מצפצפים על הרופאים, חוזרים לתיירות וקורצים לישראל: כך מתמודדים בעולם הערבי עם הקורונה

התפרצות הקורונה המחודשת הפכה את ישראל למדינה כמעט מצורעת, כולל אצל שכנתינו מדרום. מצרים פתחה את גבולותיה לתיירים מכל העולם, חוץ מישראלים.

בתי המלון ואתרי הנופש לאורך חופי הים האדום ובסיני קיבלו במאי וביולי רשימת הגבלות והנחיות, ומי שעמד בהן קיבל היתר לפתוח. בהתחלה לתיירות פנים ומתחילת יולי גם לתיירים זרים. מלון ספארי ביץ' קלאב בנואיבה, למשל, פרסם בדף הפייסבוק שלו את קבלת ההיתר ודאג לשלוח את ההודעה לגורמי תיירות ישראלים.

באמצע יוני הודיעו השלטונות על שבועיים של הכנות באתרי התיירות ובשדות התעופה לקראת פתיחה של הגבולות לתיירים מחו"ל. שר התיירות והעתיקות של מצרים, חאלד אל ענאני, אמר אז כי עיר הנופש ע'רדקה שעל חוף הים האדום וכן שארם א-שייח יהיו שני האתרים הראשונים שייפתחו לתיירי חוץ. ואכן ב-1 ביולי הגיעה לע'רדקה טיסת תיירים ראשונה מאוקראינה ועליה 167 תיירים.

הפתיחה הזו מעוררת ביקורת לא מעטה, שכן מצרים רחוקה מדעיכה אמיתית של המגפה. מזכ"ל איגוד הארכיאולוגים הערבים, מוחמד אל קאחלאווי, אמר כי זה מוקדם מדי וכי יש חשש ממשי שתיירים, בעיקר מהמזרח הרחוק, יגרמו להתפרצות מחודשת של הנגיף. הוא לא הזכיר את ישראל, אבל דיבר על מדינות שבהן הנגיף התפרץ שוב.

מעבר טאבה יישאר סגור

השלטונות מודעים לדיווחים על ההתפרצות המחודשת בישראל, ולא כללו את מעבר טאבה ברשימת הכניסות המותרות למדינה. בדיקת "גלובס" העלתה כי במשרד התיירות המצרי אין כוונה לעשות כן כל עוד קצב ההידבקות המהיר בישראל יימשך. פקיד בכיר במשרד אמר, כי ישראל נמצאת ברשימת המדינות האדומות ועל אף שהתיירים הישראלים הם חלק חשוב בכלכלה של חצי האי סיני, ארצו לא יכולה לקחת סיכונים מיותרים.

התיירות היא אחד מענפי הכלכלה החשובים של מצרים, ועד לפרוץ הקורונה היא הייתה במצב של התאוששות מתמשכת הנובעת מהיציבות השלטונית בעידן הנשיא א-סיסי. לפי נתוני 2018, הענף העסיק 1.24 מיליון מצרים והכניס כ-390 מיליארד לירות מצריות (24 מיליארד דולר) למשק המקומי. בחודשי הקורונה עד כה הצטברו ההפסדים לכ-150 מיליארד לירות מצריות (כ-9.3 מיליארד דולר). בממשלה נחושים להתחיל לאושש את הענף.

עם זאת, המדינה עדיין לא השכילה להתמודד עם המגפה באופן יעיל מספיק. החודשים הראשונים אופיינו במיעוט בדיקות ובמידע חלקי שנמסר לציבור. לקראת סוף מאי, עם הגברת קצב הבדיקות, הנתונים הראו עלייה חדה בנדבקים, בממדים של ישראל כיום. ביוני הממוצע היה כ-1,000 נדבקים ביום עם ימי שיא שהתקרבו ל-2,000 ביום. עד כה מתו מהנגיף לפי הדיווח הרשמי כ-3,500 בני אדם, אך ההערכה היא כי מדובר במספר גדול בהרבה. כמעט 80 אלף מקרי הידבקות נמצאו, מהם קרוב ל-60 אלף עדיין חולים. מספר החולים הקשים המוערך הוא ב-3,000.

השבוע מתה מהמחלה אחת מהשחקניות המוכרות במדינה, רגא אל גדאווי בת 81. מותה עורר את הדיון בטיפול הממשלה בנגיף. בחזית המבקרים עומדים הצוותים הרפואיים, שמוחים כבר שבועות על הטיפול הבעייתי.

את המהומה הצית ראש הממשלה מוסטפא מדבולי, שבנאום לאומה בטלוויזיה בחודש שעבר על המגפה והצעדים הנדרשים, האשים את הרופאים באי-תפקוד ובכך שנעדרו מבתי החולים.

ארגון הרופאים של מצרים פרסם מייד לאחר הנאום הודעה שבה דחה את טענותיו של מדבולי ודרש את התנצלותו. בהודעה שפכו הרופאים אור על מה שהוסתר מהציבור: המחסור החמור בציוד רפואי ובמחלקות יעודיות ומבודדות לחולי קורונה, לצד מחסור בציוד בידוד לצוותים הרפואיים גרם לתמותה גבוהה בקרב אזרחים וצוותים הרפואיים. יותר מ-100 רופאים מצרים ועוד קרוב ל-300 אחיות ואנשי צוות אחרים מתו מהנגיף. כ-10% מכלל המתים. 3,000 רופאים נדבקו בנגיף ואולצו לשהות בבידוד, וזה כנראה מקור טענתו של מדבולי להיעדרם מבתי החולים.

 מתפללים עוטי מסכות במסגד בקהיר / צילום: Mohamed Abd El Ghany, רויטרס

מחאת הרופאים ברשתות החברתיות

ההודעה הביאה לגל מחאה ברשתות החברתיות, שהובילו כמה מבכירי הרופאים במדינה. בין השאר הופצו תמונותיהם של רופאים שמתו מהנגיף לאחר שנדבקו בטיפול, והופץ סיפורו של ד"ר מחמוד סמי, שהתעוור בשל לחץ דם גבוה לאחר שהתמוטט מתשישות. למסע המחאה הצטרפו שחקנים וזמרים.

תגובת השלטונות הייתה הגשת תלונות נגד כמה מראשי איגוד הרופאים בשל מה שכונה "הסתת הרופאים לעזיבת משמרותיהם", ובהמשך מעצר של לפחות שישה מהם בשל פרסומים ברשתות החברתיות.

המעצרים עוררו זעם רב והנשיא א-סיסי פירסם הודעת תמיכה ברופאים ובצוותים הרפואיים ושיבח את מאבקם בקורונה. כמה מהרופאים שנעצרו שוחררו - אך אחרים ובהם מוחמד אל-פאוואל, מבכירי הרופאים במצרים, עדיין במעצר.

אחת מההשלכות המעניינות של המגפה היא דווקא יצירת שיתופי פעולה בין ישראל למדינות המפרץ במאבק במחלה. הקשר המתהדק בין ישראל למדינות המפרץ הוא לא סוד, אבל בזמן האחרון, לאור הכוונה הישראלית להחיל ריבונות על התנחלויות ביהודה ושומרון, נראה כאילו הוא קצת מתקרר.

איחוד האמירויות היא אחת ממדינות המפרץ, שקשריהן עם ישראל מוכרים יותר. אין יחסים דיפלומטיים רשמיים, אבל ישנם קשרי מסחר צומחים, מקצתם חשאיים. לאחרונה הם מקבלים יותר ויותר פרסום. לישראל יש נציגות רשמית בארגון של האו"ם לאנרגיות מתחדשות שמושבו באבו-דאבי, והשנה הוזמנה ישראל גם להציג בביתן בתערוכת האקספו בדובאי.

לפני כשלושה שבועות פרסם שגריר איחוד האמירויות בארצות הברית, יוסף אל-עוטייבה, מאמר תקדימי לאישיות בסדר גודל כזה מהמפרץ, ב"ידיעות אחרונות", שבו הזהיר כי הסיפוח יפגע בקשרים בין ישראל לארצו ולמדינות ערביות נוספות. "סיפוח הוא פרובוקציה מוטעית בסדר גודל אחר", כתב אל-עוטייבה והוסיף כי הוא "יהפוך על ראשם" את הדיבורים על נורמליזציה ביחסים עם איחוד האמירויות ומדינות ערביות נוספות.

"מרתיעים את אויבינו, מקרבים את ידידינו" 

הסיפוח בינתיים מתמהמה, אבל ראש הממשלה בנימין נתניהו כמו ביקש להראות שהאזהרה של אל-עוטייבה לא מתממשת והידוק היחסים נמשך. בטקס סיום קורס טיס הודיע נתניהו כי שרי הבריאות של איחוד האמירויות הערביות וישראל יכריזו על שיתוף פעולה במאבק בקורונה, בתחומי המחקר והפיתוח והטכנולוגיה, כדי לשפר את מה שהגדיר הביטחון הבריאותי באזור כולו. לפי נתניהו, זוהי תוצאה של מגעים ממושכים ואינטנסיביים בחודשים האחרונים - "ככל שאנו חזקים יותר, ככל שאנו עוצמתיים יותר כך אנו מרתיעים את אויבינו ומקרבים את ידידינו".

אלא שכמה שעות לאחר הודעתו, הממונה על התקשורת במשרד החוץ של האמירויות הבהירה: שיתוף הפעולה יתקיים בין חברות פרטיות בישראל ובאיחוד, ולא בין משרדי הבריאות של שתי המדינות, כפי שהודיע נתניהו.

עוד הבהרה פרסם גם מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי, שדיווח על חברות פרטיות מאיחוד האמירויות וישראל שהסכימו על שיתופי פעולה רפואיים ובמאבק בנגיף הקורונה. לפי לוי, "שיתוף הפעולה המדעי והרפואי מגשר על אתגרים פוליטיים-היסטוריים באזור במציאות של סדר עדיפות אנושי למציאת פתרון לנגיף הקורונה. שיתוף הפעולה יביא לשיפור וחיזוק החוסן הבריאותי של תושבי האזור".

אבל למרות הנמכת הציפיות, מתברר כי שיתוף הפעולה הזה משמעותי ותקדימי - קודם כל בעצם ההצהרה הפומבית, שנית בכך שמדובר בשת"פ עם חברות ישראליות שעיקר פעילותן ביטחונית ושלישית בהיקף שיתוף הפעולה הזה.

עיתונאי טכנולוגיה מהאמירויות ציטטו את ההודעה והיא דווחה בכלי התקשורת באמירויות וגם בסעודיה ובכווית. הדיווחים הדגישו כי מדובר החברות טכנולוגיה מובילות, וכי שיתוף הפעולה הוא לענייני הקורונה. כמו להכשיר את שיתוף הפעולה.

הפרטים התבררו בהודעה של תאגיד הטכנולוגיה Group 42 מאבו דאבי, לפיו חתם על מזכר הבנה להקמת מחקר ופיתוח משותפים עם שתי החברות הישראליות, התעשייה האווירית ורפאל. מההודעה עולה כי מדובר בשת"פ למציאת פתרונות שיסייעו במאבק במחלת הקורונה. פנג זיאו, מנכ"ל החברה מאבו דאבי, אמר כי "אנחנו מאמצים את שיתוף הפעולה הבינלאומי לטובת הציבור. איחוד האמירויות מהווה דוגמה למאמץ הגלובלי למלחמה בנגיף הקורונה, ולחברה שלנו תהיה הזכות לחלוק ולשתף משאבים עם התעשייה האווירית ורפאל". עוד נאמר בהודעה כי G42 נמצאת בשלב הראשון של ניסוי קליני לחיסון נגד COVID-19.

המגעים לקראת חתמת המזכר ההסכם כללו שיחות וידיאו רבות בין איחוד האמירויות לישראל, ולפי הפרטים שהגיעו אלינו תחום העניין העיקרי שעל הפרק בשת"פ עם התעשיה האווירית הוא בינה מלאכותית וההסתייעות בה לפיתוח טכנולוגיות לזיהוי מהיר ומיידי של הווירוס. התעשייה האווירית פיתחה מכשירים מבוססי מכ"ם וחיישני חום למעקב אחרי מצבם של חולי קורונה בבתי חולים בישראל, וכן פיתחה מכונות הנשמה מקוריות לטיפול בחולים - לאור המחסור במכונות אלה בעולם.

רפא"ל אמורה לתרום לשיתוף הפעולה בתחום המומחיות שלה הרובוטיקה. בתקופת הקורונה היא פיתחה מוצרים לטיפול מרחוק בחולים כדי להפחית את סכנת ההידבקות לאנשי הצוות הרפואי. רובוטים של רפא"ל משמשים כבר בבתי החולים במחלקות המבודדות לחולי קורונה.

מהסיפור הזה אפשר להבין, כי למורת רוחם של הפלסטינים שיתוף הפעולה והיחסים המתהדקים בין ישראל למדינות המפרץ הם עובדה קיימת, ואולי הם לא יבשילו בזמן הקרוב ליחסים מלאים בין המדינות, אבל החרם מהעבר - מת. מנגד, ישראל יכולה ללמוד מכך כי הפוטנציאל של שיתוף הפעולה וחיזוק הקשרים עצום, אך המבוי הסתום המדיני, מהווה עדיין משקולת לא קטנה על מיצוי הפוטנציאל הזה.