קיימים יתרונות רבים בהעברת נכסי מקרקעין על שם הילדים כשההורים עודם בחיים, במקום להורישם לאחר המוות. ראשית, הורה שרוצה לאחר מותו להעניק נכס מסוים לאחד הילדים, במקום לחלק את רכושו בין ילדיו באופן שוויוני, חושף את משפחתו לסיכון גדול של מאבקי ירושה מכוערים, שעלולים לפצל את המשפחה. הפיתוי בתקיפת צוואה שמפלה בין הילדים הוא גדול, מאחר שהמנוח כבר אינו בחיים כדי להגן על החלטתו, והאינסטינקט הוא להגן על הצד שנושל. כמו כן, קיימים יתרונות מיסויים בהעברת נכסים על שם הילדים, במיוחד אם ההורים בעלים של יותר מנכס מקרקעין אחד. ובל נשכח גם את החשש המתמיד מפני חקיקה מחדש של מס עיזבון, אשר הצעת חוק בנוגע אליו מונחת תמיד באופק.
מצד שני לא כל הורה יכול להרשות לעצמו לוותר על נכס מקרקעין ופירותיו בעודו בחיים, במיוחד אם נכס זה הוא דירת מגוריו, או שדמי השכרתו משמשים כמקור פרנסתו ומחייתו. הפתרון שבו נוקטים אנשים רבים כדי ליהנות מהיתרונות, מבלי להפגע מהחיסרון, הוא להעביר את הבעלות בנכס על שם הילד במסגרת עסקת מתנה המושלמת ונרשמת כדין בלשכת רישום הקרקעין או במנהל, אך להותיר בידיהם את הזכות לגור בנכס או לקבל את דמי השכירות שלו.
האם התחרטה על המתנה
כך נהגה גם אלמנה קשישה, שסיפורה מובא בפסק דין שניתן שלשום בבית המשפט לעניני משפחה בקריות. האלמנה היא אם לחמישה ילדים, אך לאורך השנים רק ביתה הצעירה דאגה לה, בעוד שעם שאר ילדיה, יחסיה היו מעורערים, או לפחות לא סיפקו לה תמיכה ונחת. האם ביקשה לגמול לבת על מסירותה, וחתמה על מסמכי העברת דירתה אליה במתנה. המסמכים כללו הוראה בלתי חוזרת, לפיה תהיה לאם זכות מגורים בדירה לכל ימי חייה, וכן התחייבה הבת שאם האם תרצה לעבור לבית אבות או מוסד סיעודי אחר, הבת תממן את התשלום לבית האבות, ובמידת הצורך אף תמכור את הדירה לשם כך. בנוסף התחייבה הבת שלא למכור את הדירה לפני סיום השנה שלאחר פטירת האם.
כעבור שנה האם הגישה תביעה לביטול המתנה והשבת הבעלות בדירה לידיה, כנראה בלחץ ילדיה האחרים. בתביעה האם והאחים העלו שפע של טענות כנגד הבת הצעירה, בראשן הטענה כי הכריחה את האם לחתום על הסכם מתנה שהיא לא רצתה בו, ושהאם לא הבינה את משמעויות ההסכם עליו חתמה. בית המשפט שמע את עדויות הצדדים, וקבע כי הבת הצעירה דוברת אמת, ואילו האם והאחים שיקרו במצח נחושה, לרבות הצגה שערכה האם בבית המשפט, על פיה היא אינה מבינה עברית. עם זאת, ועל אף שנקבע שמבחינה עובדתית ההסכם נעשה בתם לב ובאופן כשר, המתנה נפסלה, והדירה הושבה לבעלות האם.
הטעות שנעשתה בעסקת המתנה היא הותרת השליטה בדירה בידי האם. מתנה של נכס מקרקעין, המתבצעת על הנייר בלבד, אך מותירה בידי נותן המתנה את הזכות לקבל את הפירות של הנכס, או את זכות המגורים בו ללא תשלום, אינה מוכרת כהעברת בעלות, לא לצרכי מס, ולא לצרכי ירושה.
מבחינת מיסוי, רשות המסים עלולה לראות בהעברת הנכס עסקה מלאכותית, ולמסות אותה בהתאם. מבחינת ירושה, המשמעות היא שההורה חתם על עסקה להעברת נכס שתתבצע רק לאחר מותו, ועסקה כזאת היא אסורה ובטלה, שכן הקנית בעלות אמיתית בנכס לאחר המוות אפשרית רק באמצעות צוואה. הורים המעוניינים להעניק בחייהם נכס מקרקעין במתנה, צריכים להקפיד שגם התנאים הנלווים למתנה עדיין יותירו את השליטה האמיתית בנכס בידי הילד.
עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, ובעלת אתר בנושא
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.