אינטל מאבדת את הבכורה והשפים שעושים הסבה מקצועית: השבוע בהייטק

השבוע התרחש אירוע סמלי אך משמעותי בתעשיית השבבים - השווי של חברת אנבידיה עקף את השווי של חברת אינטל (בגרף המצורף ניתן לראות את הקפיצה בשווי אנבידיה בחמש השנים האחרונות). שתי החברות נסחרות במכפילי הכנסות (יחס בין שווי החברה להכנסות שלה) שלקוחים מעולמות אחרים לגמרי - אינטל נסחרת במכפיל של 3.5 על ההכנסות החזויות ב-2020 ואילו אנבידיה לפי מכפיל של 22.

המשקיעים נותנים לאנבידיה מכפיל גבוה משמעותית בגלל קצב הצמיחה המהיר שלה - ההכנסות שלה צפויות לצמוח השנה ב-34% ואילו של אינטל ב-3% בלבד.

יש שלל סיבות נוספות לתקווה של המשקיעים כלפי אנבידיה. את חלקן אתם יכולים למצוא בדיון מעניין מאוד בקבוצת הפייסבוק שלנו. ועדיין, גם אם המשקיעים סבורים כי אנבידיה צפויה להיות המרוויחה הגדולה מהשינויים הטכנולוגיים שצפויים בשנים הקרובות - האם הפער לא גבוה מדי? האם כל המאמצים של אינטל להיות חדשנית יותר לא שווים כלום? (בהמשך לניוזלטר מהשבוע שעבר, מי האמין שאינטל תיכנס עמוק כל כך למהפכת התחבורה?). ואולי אנבידיה צריכה לקבל שווי גבוה, אבל המשקיעים מענישים את אינטל יותר מדי? זה דיון שראוי לניתוח מעמיק יותר, אבל בינתיים אני רוצה לחבר כמה נקודות לטענה רחבה יותר.

לקבלת הסיכום השבועי במייל.

בשבועות האחרונים כתבתי כמה פעמים על למונייד. השווי שלה כבר עומד על 4.65 מיליארד דולר, שישה ימי מסחר לאחר שהונפקה בשווי של 1.6 מיליארד דולר. מניית טסלה זינקה ב-550% (!) בשנה האחרונה והפכה להיות חברת הרכב הגדולה בעולם במונחי שווי שוק. טסלה פרסמה באחרונה כי מכרה ברבעון השני 90 אלף מכוניות, 20 אלף יותר מהתחזיות. על רקע הזינוק במחיר המניה, אילון מאסק אף לעג לשורטיסטים (משקיעים שמהמרים שהמניה תרד) והוציא למכירה מכנסיים קצרים (שורטס) מבד סאטן אדום. האתר, אגב, קרס מרוב כניסות גולשים למרות מחיר לא נמוך - 69.420 דולר.

נחזור לשווי של טסלה בהשוואה לשווי של יצרניות הרכב המסורתיות. כמות המכוניות שטסלה מוכרת ברבעון השני - 90 אלף מכוניות - זאת כמות שחברת טויוטה מוכרת כל ארבעה ימים (לפי אתר סטטיסטה, טויוטה מכרה בשנה שעברה 7.5 מיליון מכוניות); קבוצת פולקסווגן כל 5.7 ימים, ואילו פורד כל 7.7 ימים. טויוטה נסחרת לפי שווי של 204 מיליארד דולר, פולקסווגן לפי שווי של 72 מיליארד יורו ואילו פורד לפי שווי של 24 מיליארד דולר בלבד.

זאת הייתה הקדמה ארוכה כדי להגיע לפאנץ' שהוא שחברות חדשניות מקבלות מכפילים גבוהים מדי, לדעתי. זה דיון ארוך שחוזר פה בניוזלטר בצורות כאלו ואחרות - איך להעריך חברות חדשניות? האם העובדה שיש להן גישה ודנ"א חדשניים יותר משל חברות מסורתיות היא מספיקה? לדעתי לא לוקחים מספיק בחשבון את הקשיים הטמונים בהשתלטות על השוק (הוצאות שיווק גבוהות, הרגלי צריכה מקובעים, אתגרים לוגיסטיים ועוד ועוד).

על כל אמזון אחת שהפכה להיות מפלצת, היו מספיק חברות שגילו כי האתגר יותר מורכב מאשר חשבו בהתחלה. זה נכון לגבי למונייד, אך גם לחברה בשלה כמו אנבידיה - מדובר בחברה עם הכנסות שנתיות של 13 מיליארד דולר, לעומת 75 מיליארד דולר של אינטל. אי אפשר לקחת מאינטל את הניסיון שיש לה, וגם את המאמצים להשתנות ולהתחדש.

אולם אני חושב שצריך להרחיב את הדיון עוד יותר, לתעשיית ההייטק כולה ולאופוריה שהיא נמצאת בה, גם בתקופה של משבר בריאותי וכלכלי חריף. מתחילת השנה זינק מדד נאסד"ק ב-17.5%, בעוד ש-S&P 500 ירד ב-1.5% ואילו מדד דאו ג'ונס איבד 10% מערכו. S&P 500 כולל את 500 החברות הגדולות בוול סטריט ואילו דאו ג'ונס את 30 החברות התעשייתיות הגדולות בארה"ב. הנאסד"ק נמצא בשיא כל הזמנים בגלל ההבנה כי הטנספורמציה הדיגיטלית קיבלה האצה בחודשים האחרונים וכי חברות הטכנולוגיה יהיו כמובן אלו שייהנו מכך.

הגישה הזאת לא מופרכת אבל יש איתה כמה בעיות: הלקוחות של אותן חברות טכנולוגיה הן החברות המסורתיות - אלו שסופגות מכה בזמן המשבר הכלכלי. זה נכון שהתייעלות יכולה להיות על ידי רכישת טכנולוגיות, אבל פעמים רבות מדובר בשינויים ארגוניים מורכבים שמצריכים השקעה כלכלית גדולה שאת הפירות שלה יקטפו באותם ארגונים מסורתיים רק בעוד כמה שנים. להתעלם שהמצב הכלכלי של צרכנים ועסקים רק הופך גרוע יותר זאת הכחשה של המציאות.

נקודה נוספת היא בכלל היכולת לאמץ טכנולוגיות ולעשות את השינויים הדיגיטליים הדרושים. אני אקדיש לזה פוסט נפרד, אבל רכישה אונליין שביצעתי באחרונה מאחת הקמעונאיות הישראליות הזכירה לי מה הבעיה בארגונים מסורתיים. הדבר האחרון שקיבלתי זאת חוויית לקוח טובה. החבילה הגיעה באיחור של יומיים אבל לא הייתי יכול לאתר אותה כי לא ענו לי בטלפון (זה מסביר למה צריך לתת קרדיט לחברות חדשניות, למרות מה שכתבתי למעלה). רוצה לומר - בשביל למכור טכנולוגיות, צריך גם שיהיה לא רק מי שירכוש, אלא גם מי שיידע איך להטמיע אותן ולהשתמש בהן.

אם כך, האם מתפתחת בועה במניות הטכנולוגיה? זאת בכלל לא הערכה מופרזת. בתעשיית ההייטק אוהבים לנפח בועות - למעשה, כמעט בכל תחום חדשני מתפתחת בתחילה בועה עד שרמות השווי חוזרות לשפיות. אולם מכיוון שלא מדובר בתחום כמו סייבר או מדפסות תלת ממד, אלא במשהו רוחבי ועמוק יותר כמו טרנספורמציה דיגיטלית - המחשבה כי רוב החברות ייהנו מכך היא מופרזת בעיניי.

עוד הערה: מה עומד מאחורי גיוס ההון של סטארט-אפים ישראליים?

ניתן לראות אינדיקציות חיוביות גם בגיוס ההון של סטארט-אפים ישראליים ברבעון השני - עמוק בתוך המשבר. לפי נתוני IVC ומשרד עוה"ד ZAG-S&W שפורסמו השבוע, היקף הגיוסים של חברות מגובות הון סיכון הסתכם ב-1.96 מיליארד דולר, לעומת 2.42 מיליארד דולר ברבעון הקודם ו-1.7 מיליארד דולר ברבעון המקביל. מספר העסקאות עלה לעומת הרבעון המקביל - מ84 ל-96 - כך שנרשמה ירידה בהיקף הממוצע של העסקאות. אולם קשה לדעת איך באמת לנתח את הנתון הזה, שכן חלק גדול מהגיוסים הוא של חברות שהזדקקו להון כדי לצלוח את התקופה הזאת. ועדיין, המצב היה יכול בהחלט להיות גרוע יותר. אז למה זה קורה? חלק מזה נובע ממה שכתבתי עד כה - מאופטימיות לגבי השינויים הדיגיטליים שיעבור העולם.

יש עוד סיבה, שבמידה רבה משותפת לשוק הפרטי ולשוק הציבורי - הרבה כסף פנוי. הריבית אפסית ותישאר ככה בטווח הנראה לעין, כך שמשקיעים צפויים להמשיך לחפש תשואה בשוק הפרטי (שגם ככה עוד נהנה מרזרבות בחלק מהקרנות שגייסו הון לפני המשבר). לשוק הציבורי זורמים טריליוני דולרים על ידי הממשל האמריקאי כדי לספק נזילות, ובנוסף לכך, משקיעים מסיטים כספים מענפים שנפגעו מהמשבר. כלומר, כל הדרכים מובילות להייטק.

הסבה להייטק? לא הצלחה מובטחת

בתחילת משבר הקורונה פרסמנו כתבה שעסקה בחשש כי אוכלוסיות שסובלות מתת-ייצוג בתעשיית ההייטק, יתקשו עוד יותר להשתלב בעקבות המשבר. העובדה כי חברות מגייסות פחות עובדים וכי יש יותר עובדים בעלי ניסיון בשוק יוצרת תמריץ שלילי להשקיע בשילוב של אותן אוכלוסיות. יסמין יבלונקו פרסמה בסוף השבוע כתבה נוספת - הפעם באופן כללי על הסבות להייטק, על אותם "בוטקאמפים" (מחנות תכנות) והכשרות נוספות שנועדו להגשים לאנשים את החלום - לעשות הסבה מקצועית ולהשתלב בשכר גבוה בתעשייה האטרקטיבית.

המשבר מספק לנו תזכורת: מדיניות שהתאימה בזמן גאות, לא בהכרח מתאימה בזמן משבר. מדוע חשבנו שצריך כתבה נוספת, אם מה שנכתב לגבי שילוב אוכלוסיות דומה מאוד לבוגרי בוטקאמפים? מכיוון שבתקופה של משבר כלכלי ושיעורי אבטלה גבוהים, הרבה אנשים שוקלים לבצע הסבה מקצועית.

אין דבר רע בעיניי באנשים שמשפרים את יכולותיהם המקצועיות, ומפתחים יכולות חדשות, חדשניות יותר. אולם גם צריך לוודא כי אותם אלו ששוקלים לבצע הסבה מקצועית עושים זאת בעיניים פקוחות, עם מודעות לאתגרים הטמונים בכך. יהוידע מנדאל, מנכ"ל ITC (שמפעילה בוטקאמפים), סיפר כי "יש לנו הרבה שפים, מדריכי צלילה ומדריכי טיולים שפתאום רוצים להיות מתכנתים. אפילו יש רב שבא אלינו". מנדאל אופטימי. הוא מספר כי לצד חברות שהפסיקו לגייס (למשל בעולמות התיירות והתחבורה), יש חברות שדווקא צומחות מהר יותר. הוא כן מספר כי שכר הג'וניורים ירד ב-20%-30% בהשוואה לשכרם לפני המשבר.

אולם נתוני חברת ההשמה GotFriends פחות אופטימיים. לפי הנתונים, בחודש מאי חלה ירידה של 80% בביקוש לעובדים חסרי ניסיון במשרות פיתוח בהשוואה לחודשים ינואר ופברואר השנה. מנגד, תהליכי הגיוס של עובדים במשרות הייטק בכלל ירדו בשיעור של 30% בלבד.

באופן כללי, יש סימן שאלה סביב היכולת של סטארט-אפים (בניגוד לחברות גדולות) לגייס ג'וניורים בלי קשר למשבר הקורונה. בהקשר הזה יש עמדה חשובה של רונן ניר מויולה ונצ'רס. לדבריו, יש כשל שוק מכיוון שהמדינה מעודדת הכשרות של ג'וניורים רבים אך התעשייה לא מסוגלת לקלוט ולהכשיר אותם. הסיבה, לדבריו, היא שעובד נשאר בסטארט-אפ שלוש שנים בממוצע, כך שלא משתלם להשקיע בו שנה של הדרכה.

"בתקופה שהיו גיוסים היסטריים, לפעמים לא הייתה ברירה והיו חייבים לגייס ג'וניורים ולהתאמץ ולהכשיר אותם. היום יש אנשים מוכשרים בתעשייה שיצאו לחל"ת או פוטרו ממקומות אחרים, ולכן תקופת הקורונה היא זמן מעולה עבור החברות להעסקה דווקא של עובדים מנוסים", אומר ניר.

לייטריקס היא דוגמה טובה לכך. החברה הירושלמית גייסה בשנה שעברה 20 ג'וניורים והשנה צפויה לגייס ארבעה בלבד. מאחורי ההחלטה הזאת עומד המעבר לעבודה מהבית - הוא גם מקשה על החברה להכשיר את הג'וניורים וגם פתח בפני החברה אפשרות להעסיק עובדים מנוסים מתל אביב, שבתקופה אחרת לא היו שוקלים לעבוד בחברה מירושלים.

אז מה בכל זאת אפשר לעשות? היכנסו לכתבה המלאה.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

• סביב מתקפות הסייבר בין איראן לישראל (על פי פרסומים זרים) עלתה השאלה האם השוק העסקי בכלל מוגן מפני מתקפות סייבר, ובפרט חברות תעשייתיות ותשתיות קריטיות. אורי ברקוביץ' ערך באחרונה ראיון עם רפאל פרנקו, סגן ראש מערך הסייבר הלאומי, שאמר: הבעיה היא לא הטכנולוגיה, אלא האתגר להגיע לכל המפעלים, שחלקם שואלים 'מה הקשר שלנו לסייבר?". פרנקו גם התייחס למתקפות על אתרים ישראליים בחודש שעבר: "תדרכנו את חברות ההוסטינג, האכלנו בכפית, ובכל זאת זה קרה".
• ליהיא סגל עומדת בראש הסטארט-אפ DayTwo שמספק המלצות תזונה אישיות על בסיס מחקרים וטכנולוגיה. בראיון לפודקאסט "רוד שואו" היא מספרת על תקופת הקורונה ("המכירות ירדו לאפס. היינו בהלם"), על הבחירה להיות בתחום הבריאות ("אנשים מסמסים לי שהצלתי את חייהם") ועל תפקיד המנכ"ל: "מנכ"לים אומרים לי שהם נהנים בתפקיד. כשהם שומעים שאני גם מנכ"לית, הם אומרים לי את האמת"
• הרחבתי את הטקסט שכתבתי על אמדוקס בניוזלטר בשבוע שעבר לניתוח ארוך יותר. הצמיחה והמניה דורכות במקום ומאות עובדים הולכים הביתה: מה עובר על אמדוקס?
• רחפנים לשינוע בדיקות: ה"רשת החברתית" של מערכת הבריאות וההייטק נגד הקורונה. כתבה של אורי ברקוביץ' על קהילת החדשנות HealthIL.
• מערכת ההפעלה החדשה לאייפון חשפה: לינקדאין ריגלה אחרי מיליוני משתמשים
• מסים חדשים, קידום תחרות ואחריות לתכנים: כך מתכננים באירופה להילחם בענקיות ההייטק
• פישינג ועבודה מהבית: ממה חוששים האנשים שאחראים על אבטחת סייבר בארגונים? בקרן ההון סיכון הישראלית YL Ventures ערכו סקר בקרב 50 מנהלי אבטחת מידע. הנה המסקנות שלו.
• לאחר שהמייסד רוני אבוביץ פינה את תפקיד המנכ"ל: מג'יק ליפ מינתה לתפקיד את פגי ג'ונסון, בכירה במיקרוסופט. מג'יק ליפ מפתחת משקפי מציאות רבודה והתמודדה באחרונה עם תוכנית פיטורים אגרסיבית.

מה בתעשייה

אקזיט:

• חברת לידרטק הקנדית, המפתחת פלטפורמות חיישנים לרכב אוטונומי, הודיעה השבוע על רכישת הסטארט אפ הישראלי ואיה-ויז'ן (VayaVision), המפתח טכנולוגיה שמאגדת את המדע מכלל החיישנים ברכבים אוטונומיים למקום אחד. תנאי העסקה לא נחשפו, אך לפי גורם מקורב לשוק ההון הקנדי, המעורה בפרטי העסקה, מדובר בעסקת מניות בשווי של כ-30 מליון דולר. ואיה-ויז'ן הוקמה ב-2016 על ידי ד"ר יובל נחמדי ורוני כהן וגייסה עד היום 8 מיליון דולר. בחברה השקיעו בין היתר ויולה ונצ'רס, MizMaa, OurCrowd ועוד. החברה גם קיבלה תמיכה מהאיחוד האירופי. לידיעה המלאה.

גיוסי הון:

• חברת OwnBackup הודיעה על גיוס של 50 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 100 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2015 על ידי אריאל ברקמן, אורי ינקלב, סם גוטמן, וערן כהן (שאינו מחזיק כיום בתפקיד פעיל בחברה). סבב הגיוס היה פנימי והשתתפו בו הקרנות ורטקס ואינסייט, סיילספורס ונצ'רס ואינוביישן אנדבורס. החברה מפתחת תוכנה שמאפשרת לבצע גיבוי אוטומטי ושחזור של נתונים בפלטפורמות ענן שונות. לידיעה המלאה.
• חברת הסייבר XM Cyber השלימה גיוס של 17 מיליון דולר (בסך הכל גייסה 49 מיליון דולר עד כה). החברה הוקמה ב-2016 על ידי תמיר פרדו, לשעבר ראש המוסד; נעם ארז, ובועז גורודינסקי. את סבב הגיוס הובילה Macquarie Capital, והשתתפו בו Nasdaq Ventures, קבוצת Swarth, ו-Our Innovation Fundהחברה מפתחת פלטפורמה לסימולציה אוטומטית של תקיפות סייבר. לידיעה המלאה.
• חברת Nucleai, שעוזרת לזהות ולאבחן מקרים של סרטן באמצעות בינה מלאכותית, גייסה 6.5 מיליון דולר (עד כה גייסה החברה 11.5 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2018 על ידי אבי ויידמן, אלירון אמיר ולוטן חורב. את סבב הגיוס הובילה זרוע ההשקעות של תאגיד התרופות השוויצרי דביופארם, והשתתפו בו גם הקרנות גרוב ונצ'רס, ורטקס ומשקיעים פרטיים.
  .