הייטק בפיצול אישיות: למה גיוסי ההון בשיא ומספר האקזיטים בשפל של שש שנים

בשבוע האחרון פרסמה חברת המחקר IVC את נתוני גיוסי ההון והאקזיטים של תעשייית ההייטק הישראלית למחצית הראשונה של 2020. הנתונים חושפים כיצד הושפעה תעשיית ההייטק וההון סיכון ממגפת הקורונה, וכיצד המשיכה להתנהל בצידה, וגם סיפקו תזכורת שאנחנו עדיין בתקופה של אי ודאות.

עלייה משמעותית בגיוסי הון

ממבט ראשון על הנתונים, נראה שהתעשייה חיה במציאות מקבילה, בה מגפת הקורונה לא קיימת כלל. כך, בדוח הגיוסים של IVC-ZAG שפורסם בתחילת החודש, ניכרת מגמה חיובית בכל הנוגע לגיוסי הון של חברות הייטק ישראליות, הן בנוגע למספר סבבי הגיוס והן לסכומים. הדוח זיהה גם המשך במגמת הגידול בכמות ההון המופנה לסבבי צמיחה בהשוואה לסבבי גיוס ראשוניים, כפי שנראה בשנים קודמות.

עד כה, למרות משבר הקורונה, חברות הייטק גייסו סכום שיא של 5.24 מיליארד דולר במחצית הראשונה. זאת, לעומת 3.76 מיליארד במחצית הראשונה של השנה שעברה. לשם השוואה, סטארט-אפים ישראלים גייסו 5.2 מיליארד דולר בשנת 2017 כולה.
הרמז היחידי לקיומה של מגפת הקורונה נמצא בעלייה המשמעותית בסבבי גיוס של חברות בתחום מדעי החיים, עם 70 סבבי גיוס לחברות בתחום זה במחצית הראשונה של 2020 - מספר שיא של סבבים למחצית אחת עבור חברות בתחום זה.

ירידה דרמטית בכמות האקזיטים

השפעות מגפת הקורונה על התעשייה הן ברורות יותר בכל הנוגע לאקזיטים, זאת לפי נתוני דוח האקזיטים של IVC-מיתר. הדוח חושף ירידה דרמטית בכמות האקזיטים שהתרחשו במחצית הראשונה, ומראה שהעסקאות שכן התקיימו - היו קטנות מהרגיל.

כך, לפי הדוח, במחצית הראשונה של השנה חלה ירידה של 32% במספר עסקאות הרכישה, המיזוג, הביי-אאוט וה-IPO (הנפקת החברה בבורסה), ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה, וירידה של 22% בסכומן הכולל - הירידה הגדולה ביותר בשש השנים האחרונות, הן בכמות העסקאות והן בהיקפן. במחצית הראשונה של 2020 היו 52 אקזיטים בהיקף כולל של כ-5.8 מיליארד דולר, לעומת 77 אקזיטים בהיקף כולל של כ-7.5 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2019. הדוח בדק עסקאות בשווי של עד חמישה מיליארד דולר לעסקה.

 למרות מגפת הקורונה ירידה בפעילות בתעשיית הסטארטאפים, עדיין לא משבר

שלוש עסקאות גדולות, היתר קטנות

בכל הנוגע לגודל העסקאות, מדובר בנתון מתעתע. לפי הדוח, השווי הממוצע לעסקה במחצית הראשונה עמד על 112 מיליון דולר - שווי שיא מאז שנת 2015. אבל הסיבה לשווי הממוצע הגבוה במחצית הראשונה נובעת משלוש עסקאות של יותר ממיליארד דולר כל אחת: רכישת צ’קמרקס על ידי הלמן פרידמן תמורת 1.15 מיליארד דולר; רכישת ארמיס על ידי הקרנות CapitalG ואינסייט פרטנרס תמורת 1.1 מיליארד דולר; ורכישת מוביט תמורת מיליארד דולר על ידי אינטל.

למעשה, מרבית העסקאות במחצית זו היו דווקא קטנות יחסית לתקופות המקבילות בשנים קודמות. מדובר אמנם בירידה דרמטית פחות מזו של מספר העסקאות, אך גם כאן מצטיירת מגמה שעשויה להיות מדאיגה: רק מעט יותר משליש מהעסקאות עברו את רף ה-100 מיליון דולר בשוויין, לעומת שני שליש בתקופה המקבילה אשתקד.

גיוסים קטנים מהמשקיעות הקיימות

אם כן, הנתונים חושפים תעשייה בפיצול אישיות: גיוסי ההון ממשיכים כרגיל, כאילו אין מגפת קורונה, ואילו עסקאות הרכישה נכנסות להאטה. את הפער ניתן אולי להסביר באופן בו פועלת תעשיית ההון סיכון, שהן השחקן המשמעותי ביותר בהשקעות בתעשייה: הקרנות מגייסות הון ממשקיעיהן בהתאם לביצועיהן בשנים קודמות, ואותו הן משקיעות בחברות הייטק לאורך 3-5 שנים מרגע הגיוס של כל קרן.

לפי היגיון כזה, כיוון שביצועי האקזיטים של התעשייה בשנים הקודמות היו גבוהים, קרנות הון סיכון רבות בישראל גייסו הון בשנה שעברה ויש להן הון פנוי רב להשקעה השנה. אם הירידה ברווחי האקזיטים תימשך לרבעונים הבאים, הקרנות עלולות להתקשות לגייס הון נוסף להשקעה, והדבר ישפיע על גיוסי הון של סטארט-אפים בעתיד. ניתן רק לחכות לנתוני הרבעון הבא ולראות כיצד המגמות הללו באות לידי ביטוי.

מבחינת אופי הפעילות של קרנות ההון סיכון, נתוני העסקאות מגובות הון סיכון מהרבעון האחרון מראות מגמה הפוכה מזו שהייתה ברבעונים האחרונים: עד לאחרונה, סך ההון שהושקע עלה מרבעון לרבעון אך מספר הסבבים ירד, או שעלה במידה פחותה. כלומר, שהסכום הממוצע שגייסה חברה בכל סבב הלך ועלה.

עם זאת, ברבעון השני של 2020 ישנה מגמה הפוכה: הסכום הכולל שגוייס בסבבים מגובי קרנות עומד על 1.96 מיליארד, ירידה ביחס לרבעון הקודם ועלייה באופן מתון ביחס לרבעון המקביל. לעומת זאת, מספר הסבבים עלה באופן משמעותי, מ-84 ברבעון הקודם, ו-75 ברבעון המקביל, ל-96 סבבים ברבעון הנוכחי.

המשמעות היא שפעילות הקרנות אמנם לא פחתה באופן מובהק, אך ההשקעות התפזרו בין יותר חברות, בסכומי כסף קטנים יחסית. הדבר עולה בקנה אחד עם המגמה של סבבים פנימיים: הכנסותיהן של חברות ההייטק ירדו כתוצאה מהמשבר העולמי, וחברות מגובות הון סיכון היו זקוקות להון נוסף כדי להמשיך לפעול, ולכן פנו לגייס סבבים קטנים מהמשקיעות הקיימות, על פני סבבים גדולים ממשקיעות חדשות.

בנוסף, ניתן לראות שהשנה שיעור סבבי ההמשך היה גבוה במיוחד ועבר את רף השני שליש מקרב השקעות ההון סיכון. זה עשוי להיות רמז לקושי שהתעשייה עוד עשויה להיתקל בו אם המגפה תמשיך לתת את אותותיה על הכלכלה העולמית: במצב כזה, הקרנות יעדיפו לתמוך בחברות הפורטפוליו הקיימות שלהן, מאשר לקחת סיכונים עם חברות חדשות. כך, ברבעון השני, הן היוו 72% מהסבבים מגובי ההון סיכון בתעשייה, לעומת 66% ברבעון המקביל אשתקד.