הפחתת שיעור מס הרכישה: כוונתו רצויה אך מעשיו אינם רצויים

לפני מספר ימים ציבור משקיעי הנדל"ן בישראל התבשר כי צפויה הורדה של מס הרכישה על דירות להשקעה. כזכור, בתקופתו של שר האוצר הקודם, משה כחלון, הועלה שיעור מס על דירות להשקעה למדרגות של 8% ו-10%, בהתאם לסכום הרכישה. לפי דברים שהתפרסמו בשמו של שר האוצר הנוכחי, ישראל כ"ץ, המס על דירות להשקעה צפוי לרדת לשיעור של-5%. לפי חלק מהגרסאות, מדובר בשיעור של 5% על כל סכום רכישה, לפי גרסאות אחרות מדובר בשיעור אשר יעלה ככל שמחיר הרכישה יעלה. כך או אחרת, מדובר בשינוי אשר מטרתו לעורר את שוק הנדל"ן המקומי לאור הקיפאון שהביאה הקורונה.

כוונות השר הן רצויות, כאשר הגורמים המקצועיים באוצר ומחוצה לו תומכים בשינוי, אך מעשיו לעת עתה אינם רצויים. כאשר השר מודיע על הוזלה, אך אינו מכניס את ההוזלה לתוקף - המהלך בכללותו רק יוצר החמרה.

כמו שאומר משפט המערבונים הידוע: "כאשר אתה רוצה לירות, תירה! אל תדבר", כך גם בשינויים במערכת המס. בדומה לכל "ידיעה" על שינוי במשטר מס, עם הופעתן של השמועות הראשונות, השחקנים מתאימים את הפוזיציות שלהם בכדי ליהנות מהשינוי. במקרה של משקיעי הנדל"ן - כל מי שתכנן לחתום על עסקה, בחן נכס או תכנן למכור- מקפיא מיידית את פעולותיו עד לכניסת השינוי לתוקף. בהתאם לכך, החל מיום ראשון בו התפרסמה הידיעה לראשונה, יותר מסביר להניח שלא נחתמה אף עסקה להשקעה בנדל"ן. ואלו בדיוק העסקאות שהשר רוצה לאושש. מעשיו עד כה, למעשה הביאו לעצירתן המוחלטת של אותן העסקאות. עד מתי לא יחתמו עסקאות? עד שהשר יחוקק את התיקון. וכאן מדובר בתיקון לחקיקה ראשית, שצריכה לעבור כנסת, ולא תיקון תקנות אשר יכול להיעשות על-ידי השר ועדת הכספים.

בהקשר הזה, משרד האוצר והעומד בראשו יכולים ללמוד ממעשיו של אחד, ד"ר דוד קליין, אשר בכהונתו כנגיד בנק ישראל הוריד את הריבית במשק בחודש ינואר 2001 במכה אחת בשני אחוזים. ללא דיבורים מיותרים לקראת ההורדה: הודיע ביום ראשון שייכנס לתוקף ביום שלישי, וכך היה.

עם זאת, בעוד הנגיד שלט בזמנו כמעט בצורה מוחלטת על קביעת הריבית, שר האוצר תלוי בכנסת. שינוי שיעור המס צריך להיעשות בחקיקה ראשית. מה השר יכול לעשות כעת, לאחר שיצאה ההודעה?

שתי אפשרויות עומדות בפניו: לקדם את החקיקה בהקדם האפשרי, ואפילו בדרך של הוספת הוראה במסגרת דיוני הוועדה אשר דנה בנוסח החוק המלווה את חבילת הסיוע הנוכחית. יש לכך תקדימים בעבר, לרבות דרך הוספת ההוראה גם "ברביזיה" במסגרת הדיון במליאה בקריאה שניה/שלישית.

אפשרות אחרת, להתחייב קבל עם ועדה (פייסבוק וטוויטר) על תאריך תחולה מידי, אשר יעוגן גם בחקיקה (בסגנונו של הנגיד קליין בזמנו). גם לכך יש תקדימים לא מעטים, ובמיוחד בחקיקת המיסים, כאשר תחולת החוק נקבעת לתאריך שקודם בזמן קצר לפרסום ברשומות. כך או אחרת, יפה שעה אחת קודם. 

הכותב הוא חבר סגל אקדמי בכיר באוניברסיטת אריאל