דוח המבקר: כוח אדם חסר ודיווחי חסר בפיקוח על הבנייה

בעבר בית המשפט כבר הגדיר את עבירות הבנייה כ"מכת מדינה", אלא שדוח חדש של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שבדק כיצד מתמודדים גורמי האכיפה מצא שלל כשלים, שמסבירים במידה רבה מדוע התופעה משתוללת.

על פי הדו"ח שנערך במחצית השנייה של 2019, כמעט כל הוועדות המקומיות בישראל - 98% - לא השלימו ביצוע סקר עבירות בנייה כנדרש בחוק. על פי הדוח, מדובר בכלי חיוני של הוועדות המקומיות שעוזר להן להחליט האם לנקוט הליכי אכיפה בתחום. מדובר בשיעור בלתי נתפס של ועדות מקומיות שלא עומדות במשימה שהוטלה עליהן. "אין להן תשתית עובדתית הכרחית לקבלת החלטות מושכלות", כותב המבקר בדוח ביחס לממצא החמור.

הממצאים המדאיגים לא נגמרים כאן. לפי הבדיקה לא פחות מ-58% מהוועדות המקומיות לא הגישו דיווחים כנדרש בחוק ליחידה הארצית לאכיפה על פעולות האכיפה שלהן בשנת 2018. ללא דיווח על פעולות אכיפה, הסיכוי שהן אפקטיביות קטן מאוד. כן נמצא כי לא פחות מ-47% מהוועדות המקומיות פועלות עם שיעור של פקחים הקטן מהתקן המינימאלי שקבעה המדינה.

עוד כותב המבקר כי המצב הקיים, ובין היתר גם היעדר תוכניות מתאר מפורטות ביישובים ערביים, עשוי להוביל להתרחבות תופעת עבירות הבנייה. עוד נציין כי בעשורים האחרונים דנו ועדות שונות (אם בעקיפין ואם במישרין) בסוגיית הבנייה הבלתי חוקית והיעדר האכיפה. מדובר בלא פחות מ-7 דוחות שונים שפורסמו מאז 1986 ועד היום.

הטיפול בתחום לא שקוף כלפי הציבור

עוד נקודה חשובה שעולה מהבדיקה קשורה ליכולת של הציבור לקבל מידע אודות עבירות בנייה או בנייה בלתי חוקית במסגרת בירור בלשכות המקרקעין. אחד מתפקידי הוועדות המקומיות הוא לדווח בנושא לרשם המקרקעין אולם בדיקת המבקר מעלה כי הדיווח לוקה בחסר: "לדיווחים לרשם המקרקעין חשיבות לצורך הנגשת המידע לציבור בנושא עבירות בנייה, ועל מנת למנוע את הטעייתו", נכתב בדוח.

עוד מצא המבקר כי הוועדות המקומיות לא עושות די כדי לפרסם בעצמן לציבור הרחב באתרי האינטרנט של הרשות המקומית, אודות פסקי דין שניתנו בגין עבירות בנייה, או מידע אחר לגבי הטיפול בעבירות בנייה במסגרת מידע שהן נותנות על הנכסים בשטחן.

מבקר המדינה מתייחס גם לסוגיית הציוד הנדרש לביצוע פעולות הפיקוח והאכיפה ומתריע כי "ממכלול הממצאים עולה כי היערכותן של הוועדות המקומיות לביצוע פעולות האכיפה בתחום הציוד וסביבת העבודה לוקה בחסר". עיון בדוח מלמד כי מדובר בציוד נרחב שלא תמיד קיים כמו מדים, תגים, כלי רכב, ציוד מדידה, משרדים וחדרי חקירות, תצלומי אויר, מערכת ממוחשבת לניהול האכיפה, שימוש באמצעים מתקדמים (רחפנים למשל) ועוד.

לסיכום הביקורת קובע המבקר כי "מכלול הממצאים מלמד על הצורך לשפר את רמת הפיקוח בוועדות, להגביר את האכיפה היזומה, לטפל בעבירות בשלבים המוקדמים ולייעל את תהליכי הפיקוח והאכיפה ואת האפקטיביות שלהם. במקרים המתאימים יש לבחון את הממשקים בין האסדרה התכנונית לפעולות הפיקוח והאכיפה, לקדם תוכניות מתאר מפורטות בהתאם לצרכים ולצמצם את התנאים לקיומן של עבירות. ללא חיזוק מעמדן של יחידות הפיקוח ושיפור בהיערכותן, וללא בקרה ממשלתית אפקטיבית על פעולותיהן, יהיה קשה לצמצם במידה ניכרת את עבירות הבנייה".

בין ההמלצות של המבקר לטיפול בבעיות העולות מהדו"ח, אפשר למצוא הצעה לאיחוד פעילות הפיקוח לכמה ועדות מקומיות יחד, וזאת כדי להתגבר על המחסור במפקחים. במקביל, קורא המבקר לוועדות המקומיות לבצע את סקר עבירות הבנייה הנדרש מהן על פי חוק, להגביר את האכיפה היזומה, ואף סבור כי על היחידה הארצית לאכיפה והמחלקה להנחיית תובעים להגביר בעצמן את הפיקוח על הוועדות המקומיות.