לא מזמן שוחחתי עם בעל עסק חילוני שרוצה למכור את מוצריו בחברה החרדית, כחלק מערוצי השיווק שוחחנו על ערוץ אפשרי שפורח ומלבלב והוא היה מופתע - וואטסאפ.
יזמים רבים בחברה החרדית הבינו את הפוטנציאל שגלום בערוץ הזה ומינפו אותו בטירוף, כמעט ניכסו אותו לעצמם, אנשים מתים דרך הוואטסאפ, נולדים שם, עסקים מוכרים סחורות, קורסים, תלמידים מתקבלים לישיבות הכל קורה שם.
מה יש בפלטפורמה הזו שהפך לקרקע פורה ליזמים חרדים? ואיך זה שהמדיה הזו הפכה לדבר הכי חם ובמגזרים אחרים 'פספסו' אותה?
פעמים רבות בחברה החרדית היזמים מזהים הזדמנויות, הוואטסאפ למשל היא מדיה שנמצאת בשימוש כמעט בכל הטלפונים ה'מאושרים' ו'הכשרים', וממילא ניתן ליצור חיים עסקיים שלמים דיגיטליים שם. התפתחותו של הוואטסאפ העסקי עזר לרבים מהעסקים החרדים לצלוח את הקורונה ויש כאלה שמפרסמים רק שם.
הזדמנויות בצל הקורונה
ניתן למצוא יזמויות מעניינות מאוד שלא תמצאו בשום מקום מגזר אחר, רוצים דוגמה?
מקומות ייעודיים ל'אברכים' שמגיעים לגלוש ברשת באופן כשר למהדרין לחומרא בחדרים זערוריים, או ארונות חשמל בבניינים שהוסבו לארונית אחסון של בדיקות הריון (כי לא תמיד נעים לקנות בחנות בריש גלי), חנויות ייעודיות או יהודיות, איך שבא לכם, לממכר מוצרי שבת ומרכזי חמין שתוססים בימי חמישי בערב ומהווים אחלה בידור לאלה שרוצים לחוות מקרוב את ההווי הקולינרי החרדי.
עם פרסומם של גזירות נתניהו והורדה משמעותית של מספר המשתתפים באירועים למניעת הדבקה, אנשים שהיזמות מבעבעת בהם החלו להבין את הפוטנציאל שגלום בבשורה כזו, וכך אחרי מספר חתונות בחניות של בתים התחילו העניינים להשתדרג. וכך תחת כל עץ רענן קם גן אירועים מפואר, מפיקות מוכשרות יצרו מכיסאות כתר פשוטים כיסאות פאר לחתן ולכלה, מנהלי מוסדות חרדים הסבו את חצר בית הספר שלהם לגן אירועים וחרדים רבים שמחזיקים בתים צמודי קרקע העמידו את החצר שלהם לטובת חתונות קורונה, כך יצא שיכולתי להסתובב בעיר מגוריי 'מודיעין עילית' ובו זמנית נחגגו קרוב ל-17 חתונות שמחות במיוחד.
חצרות של מוסדות הפכו לגני אירועים נחשקים ושולמו עבורם טבין ותקילין על החוויה החצי מפוקפקת, אך מרתקת. הורים רבים טענו שזו הייתה אחת החתונות המדהימות למרות שכל מה שהם התרגלו אליו או תכננו אותו מראש לא התקיים.
חברות קייטרינג שעד כה אף אחד לא ממש הכיר זכו לעדנה מחודשת וכל בחורה שיודעת לפרוס מפות ולשזור פרחים הפכה למפיקה מדופלמת.
האם מדובר בהקלה משמעותית בתשלומים לבעלי האירוע? מסתבר שכן, כי הכל היה קטן יותר פשוט יותר ויחד עם זאת שמח ואפשר ליזמים רבים לגלות את כישוריהם היצירתיים.
כך, שבמקום אחד עסקים ואולמות קרסו ומצד שני עולם שלם של נותני שירותים קטנים ומזהיי פוטנציאל חגגו, תרתי משמע.
זירה נוספת שפרחה זה חנויות הבגדים והלבשה תחתונה של מכירות ביתיות. יזמית נוספת מוכשרת הציעה קטלוג דיגיטלי מעוצב שעובר כל מסננת אפשרית, וכך לקוחה שלי בעלת חנות להלבשה תחתונה מצאה את עצמה מוכרת בכפולות 3 מהרגיל, הערוץ שהיה חדש ללקוחות שלה התברר כערוץ מבטיח מכמה סיבות:
1. הדיסקרטיות של הקטלוג
2. הנגישות
3. השליחה דרך המייל (אמצעי הדיגיטל היחיד של חלק מהלקוחות)
והנה רעיון מעניין נוסף, שבוע הספר התורני שכמעט מת עם הקורונה, הפך למיזם דיגיטלי ענק שבו שובצו ספרים והוצאות מכל העולם ובעזרת קטלוגים מהודרים ואמצעי תשלום מתקדמים הופצו בכל דרך כמו מיילים ו-וואטסאפים, כשמעל 20 אלף איש חרדים שותפים בדבר הזה.שוב, מה שפעם היה נראה בלתי אפשרי בעליל הפך בחסות הקורונה למקור הכנסה חדש ומפתיע.
בכלל, הזדמנויות הדיגיטל שהעולם החרדי כמו הכיר מחדש, סייעו להרבה עסקים לצלוח את המשבר הזה. אם פעם רבנים דיברו נגד האינטרנט באופן גורף והכל היה שחור ולבן, העידן הנוכחי רק חיזק את השאלה איזה מסנן אינטרנט יש לך ולא האם אינטרנט או לא.
כמו היזמים, גם הלקוחות החרדים חוו את השינוי. אנשים רבים הכניסו מחשב הביתה או התחברו בלית ברירה, כמו מה שקרה במלחמת המפרץ כשאנשים פתאום הכניסו רדיו הביתה ובד בבד נולדו להם תחנות רדיו חרדיות שסיפקו מענה והפכו את העניין לדבר מוגמר רק כשר.
כך גם האינטרנט חשף אפשרות של שיעורי תורה, של רבנים שהתחילו למסור שיעורים בזום, של קורסים תורניים דיגיטליים, מה שגרם לזה להיכנס הביתה והשאלה היא רק עם איזה הכשר.
בינתיים, הקורונה עוד משתוללת, הדברים עוד משתנים בקצב הסילון והמילה האחרונה עוד לא נאמרה, אך מה שבטוח שיש כאן מגמת שינוי חדה והמגזר החרדי והחרדי עסקי ייצא לגמרי אחרת ממה שנכנס.
הכותבת היא מלווה עסקית, מרצה ליזמים ולתקשורת בינאישית, בלוגרית ופעילה חברתית
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.