כאשר חברת DayTwo לתזונה מותאמת אישית חיפשה היכן להתמקם בתל אביב, היא בחרה באתרים הקרובים לתחנות רכבת. סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה, איילת ריבק, עשתה את המסלול מהתחנה למשרדים ברגל, כדי לוודא שהם מספיק קרובים. 65 עובדי החברה בארץ נהגו להגיע אליהם. אנשי הפיתוח במיוחד התעקשו לעבוד יחד כדי לאפשר סיעור מוחות. ראשי הצוותים הסתייגו מקבלת עובדים שגרים רחוק וייאלצו לעבוד חלק מהשבוע בבית. אלא שאז הגיעה הקורונה. העבודה גם כך עברה לבית, וההבנה שאפשר לעבוד היטב גם ללא מפגש פיזי חלחלה גם למחלקת הפיתוח. עכשיו מגיעים העובדים למשרד רק יומיים בשבוע. "חל שינוי תרבותי בקרב ראשי הצוותים", אומרת ריבק, "היום הם פתוחים יותר כי הם התנסו בעבודה מרחוק בפרק זמן משמעותי".
האם יש כאן הזדמנות אמיתית לניטרול מחסומי הגיאוגרפיה וכך לצמצם גם את פערי השכר? בחלק מהחברות מעידים על ניצנים של שינוי. "אחד היתרונות של עבודה היברידית הוא שאתה לא מוגבל באיזה מקום גיאוגרפי אתה מגייס את העובדים שלך", אומרת יעל פאינרו, מנכ"לית מרכז הפיתוח בישראל של חברת סינמדיה הפועלת מירושלים. "אנחנו מנסים דברים כאלה וזה לא כל כך משנה איפה אנשים גרים כל עוד יש להם הקצב הנכון והם משתלבים בצוותים. אנשים מוכנים לעשות את הנסיעה למשרד פעם או פעמיים בשבוע וזה באמת פתח המון אפשרויות. זה מאפשר לאנשים לגור באזורים זולים יותר וגם לא לבלות בפקקים שעות מדי יום. עכשיו אנחנו יותר פתוחים לזה, ואני מעריכה שזה יעזור גם לחברות בפריפריה לגייס עובדים יותר טובים".
מאמינים במודל ההיברידי
בחברת FORTER, העוסקת בזיהוי הונאות במסחר אלקטרוני, מועסקים בארץ 150 עובדים, מתוכם כ-40 מתגוררים מחוץ לאזור המרכז. מבאר שבע בדרום ועד עוספיה ומזרע בצפון. "לפני הקורונה היינו חברה שעבדה מהמשרד יותר, שחושבת שיש ערך גם לפגישה ספונטנית של אנשים במשרד", אומרת אורית רפפורט, מנהלת הפעילות בישראל וסמנכ"לית משאבי אנוש. "היום אנחנו יודעים להגיד שיש אפקטיביות של עבודה מהבית ועמידה ביעדים עסקיים. בראייה קדימה, אנחנו מאמינים במודל היברידי. זה שינה את הגישה שלנו לכזו שמזמינה עובדים מרחוק. אנחנו עוברים בקרוב למשרדים אחרים וחזרנו כעת לשולחן התכנון".
גיא בלוך, מנכ"ל bringg, המתמחה ב"מייל האחרון" בתחום המשלוחים, מאמין מאוד בעבודה מרחוק. כיום המשרדים ברמת החייל אינם סגורים, אך רק עובדים מעטים מבין 100 העובדים בארץ מגיעים אליהם וכך זה צפוי להימשך עד סוף השנה. "אני רואה עכשיו יותר היענות של עובדים בפריפריה בפרסומים על גיוסים שלנו", אומר בלוך, "אפשר להגיד חד משמעית שיש לנו יותר מועמדים שנמצאים מחוץ למרכז וגם ממש בצפון, חיפה, נהריה, עמק חפר וגם בדרום. עד היום אנשים שגרים רחוק נרתעו מעבודה יומיומית במשרדים במרכז. כשהחשיבה השתנתה נמצא את הבלאנס, ונבקש מהאנשים להגיע למשרדים יום או יומיים בשבוע".
מחסום האינטרנט
חמי כץ, מנכ"ל NAMOGOO, המעסיקה כ-80 איש בישראל שרובם עובדים מהבית כרגע, מזהה גם הוא פניות דרך לינקדאין של עובדים שגרים באזורים מרוחקים. לדבריו, הוא מאמין בלהביא את האנשים הנכונים למשרה בלי קשר למקום המגורים, אך הוא גם סבור שאחרי הקורונה כולנו נחזור למשרדים.
ד"ר סתו רוזנצוויג, ראשת המגמה ליזמות וחדשנות בפקולטה לניהול של אוניברסיטת בן גוריון, מטילה ספק חד יותר באפשרות שחברות במרכז יעסיקו יותר עובדים מהפריפריה. "עד שלא יהיה ברור מה ההשלכות לטווח הארוך על תעסוקה, ואם עבודה מרחוק תהפוך להיות הסטנדרט גם אחרי המשבר, חברות לא ירוצו להעסיק עובדים מהפריפריה", היא אומרת. "בטווח הארוך, ייתכן שכוח עבודה שכרגע גר במרכז יבין יחליט שכדאי 'לשלם את המחיר' של נסיעה ארוכה מהפריפריה לעבודה פעם-פעמיים בשבוע, בתמורה לדיור זול יותר, עלות מחיה נמוכה יותר, ועלייה באיכות החיים. למגמה הזו יש להוסיף את מגמת הירידה בעלויות נסיעה ברכב פרטי. במקרה כזה תהיה הגירה מסוימת מהמרכז לאזורים יותר פריפריאליים".
פרופ' עמית שכטר, דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן גוריון, החוקר קישוריות של האינטרנט, מצביע על מחסום אחר: פלחים שלמים בפרפיפריה האמיתית, לדבריו, ביישובים ערבים או חרדים שאין להם בכלל את התנאי הבסיסי של חיבור יציב לאינטרנט כדי לעבוד מהבית. "חברות האינטרנט מתמקדות במרכז הארץ ופחות באזורים הפריפריאליים", הוא אומר. "באזורים היותר חלשים מבחינה כלכלית גם רשת הקישוריות לאינטרנט היא יותר נמוכה. אני רואה את זה דרך מערכת ההשכלה הגבוה. סטודנטים מתחברים לשיעור, עושים בחינה ובאמצע הבחינה החיבור מתנתק. קבוצות האוכלוסייה האלה לא ייהנו מהאפשרות לעבוד מרחוק.
"במקום להשקיע יותר במקומות האלה המדינה נותנת הקלות לחברות ומוותרת להן על פריסה אוניברסלית. כשמדברים על סגירת פערים, אז כל זמן שלא תהיה חובת פריסת פס רחב ויסתמכו על חיבור סלולרי, הפערים לא ייסגרו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.