קיצוץ מס רכישה למשקיעים הוא סוף לחגיגת הנדל"ן של הזוגות הצעירים

אין זמן ואין כסף למדיניות דיור, וללא קשר לליצמן ולכ"ץ, שמלכתחילה סלדו ממחיר למשתכן, מפלצת הקורונה מסירה כל אפשרות למדיניות אלטרנטיבית. ואם יש מסר שמועבר בימים הללו לשוק הזה הוא, שנגמרו ימי הסובסידיות וההוזלות והתנאים הנדיבים. השוק יהפוך תוך זמן קצר לשוק לבעלי אמצעים בלבד.

הכוונה להוריד את מס הרכישה למשקיעים, נמצאת כבר זמן רב באוויר. מאז 2015 שבה הוקפץ המס בכ-60%, המשקיעים החליטו לצאת לחו"ל. במקום לרכוש דירות בישראל, המשקיעים הוציאו מיליארדי שקלים ורכשו בכל מיני מקומות בעולם. המס שיכול היה להגיע לקופת המסים הלאומית, ירד ליוון, ספרד, פורטוגל, ארה"ב, קנדה, גרמניה, אנגליה ועוד. לא תמיד בחכמה, אגב.

את מקומם של המשקיעים תפסו הזוגות הצעירים, שהשתלטו על שוק הדירות. מ-2018, רוב רוכשי הדירות בישראל, מעט יותר מ-50% מכלל השוק, הם זוגות צעירים. הכל תולדה של המדיניות ששר האוצר לשעבר משה כחלון, שדגלה בסבסוד ותימרוץ כניסת צעירים לשוק, ובסילוק משקיעים באמצעות מיסוי גבוה. היום אי אפשר לדבר על המשך מדיניות כזו. המדינה צריכה את הכסף של המשקיעים והצעירים צריכים לשמור על מקורות ההכנסה שלהם.

השאלה הנשאלת עתה היא, מה בדיוק ייעשה במס הרכישה. האם יורידו אותו מרמתו הנוכחית של 8% (במדרגתו הראשונה), לרמה הקודמת של 5%, או שיבחרו להוריד ל-3.5%, כפי שהיה נהוג בתחילת העשור הקודם? ככל הנראה אנשי אגף התקציבים ורשות המסים בודקים מה מבין האופציות יכניס יותר הכנסות למדינה.

שאלה אחרת היא, האם מדרגת המס המינימלית עבור רוכשי דירה יחידה (אלה שאינם משקיעים), חייבת להתייצב על רמת מחיר גבוהה יחסית (כ-1.74 מיליון שקל), או שניתן להוריד אותה, ובצורה זו לאסוף עוד כמה שקלים ממי שכן יבחר לרכוש דירה בשוק הנדל"ן הנוכחי.

כל טיעוני הנדל"ן מסולקים הצידה. שר השיכון יעקב ליצמן טען בשבוע שעבר, כי אם יורידו את המיסוי למשקיעים בכל הארץ, עלולות להיווצר עליות מחירים באזורי הביקוש. יש על זה 2 תשובות: הראשונה - קשה להאמין שמחירי הדירות יעלו במיתון כל כך גרוע, כמו זה שאליו אנו גולשים. השנייה - זה לא מעניין היום אף אחד.

ומה עם הזוגות הצעירים? לטוב ולרע, החגיגה נגמרה. ולפחות לתקופה הקרובה המשימה החשובה היא לשרוד את המשבר. לא לרכוש דירה.