תסתכלו עליהם, תראו אותנו: מה ישראל יכולה ללמוד מתוכניות החילוץ של איטליה ובריטניה

בזמן שבישראל ממשיכים לבחון תוכניות כלכליות לחילוץ המשק מהמשבר, ממשלת איטליה הצטרפה לשורה ארוכה של הנהגות שכבר פועלות בשטח, ואישרה השבוע את מה שהיא מכנה "האם של כל הרפורמות", כדי להתמודד עם משבר הקורונה הכלכלי.

איטליה

תשתיות, גשרים ואינטרנט מהיר

באיטליה מדברים על השקעה בתשתיות, בניית גשרים וכבישים, פרישת רשת סיבים אופטיים לאינטרנט מהיר, השקעה בחינוך וגם רפורמות מבניות במגזר הציבורי שיקצצו את הביורוקרטיה.

הצעדים האלה הם חלק מהתוכנית הכלכלית לשיקום איטליה, שכמו מדינות אחרות מהמרת על הוצאה ציבורית גדולה כדרך לחדש את הצמיחה. כלי התקשורת במדינה העריכו את עלות הפרויקטים ב-200 מיליארד אירו על פני שנתיים.

השבוע אושרה התוכנית, שגיבש ראש הממשלה ג’וזפה קונטה, העומד בראש קואליציית שמאל-מרכז, והיא תועבר לאישור הפרלמנט בשבועות הקרובים. באופן קריטי, לאיטליה כבר יש את שיעור החוב-תוצר השני בגובהו באיחוד האירופי, שאמור לטפס ל-150% השנה.

למעשה, מימון התוכנית תלוי בהבטחות של האיחוד האירופי להזרים יותר ממאה מיליארד אירו למדינה, בשם הסולדיריות של הגוש וכחלק מקרן בשווי 750 מיליארד אירו שהולכת ומוקמת בימים אלה בבריסל.

איטליה היא אחת המדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר ממגפת הקורונה - בריאותית וכלכלית.

כ-35 אלף בני אדם מתו כתוצאה מהתפרצות הנגיף במדינה, שהייתה הראשונה באירופה להתמודד עם היקפי תחלואה גבוהים. צעדי הסגר החמורים שנקטה הממשלה שיתקו את הכלכלה למשך חודשים.

ארגון ה-OECD חוזה כעת לאיטליה צניחה של יותר מ-11% בתמ"ג השנה - השיעור הגבוה ביותר ביבשת. זו הסיבה שאיטליה, יחד עם ספרד, דחפו את האיחוד האירופי בעזרת הפצרות ואיומים להקים את הקרן לשיקום כלכלי מנזקי הקורונה - שאמורה להעביר אליה לפי הערכות כ-80 מיליארד אירו במענקים ועוד כ-80 מיליארד אירו בהלוואה שאינה תלויה בצעדים כלשהם.

אחת הסיבות העיקריות לכך שהרפורמה כוללת קיצוץ בביורוקרטיה, מאבק בעיכובים ופיקוח מקיף היא הצורך לשכנע את מדינות האיחוד האירופי כי הכסף שיועבר לאיטליה ישמש לשיקום המדינה, ולא יילך לאיבוד במנגנונים מושחתים או ממשלתיים כפי שנעשה בעבר.

בניגוד לעבר, הפעם מחוקקת איטליה את הרפורמות באופן עצמאי, ולא כחלק מעמידה בתנאי תוכניות חילוץ שמוכתבים לה מבריסל ומברלין, כפי שנעשה אחרי המשבר הכלכלי העולמי של 2008.

כחלק מכך, נתח גדול מהתוכנית, שקיבל את הכותרת "semplificazione" (פישוט ודה-רגולציה), אמור לשנות את הדרך שבה פרויקטים גדולים מתנהלים באיטליה, מבלי לתת לפשע המאורגן שפושה במדינה לקבל חלק מהכסף.

במסגרת התוכנית, חלק גדול מהביורוקרטיה הממשלתית יעבור דיגיטציה ויינתן באופן מקוון, יינתנו פטורים ממכרזים לפרויקטים בשווי עד חמישה מיליון אירו, פוליטיקאים מקומיים יוגנו מתביעות ענק על השלכות פרויקטים שהם מקדמים וימונו אחראים מיוחדים - פרויקטורים בעלי סמכויות פיקוח וביצוע - לשורה של "פרויקטי דגל" בתחום התשתיות ברחבי המדינה.

כ-50 פרויקטים כאלה מציעה הממשלה לתקצב, והם כוללים הקמת גשר או מנהרה שיחברו בין סיציליה למגף האיטלקי, הרחבה של האוטוסטרדות האיטלקיות לאזורים חדשים, הרחבת תשתית הרכבות המהירות לכל רחבי המדינה, בנייה של מבני ציבור ופרישת של רשת סיבים אופטיים שתאפשר אינטרנט מהיר. התקציב של פרויקטים האלה, מתוך התקציב הכולל, עומד על 120 מיליארד אירו. קונטה הגדיר את התוכנית על שלל סעיפיה כ"מהפכה חסרת תקדים".

"הרפורמה הזו היא המקפצה שאיטליה זקוקה לה עכשיו. אנחנו במצב חירום, והתוכנית הזו תהפוך את המדינה שלנו למודרנית, לגמישה ולתחרותית יותר", אמר ראש הממשלה האיטלקי בנאום לאומה אחרי אישור התוכנית בקבינט, "סוף סוף יש לנו תוכנית שתפשט, תזרז ותהפוך הליכים אדמיניסטרטיביים לדיגיטליים ותשחרר את החסימה בתחום העבודות הציבוריות. זה יהיה הבסיס לתוכנית השיקום שלנו, שנבקש מאירופה סיוע כדי לממן".

ואכן, קונטה כבר החל במסע בין בירות אירופיות שיתקיים בימים הקרובים, כדי לשכנע מנהיגים אוהדים כמו אלה של ספרד ופורטוגל לתמוך בעמדת איטליה, וגם להתמודד עם הביקורת מצד מנהיגי "ארבע המדינות החסכניות" - הולנד, דנמרק, שבדיה ואוסטריה - על אופי קרן השיקום. מנהיגים אלה מעדיפים כי הסכומים יוקצו כהלוואות ולא כמענקים. בסוף השבוע הבא (17-19 ביולי) ייפגשו לראשונה מזה חודשים רבים מנהיגי האיחוד לפסגה ממשית, ולא וירטואלית.

התוצאה של תוכנית הרפורמות וההשקעות האיטלקית, גם אם לוקחים בחשבון את התמיכה האירופית, היא שההוצאה הממשלתית האיטלקית תזנק מעל 3% בארבע השנים הקרובות. עד למשבר הקורונה, לא רק שחריגה כזו הייתה אסורה לפי חוקי גוש האירו, אלא שלאיטליה "אושרה" לאחר מאבקים רבים חריגה מקסימלית של 2.3% בלבד, בגלל מצב החוב שלה. כמו בתחומים רבים אחרים, מדיניות זו השתנתה בעקבות מגפת הקורונה.

בריטניה

השקעות גדולות בעובדים צעירים

בריטניה הודיעה במקביל כי היא מתכוונת לסבסד תעסוקת עובדים צעירים במיליארדי ליש"ט, כחלק מהמאבק בעלייה הצפויה באבטלה, במיוחד בקרב שכבת הגיל הצעירה, שנפגעה קשות מבחינת התעסוקה ממשבר הקורונה. התוכנית היא חלק מההרחבה המשמעותית בהוצאות הממשלה שנעשתה בחודשים האחרונים, כדי להיאבק בתוצאות המשבר הכלכלי של מגפת הקורונה. שר האוצר הבריטי רישי סונאק הודיע על התוכנית בנאום מיוחד שבו פרש את משנתו הכלכלית להתמודדות עם הקורונה.

מדובר בתוכנית עידוד עבודה לצעירים, שדומה לתוכנית שיזמה ממשלת הלייבור שהתמודדה עם השלכות המשבר הכלכלי העולמי אחרי 2008. היא כוללת מימון ממשלתי של חצי שנת עבודה בשכר מינימום של צעירים "הנמצאים בסיכון לאבטלה ארוכת טווח". עלותה אמורה לעמוד על כ-3 מיליארד ליש"ט. התקציב הנוכחי, שמציגה הממשלה השמרנית, כבר נקרא על ידי כלי התקשורת כ"חברתי ביותר של ממשלה שמרנית אי פעם".

יוזמות אלה מצטרפות לתוכנית בשווי מיליארדים שהציג ראש הממשלה בוריס ג‘ונסון לבנייה בבריטניה, תוכנית להשקעה בטכנולוגיות ירוקות ועוד סעיפים יצירתיים שהממשלה תכלול בניסיון להיחלץ מהמיתון המאיים על המשק הבריטי.

התוכנית שהוצגה היום כוללת גם מענקים של 1,000 ליש"ט לכל מעסיק שישיב לעבודה את מי שיצא לחופשה בתשלום בגלל המשבר, הורדת המס על רכישות דירות ובתים כדי להחיות את תחום הנדל"ן. סונאק גם הכריז כי הממשלה תחתוך בחדות את המע"מ על תיירות ואירוח, ותוריד אותו מ-20% כיום ל-5% החל מהחודש הבא, ועד סוף השנה, במטרה לתמוך במגזר עסקי זה שספג מכה אנושה בגלל המשבר. עלות הצעד היא כארבעה מיליון ליש"ט, אך סונאק הבהיר כי הוא אמור לסייע לשמר יותר משתי מיליון משרות בתחום. אחד מסעיפי התוכנית שזכו להד הרב ביותר היתה הצהרת שר האוצר הבריטי על חלוקת "שוברי מזון", שבהם יוכלו בריטים להשתמש כדי לקבל הנחה של עד 10 ליש"ט על כל ארוחה שיאכלו בחוץ - במסעדות, בארים ובתי קפה.

הבנק המרכזי הבריטי העריך כי שווי כל תקציב החירום הבריטי להתמודדות עם משבר הקורונה יעמוד על כ-300 מיליארד ליש"ט בשנת התקציב הנוכחית בלבד. חלק משמעותי מהתקציב, כ-60 מיליארד אירו לפי הערכות, תופסת "רשת הביטחון התעסוקתית" שבריטניה פרשה בעבור עובדיה וגם העצמאים שלה, המשלמת להם חלק משמעותי מהשכר שלהם לפחות עד אוקטובר במידה שהם נפגעים מהמשבר ולא שבים לעבודה.

ישראל

הכסף לא מגיע והעסקים נחנקים

מבין שלל התוכניות שמקדמות ממשלות במערב אירופה נדמה שיש רעיון אחד שקופץ לעין הישראלית. Semplificazione המונח האיטלקי הזה שמתגלגל בקלות על הלשון, זקוק בדחיפות לתרגום ולהורים מאמצים ישראלים. הבעיה הגדולה של ישראל כרגע היא לא מחסור ברעיונות וביוזמות אלא חולשה חמורה, על גבול האין אונות, בכל מה שנוגע למנגנון היישום הממשלתי. הכסף לא מגיע והעסקים נחנקים. הפשטה, בהיעדר תרגום מוצלח יותר, היא דרך אפקטיבית להתמודד עם הסרבול המתסכל והחונק של הביורוקרטיה הישראלית, לצד דרכים נוספות כמו מעקב ובקרה הדוקים יותר.

קצב הביצוע הישראלי עוד יכול להיחשב סביר בתשלומי דמי אבטלה ובמתן אשראי לעסקים - אך הוא מזעזע בכל הקשור למענקים לעסקים ובתוכניות ייעודיות למשל להכשרה מקצועית או בסיוע לקבוצות סיכון ולמגזר השלישי. קשה להאמין שבזמן שהעסקים בגרמניה קיבלו את הסיוע הכספי לפני שלושה חודשים עומד שיעור הביצוע של תוכניות סיוע לעסקים בישראל נכון לסוף יוני על 15% בלבד, מתוך 11 ומשהו מיליארד שקלים שהוקצו לנושא, הגיעו עד כה לעסקים בקושי 2 מיליארד שקל.

מעבר לכך התוכנית הישראלית לוקה בכך שאינה מתייחסת באופן ממוקד לאבטלת צעירים - בעיה שהמערכת האירופית כבר מכירה היטב. בני פחות מ-24 בישראל אינם זכאים כלל לדמי אבטלה למרות שהם מהווים אחוזים ניכרים מסך המובטלים. שאר ההצעות והרעיונות מוכרים גם למקבלי ההחלטות הישראלים: השקעות בתשתיות, בפרישת רשת סיבים אופטיים ובדיגיטציה של השירותים הממשלתיים - כולם נמצאים על השולחן הדיונים ונהנים מתמיכה מקיר לקיר. הבעיה היחידה היא כיצד לגרום לכל התוכניות האלה לעבור משולחן הדיונים אל השטח החנוק והצמא לכסף. 2.7 מיליארד שקל, למשל כבר הוקצו בתוכנית הסיוע הממשלתית ל"האצת פרויקטי תשתית בהייטק" באמצעות רשות החדשנות במשרד הכלכלה. כמה מתוך הסכום הזה כבר בוצע ושולם? 57 מיליון שקל, 2% שלמים.

במובן הזה התוכנית שהציג חבר הכנסת ניר ברקת מאתגרת את המערכת במקומות הנכונים. למשל הרעיון של העברת תשלומים ישירות לאזרחים, בצורת שוברים שיעודדו אותם לצאת לצרוך מוצרים ושירותים. למשל ההצעה שרשות המסים תעביר את הסיוע לעסקים על בסיס דיווחי המע"מ החודשיים שלהם. כל עסק שבדיווחי המע"מ החודשיים שלו יש ירידה של נניח 50% לעומת החודש אשתקד - יקבל מיד כסף לחשבון.
מדוע מתנגדים ברשות המסים להצעה של ברקת? ברשות מסבירים שאי אפשר ללמוד מהדיווחים השוטפים של המע"מ שמעבירים העסקים מה הייתה הסיבה לירידה במחזור - האם הפגיעה נגרמה כתוצאה מהקורונה, או שאולי אחראי לה דווקא אירוע אחר, שאינו קשור כלל למגפה, נניח נחיתת חוצנים. אם יש משהו שרשות המסים זקוקה לו בדחיפות זוהי זריקת סימפליפיקציונה לווריד.

נציין כי משבר הקורונה תפס את ישראל ללא ממשלה נבחרת אך בדיעבד ייתכן שהמצב תחת שלטון הפקידים היה פחות גרוע. מאז הושבעה הממשלה הנוכחית חלפו כמעט חודשיים ואפילו הסכמות על תקציב אין. הממשלה עובדת לפי תקציב מדינה זמני בתוספת תוכניות סיוע מתחילת אפריל, ששיעור הביצוע שלהן מגרד מלמטה את קו ה-50%. דמי האבטלה ותוכניות סיוע אחרות למובטלים הוארכו בשיטת טלאי על טלאי. תוכנית ארוכת טווח של האוצר אמורה להיות מוצגת סוף סוף הערב לראש הממשלה. 

ישראל נמצאת מאחור בהתמודדות בינלאומית

חבילות החילוץ של איטליה, בריטניה וישראל

איטליה

300 מיליארד אירו לתוכנית החילוץ (שהם כ-338 מיליארד דולר) - 12% מהתמ"ג

מספר החולים החדשים (בשבוע הראשון של יולי)
1,378

ישראל

100 מיליארד שקל לתוכנית החילוץ (שהם כ-30 מיליארד דולר) - 7.5% מהתמ"ג

 מספר החולים החדשים (בשבוע הראשון של יולי)
6,978

בריטניה

300 מיליארד ליש"ט לתוכנית החילוץ (שהם כ־ 375 מיליארד דולר) - 14% מהתמ"ג

מספר החולים החדשים (בשבוע הראשון של יולי)
3,917