"שוק הנפקות האג"ח מאוד חד וזריז: החברות מנסות לנצל את ההזדמנות שנוצרה בעקבות הודעת בנק ישראל"

מלבד העליות החדות שנרשמו באפיק האג"ח הקונצרני המקומי בעקבות הודעת בנק ישראל מהשבוע שעבר על רכישות אג"ח קונצרניות שהוא מתכנן לבצע במהלך המסחר בשוק, הודעת הבנק גם הובילה להתעוררות משמעותית בגיוסי החוב שמבצעות החברות.

בהשפעת הודעת הבנק ותגובת השוק, ביומיים האחרונים של השבוע שעבר (בעיקר ביום רביעי) נרשמה "מתקפה" מסיבית של הנפקות אג"ח קונצרניות, עם קרוב לעשרה גיוסי חוב (בשלבים שונים) שקידמו החברות הנסחרות - מרביתן בהליך מהיר שביקש לנצל את המומנטום בשוק. כך, תוך ימים ספורים הבטיחו החברות בבורסה גיוסי חוב בהיקף מצרפי של כ-1.5 מיליארד שקל.

פעילים בשוק מסבירים, כי "השוק מאוד חד וזריז, וזה ברור שהחברות מנסות לנצל את ההזדמנות שנוצרה בעקבות הודעת בנק ישראל, אחרי העליות החדות שנרשמו במדדי האג"ח בשבוע שעבר.

"זו תופעה ייחודית שמהיום למחר כל כך הרבה חברות מגיעות בבת אחת לשוק, ויום רביעי האחרון היה יוצא דופן, עם שבע הנפקות שבוצעו בו, רובן הגדול בעקבות הודעת בנק ישראל. מצד שני, בגלל שהיו כל כך הרבה הנפקות, בחלקן לא היו ביקושים חזקים". במבט קדימה, הצפי של אותם פעילים הוא, כי "אם יתחילו בפועל הרכישות של הבנק והמדדים שוב יעלו, החברות ימשיכו להנפיק".

לא כולן נהנו מביקושים גבוהים

מפילוח החברות שהיו מעורבות בגיוסי אג"ח בימים האחרונים עולה כי חלקן הגיעו מתחום הנדל"ן המניב - שפעילותו הייתה מהנפגעות הגדולות של משבר הקורונה - ואשר לפי ההערכות יהווה חלק משמעותי מהרכישות שיבצע בנק ישראל, וכן מענפי הליסינג והאנרגיה שנפגעו גם הם בצורה ניכרת מהמשבר.

שלא במפתיע כל המנפיקות מחזיקות בדירוג A מינוס ומעלה, בהתאם לקריטריונים לרכישות שהציב בנק ישראל לסדרות שבהן ישקיע (למעט אחת מהן), וכי מרביתן ביצעו את ההנפקה באמצעות הרחבת סדרות קיימות - מה שסייע למהירות התגובה.

בין המנפיקות שביקשו לנצל את "השוק החם" לא כולן, כאמור, נהנו מביקושים גבוהים.  כך לדוגמה, חברת הנדל"ן למגורים דמרי הסתפקה בכ-85 מיליון שקל בשלב המוסדי של ההנפקה שבוצעה באמצעות הרחבת סדרות קיימות, לאחר שקיבלה דירוג לגיוס של עד 250 מיליון שקל.

 גיוסי אג"ח בולטים

עוד בין המנפיקות האחרונות, חברות הנדל"ן המניב מגה אור וביג הבטיחו כל אחת גיוס בהיקף של כ-200 מיליון שקל בשלב המוסדי של ההנפקה, באמצעות הרחבת סדרות, בעוד שחברת התשתיות והפרויקטים שיכון ובינוי (שו"ב) שבשליטת נתי סיידוף עדכנה בשלב דומה על הבטחת סכום של כ-220 מיליון שקל.

חברה נוספת מענף הנדל"ן שמיהרה להנפיק בשבוע שעבר היא החברה הזרה דה-לסר שבשליטת אברהם לסר. למרות שדה-לסר אינה צפויה להיכלל בתוכנית הרכישות של בנק ישראל (שהודיע שלא ירכוש אג"ח של חברות זרות), החברה ניצלה את מצב השוק לגייס חוב והבטיחה סכום של כ-160 מיליון שקל בשלב המוסדי בהנפקת סדרה חדשה.

רוח גבית לגיוסים שהחלו לפני ההודעה

שתי חברות נוספות שניצלו את השינוי במצב השוק היו חברת הליסינג שלמה החזקות, שנהנתה מביקושים גבוהים שבעקבותיהם הגדילה את סכום ההנפקה המתוכננת, והבטיחה סכום של כ-180 מיליון שקל בשלב המוסדי, בעוד שחברת האנרגיה דור אלון הסתפקה בכ-70 מיליון שקל.

מלבד המוזכרות, שני גיוסים נוספים שהחלו עוד לפני הודעת בנק ישראל, ואשר בהשלמתם נהנו מהרוח החיובית שהביאה עימה הודעת הבנק המרכזי, היו של חברת האנרגיה סופרגז ושל מור בית השקעות.

סופרגז עדכנה ביום רביעי בלילה כי נהנתה מביקושים גבוהים במיוחד בהנפקת החוב הראשונה שביצעה בבורסה - זמן קצר אחרי הנפקת מניותיה - ביקושים שמהם החליטה לקבל קצת יותר מ-200 מיליון שקל, סכום שיוכל לגדול עוד קצת בשלב הציבורי של הגיוס, אותו החלה לקדם כבר בסוף חודש יוני.

מור, שהנפיק אג"ח להמרה, עדכן ביום רביעי על תוצאות השלב הציבורי בהנפקה, שהשלים לו סכום של כ-100 מיליון שקל, במהלך שגם הוא החל עוד לפני הודעת בנק ישראל, וזכה לביקושים גבוהים.

העליות החדות בתל-בונד תוקנו

הודעת בנק ישראל מהשבוע שעבר על כוונתו לרכוש אג"ח הנסחרות בבורסה סחפה את מדדי תל-בונד לעליות דו-יומיות משמעותיות, שתוקנו חלקית מאז, לאחר שהגיעו בשלושת המדדים המרכזיים (תל-בונד 20, 40 ו-60) לכ-2.5%-3%.

מדובר בתוכנית שבמסגרתה מתכנן בנק ישראל להשקיע 15 מיליארד שקל ברכישת אג"ח של חברות בדירוג A מינוס ומעלה.

לפי הקריטריונים שהציב הבנק בהודעתו מיום שני האחרון (שפורסמה לצד הודעת הריבית), האג"ח הפוטנציאליות לרכישה כוללות כ-75% משוק האג"ח הקונצרני המקומי, ששוויו כ-341 מיליארד שקל - כלומר, רכישות בשיעור של כ-6% משוק פוטנציאלי בהיקף של כ-255 מיליארד שקל.

התכנית שהציג בנק ישראל זכתה בסך הכול לתגובות חיוביות מפעילים בשוק, שציינו בין היתר כי היא צפויה לסייע בעיקר לחברות מענפים שנפגעו מהמשבר, דוגמת נדל"ן מניב, ליסינג ותקשורת, וכן כי היא תסייע בגיוס כסף בריביות נוחות ותמנע לחצים פיננסיים אצלן.

יחד עם זאת, התוכנית של בנק ישראל לא תוכל להציל את אותן חברות במקרה שלא יחול שינוי משמעותי במציאות הכלכלית שבמסגרתה הן פועלות, והיו גם מי שמתחו ביקורת על התוכנית, וציינו, כי "בנק ישראל החליט לתת עזרה לשוק שמתפקד בסך הכול בסדר, בוודאי בדירוגים הגבוהים שלו".

ירידה של 13% בגיוסים במחצית

על תפקודו של שוק האג"ח יכולים להעיד גם היקפי הגיוסים שבוצעו בו בסיכום המחצית הראשונה של השנה, ואופי החברות המנפיקות.

לפי נתוני הבורסה, גיוסי האג"ח הקונצרניות הצטמצמו בסיכום מחצית השנה בכ-13%, והסתכמו בכ-27.5 מיליארד שקל, לעומת 31.5 מיליארד שקל במחצית המקבילה של 2019.

בבורסה מציינים בין היתר, כי כמעט כל הסכום שגויס, כ-26 מיליארד שקל, "בוצע בדירוג גבוה מקבוצת A ומעלה", וכן מציינים, כי גיוסי הסקטור הריאלי עלו והגיעו לכ-21 מיליארד שקל, לעומת כ-18 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2019. זאת בעוד גיוסי הסקטור הפיננסי התכווצו משמעותיות, והסתכמו בכ-6.5 מיליארד שקל, לעומת כ-13.5 מיליארד שקל שגויסו על-ידי חברות הפיננסים בסיכום המחצית המקבילה אשתקד. 

בדומה לקרן סל: כך יפעל בנק ישראל בשוק האג"ח  הקונצרני / מאת: עמירם ברקת

את תהליך רכישת האג"ח הקונצרניות מבצע בנק ישראל ישירות באמצעות חטיבת השווקים של הבנק, אותה יחידה שאחראית למשל על רכישות המט"ח. הבנק לא מתכוון לרכוש במועדים קבועים או במחירים קבועים אלא "בהתאם לתנאי השוק". הרעיון הוא לבנות תיק בדומה לקרן סל העוקבת אחר מדד אג"ח קונצרניות בדירוג השקעה, באופן פסיבי וללא  אנליזה פרטנית לנייר כזה או אחר.

מדובר בסמן שהוא קבוצה של אג"ח תאגידיות בעלת התפלגות סקטוריאלית ודירוג דומה להתפלגות השוק הכולל, אולם במספר חריגים. ראשית הבנק רוכש רק אג"ח בדירוג "A מינוס" ומעלה, משום שעל פי הבנק "חלק הארי של השוק התאגידי בישראל מורכב מאג"ח בקבוצת דירוג A מינוס ומעלה, ולכן איגרות אלו משקפות את עיקר אוכלוסיית האג"ח התאגידיות בישראל".

שנית, הבנק אינו רוכש אג"ח של חברות זרות משום ש"הפעילות הכלכלית של חברות זרות שהנפיקו אג"ח בתל אביב אינה מתבצעת בישראל ורכישת האג"ח שלהן לא תתרום לכלכלת ישראל". שלישית, הבנק אינו רוכש אג"ח בעלת אופציה להמרה למניות כולל אג"ח CoCo, אג"ח צמודות מט"ח ואג"ח שאינן בריבית קבועה.

משום כך המשקל היחסי של האג"ח שעומדות בקריטריונים של הבנק יהיה גבוה יותר ממשקלן בסמנים מקובלים (כמו מדד תל-בונד).