איך מוכיחים במשרד התקשורת כי השר החדש הוא לא רק חותמת גומי? ממנים ממלא מקום לממלא המקום שעזב. ל"גלובס" נודע כי היום נפרדו במשרד התקשורת מאשר ביטון - מי שכיהן בשנים האחרונות כממלא מקום יו"ר מועצת הכבלים והלווין, ואשר בימים אלה נכנס לתפקיד מנכ"ל משרד הסייבר. במקום ביטון מונה לממלא מקום זמני נתי שוברט - סמנכ"ל תחום ספקטרום במשרד התקשורת, שכיהן בעבר בתפקיד ממלא מקום יו"ר המועצה.
נזכיר כי התפקיד המקורי של ביטון הוא מנהל אגף ספקטרום ושוברט שימש כמספר שתיים שלו. לאחר שביטון קיבל עליו את תפקיד המנכ"ל, מינו באופן זמני את שוברט -שאמור לצאת לפנסיה - לתפקיד מנהל האגף, ובדרך נתנו לו גם את המינוי הזמני כראש מועצת הכבלים והלווין.
כאמור, שוברט אמור לצאת בעוד חצי שנה לפנסיה. כך שאם לא יימצא עד אז מנכ"ל קבוע, יהיה צורך למנות ממלא מקום נוסף.
לתפקיד יו"ר מועצת הכבלים והלווין נערך לפני למעלה משנה מכרז, בו זכה מי שמכהן כיום כממלא מקום מנכ"ל הרשות השנייה - ניר שוויקי.
כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", לאחרונה נפגש שר התקשורת הנכנס יועז הנדל עם שלושת המועמדים שהגיעו לשלב הסופי במכרז על תפקיד יו"ר מועצת הכבלים והלוויין: מירי נאור-אליאס, לשעבר היועמ"ש של ערוץ 20; אשר ביטון, המכהן כיום בתפקיד יו"ר המועצה הזמני; ושוויקי עצמו, שמכהן כאמור כמנכ"ל זמני של הרשות השנייה.
בנוסף, נפגש השר גם עם מישל קרמרמן שאמורה הייתה להתמנות לתפקיד מנכ"ל הרשות השנייה. נזכיר כי במכרז על תפקיד זה התמודדו שני מועמדים נוספים: שוויקי - שהתמודד עליו לפני שזכה בתפקיד יו"ר מועצת הכבלים, וירון דקל שעמו לא נפגש השר. בכל המפגשים נכחה היועמ"ש של משרד התקשורת דנה נויפלד.
נזכיר כי גם הרשות השנייה וגם מועצת הכבלים והלוויין מתנהלות במשך תקופה ארוכה ללא מנהלים קבועים. זמן קצר לפני בחירות אפריל 2019, כשבתפקיד שר התקשורת כיהן איוב קרא, נערכו בזה אחר זה שלושה מכרזים לתפקידי בכירים בשתי המועצות: מכרז לבחירת מנכ"ל לרשות השנייה, בו ניצחה במפתיע מישל קרמרמן - שגברה על המנכ"ל הזמני המכהן שוויקי; מכרז לבחירת יו"ר לרשות השנייה, לאחר שהשר החליט לא להאריך את כהונת יוליה שמאלוב בשל התנגדותה למיזוג רשת וערוץ 10- בו זכתה קרן אוזן; ומכרז לבחירת יו"ר למועצת הכבלים והלווין - בו זכה כאמור שוויקי.
אבל הבחירות טרפו את הקלפים. קרמרמן, אוזן ושוויקי כבר עברו עד מועד פיזור הכנסת את כל השלבים הדרושים לאישור המינויים שלהם - לרבות הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות (ועדת גילאור), וכל שנותר להם היה אישור פורמלי של הצבעה בממשלה. אולם מזכיר הממשלה נמנע שוב ושוב מלהעלות את המועמדויות לדיון והצבעה בממשלה.
בסופו של דבר עתרו אוזן וקרמרמן לבג"ץ, שם נקבע כי על הממשלה להעלות את הנושא לדיון. בהמשך אכן נקבע דיון ובממשלה הוחלט שלא לאשר את המינויים עד למינוי של שר קבוע. לאחר בחירות ספטמבר 2019 עתרה קרמרמן שוב לבג"ץ, אבל זה בחר שלא להתערב. בתחילת השנה הוגשה עתירה שלישית לבג"ץ - הפעם על ידי עמותת הצלחה, שדרשה להשלים את המינויים בגלל חשיבותם. העתירה תלויה ועומדת ומשרד התקשורת והממשלה אמורים לעדכן בנוגע למהלכים הננקטים בנושא עד לשבוע הראשון של חודש אוגוסט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.