה בפני אלה וגם בפני אלה: שני הצדדים יכולים לפנות אלינו בבקשה להביע את עמדתנו ביחס לתביעה זו או אחרת.

אנו בנציבות בהחלט רוצים לראות רק תביעות טובות ומוצדקות. אך אסור שתתקבלנה החלטות שתבאנה לפגיעה במכשיר החשוב של תביעות ייצוגיות; אסור להביא לפגיעה בנגישות אל מערכת המשפט; אסור לשפוך את התינוק עם המים. 

הכותב הוא ממונה תביעה - ראש הצוות האזרחי בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים