רשות שוק ההון מצפה לגידול בהלוואות הפרטיות: תרחיב הדרישות ממערכי דירוג האשראי של המוסדיים

לאחר זינוק של כמעט פי שמונה בהיקף ההלוואות הפרטיות שמעמידים הגופים המוסדיים לסקטור העסקי (במימון כמו בנקאי), וכמה שנים לאחר שהוסדר התחום לראשונה בהתאם להמלצות ועדת גולדשמידט, רשות שוק ההון צפויה לפרסם בקרוב הסדרה חדשה לתחום זה.

ההסדרה החדשה, כך נודע ל"גלובס", תכלול כללים לאישור מודלים פנימיים למתן אשראי בגופים מוסדיים, בדגש על הרחבת הדרישות ממערכי דירוג האשראי הפנימיים של המוסדיים. 

לאורך השנים הגופים המוסדיים, ובעיקר הגדולים שבהם, הקימו מערכי אשראי פנימיים שבמסגרתם מועמדות הלוואות פרטיות שאינן באמצעות הנפקות אג"ח קונצרניות. ככל הידוע, רשות שוק ההון רוצה להסדיר מחדש את שוק ההלוואות הפרטיות שמעמידים  המוסדיים, בין היתר על מנת לסגור פער שעדיין קיים ביחס למערכת הבנקאית, שהתקדמה רבות בשנים האחרונות במודלים שלה לבחינה ולמעקב אחר חוב עסקי בעקבות הטמעה רחבה של הוראות באזל.

כלומר, בפיקוח סבורים שמערכי הדירוג הפנימיים נדרשים לשיפור וזאת בין היתר באמצעות התמקדות ברגולציה לתיקוף מתמיד ומתעדכן של המודלים הפנימיים, כך שיותר מידע רלוונטי ישוקף לתוכם, כגון שילוב השפעות חיצוניות. הצעד של רשות שוק ההון רלוונטי במיוחד לגבי הלוואות פרטיות, אך גם לגבי כל תחום ההשקעות הלא סחירות.

מרשות שוק ההון נמסר, כי היא "מגבירה מחד את הפיקוח על פעילות הגופים המוסדיים בתחום ההשקעות, ומאידך רואה חשיבות בהמשך קידום מומחיות מערכי האשראי ויכולות ניהול הסיכונים של הגופים המוסדיים.

"חיזוק המומחיות ויכולות ניהול סיכוני האשראי בגופים המוסדיים תורם לגיוון אפיקי ההשקעה, ובהתאם גם לתשואות התיקים המנוהלים עבור העמיתים והמבוטחים. בנוסף, הדבר תורם משמעותית להגברת התחרות במערכת הבנקאית ולהפחתת התלות בה, תוך השפעה חיובית נוספת על תשואות העמיתים. הרשות בוחנת באופן שוטף דרכים להמשך קידום מטרות אלו, לרבות פיתוח תחומי האשראי וניהול הסיכונים בגופים המוסדיים, ושוקלת קביעת הוראות מקצועיות בתחום על פי סטנדרטים בינלאומיים".

היקף הלוואות שתופח מדי שנה

באמצע העשור הקודם עשתה רשות שוק ההון, אז עוד אגף פנימי במשרד האוצר, את הצעד המשמעותי ביותר בהסדרה של ההלוואות הפרטיות, הכמו-בנקאיות, של המוסדיים. זה קרה באמצעות אימוץ המלצות ועדת גולדשמידט שמונתה בעקבות גידול חד שנרשם בהלוואות הפרטיות ממוסדיים בשנים שקדמו לכך.

ב-2008 דובר על הלוואות פרטיות בהיקף של כ-9 מיליארד שקל, שהעמידו המוסדיים לגופים עסקיים (רובם מהנוסטרו). מאז היקף ההלוואות הפרטיות תפח בעקביות מדי שנה, כך שבסוף 2010 הסכום התקרב לרף 20 מיליארד שקל, בסוף 2015  כ-58 מיליארד שקל וכיום הוא עומד על כ-86 מיליארד שקל.

מנתונים שהגיעו לידי "גלובס" עולה, כי נכון לסוף אפריל השנה תיק ההלוואות הפרטיות של המוסדיים לעסקים היווה כ-15.8% מתיק ההלוואות לעסקים על ידי הגופים הפיננסיים בכללותם (לא כולל אג"ח קונצרניות).

הגידול בהיקף ההלוואות הפרטיות היה חד במיוחד במחצית הראשונה של העשור האחרון, בטח בחלקם היחסי לעומת היקף התיק הכולל של הגופים המוסדיים, שעלה משיעור של 2.3% בסוף 2011 לשיעור של 4.5% בסוף 2016. מאז ועד היום שיעור תיק ההלוואות הפרטיות לגופים עסקיים מסך התיק המוסדי יציב יחסית, ונשמר ברמתו הנוכחית.

לא מדובר על קיפאון בפוטנציאל היקף ההלוואות הפרטיות של המוסדיים לגופים עסקיים. זאת משום שמדי שנה זורמים לניהול הגופים המוסדיים יותר מ-100 מיליארד שקל כך שמדובר בעוד אשראי בהיקף של כ-5 מיליארד שקל בשנה, גם בהינתן שיעור ההקצאה הנוכחי בשוק.

עם זאת, נראה כי בצל השינויים בשווקים הפיננסיים לאחרונה, ישנו פוטנציאל להגדלת החלק היחסי של תיק ההלוואות הפרטיות ביחס לתיק המוסדי הכולל, כשכל גידול של 0.1% מהתיק המוסדי הכולל יאפשר הלוואות פרטיות לעסקים בהיקף של כ-1.9 מיליארד שקל.

בהקשר זה אומר גורם מעורה כי ברשות שוק ההון מצפים לזינוק בביקוש להלוואות בפרויקטי תשתיות, בדגש על פרויקטי המטרו. עד כה מי שמוביל את העסקאות הללו הם קרנות השקעה פרטיות דוגמת תש"י ונוי, בצד אקוויטי, בעוד שבתחום האשראי הבנקים הם שמובילים את העסקאות, שאליהן מצטרפים בהמשך המוסדיים.