חסימת משתמשים וצינזור: כך מתנהלות הרשויות המקומיות ברשתות החברתיות

היעדר הפרדה בין האישי לציבורי, חסימת משתמשים וצינזור על פי מילות מפתח באופן שיכול לפגוע בזכויות הציבור: אלו הן רק חלק מהבעיות שעלו בבדיקה שערך מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בה נבחנה הדרך בה משתמשות הרשויות המקומיות ברשתות החברתיות.

מדוח המבקר עולה כי בשנים האחרונות הפכו הרשתות החברתיות לאמצעי מרכזי בתקשורת המתנהלת בין הרשויות המקומיות לאזרחים שבתחומם. ל-94% מהרשויות המקומיות היה ב-2018 חשבון ברשת חברתית אחת לפחות, ול-83% ראשי רשויות היה באותה השנה חשבון ברשת חברתית אחת לפחות. סך ההוצאה של הרשויות על קידום תכנים בתשלום ברשתות עמד בשנת 2018 על כ-3 מיליון שקל.

המבקר קבע כי כל אלו מאפשרים תקשורת בלתי אמצעית עם הציבור, מייעלים ומקצרים את העברת המסרים אך גם עלולים לגרום לנזקים שונים, ביניהם פגיעה בפרטיות, בחופש הביטוי ובשוויון.

הטריגר לביצוע הבדיקה של המבקר נוצר בעקבות 134 תלונות שהגיעו למשרד המבקר בין השנים 2017-2019, הנוגעות לשימוש שעושות הרשויות המקומיות ונבחרי הציבור ברשתות. במסגרת הבדיקה, 189 רשויות ענו על שאלונים שנגעו לאופן השימוש של הרשות ברשתות החברתיות.

מהבדיקה עלה כי הרשויות לא הכינו נהלים ומטרות עבודה לשימוש המיטבי ברשתות החברתיות. ברוב העיריות מפעיל ספק חיצוני את החשבונות של הרשות ברשתות, לעיתים ללא הסכמים המעגנים סוגיות של פרטיות, אבטחת מידע ופיקוח על הספק.

יצירת מתכונת אחידה לניהול התוכן בחשבונות של הרשויות

יתרונן של הרשתות אמור להיות באפשרות לייצר דיאלוג. אך המבקר קובע כי שיעור הפרסומים שאפשרו מעורבות או אינטראקציה נמוך, וברובו לא מאפשר יותר מהוספת תגובה.

המבקר גילה כי למרות האיסור על שימוש במשאבי הרשות, ראשי רשויות מעסיקים עובדי רשות בתפעול חשבונותיהם האישיים ברשתות, ועוסקים גם בתעמולה פוליטית.

עוד ציין המבקר כי משרד הפנים לא קבע כללים לשימוש שעושות הרשויות ברשתות ולא יצר סטנדרטיזציה. המבקר המליץ שמשרד הפנים, בשיתוף עם מרכז השלטון המקומי, יבחנו גיבוש כללים כדי לסייע לרשויות ליצור מתכונת אחידה לניהול התוכן בחשבונות של הרשויות. הומלץ כי משרד המשפטים ייתן דעתו על סוגיית השימוש של הרשויות ברשתות בהיבט של גבולות המותר והאסור, תוך התייחסות לכך שהרשתות הן בבעלות בינלאומית, והתאמת הדינים שקיימים לעידן הדיגיטלי.