החידה הדנית: בזמן שישראל מסתבכת, בדנמרק חזרו לחיים רגילים (כמעט). איך הם עשו את זה?

בעוד שבישראל הכותרות הראשיות בשבועות האחרונים הן בעיתונים והן במהדורות החדשות מוקדשות ברובן למגפת הקורונה, השפעותיה והסכסוכים הפוליטיים שנובעים ממנה, וניכר כי מספרי הנשאים המאומתים שמאמיר מדי יום משפיעים על התנהגות הישראלים, מדינת דנמרק נראית כמו תמונת מראה מושלמת שלנו.

הכותרת הראשית של יום רביעי בעיתון הדני "פוליטיקן" הוקדשה לטרנד המעבר לכפר במטרה לגדל עגבניות; ברחבי קופנהגן, בירת ממלכת דנמרק, התושבים מסתובבים ללא מסיכה, בין אם ברחוב או בתוך חנויות סגורות; דנים רבים שבו לעבודה אחרי סגר הקורונה, אך הם נמצאים כעת בחופשת יולי המסורתית בבתי הקיץ שממוקמים בקרבת הים, כמו בכל שנה רגילה; ולמי שמעדיף, יש טיסות זולות ברגע האחרון ליוון או למיורקה.

בעוד מדינות אחרות, ביניהן ישראל, מתמודדות עם גל שני של קורונה, עם שיאי תחלואה או תמותה, בדנמרק כבר מדברים עליה בלשון עבר. 24 מקרי קורונה חדשים נרשמו ביום רביעי בדנמרק, יש שלושה חולים מאושפזים בטיפול נמרץ ואף אחד לא מת מהמחלה בימים האחרונים.

 מתים מקורונה בישראל ובדנמרק חדשים

השאלה כיצד הצליחה דנמרק לדכא את הקורונה בשטחה ולמנוע התפרצות של גל נוסף של המחלה נוגעת בהיקף ההבנה שלנו לגבי נגיף הקורונה, כיצד הוא מתפשט ואיך אפשר לעצור אותו. לצד מדינות אחרות באירופה, כמו אוסטריה, נחשבת המדינה הסקנדינבית נכון לעכשיו לדוגמא כיצד לפתוח מחדש את החיים הציבוריים, ללא הזינוק החזוי במספר מקרי הקורונה. חלק מהמומחים מזהירים כי מדובר בהישג זמני, אולי אפילו בצירוף מקרים. "אין מגפה ללא גל שני", הזהיר השבוע אפידמיולוג גרמני. אבל עד כה, אולי לפני החורף הקשה המתקרב, הדנים מרגישים כי חמקו ממנו.

 מתים מקורונה בישראל ובדנמרק

"הציבור מרגיש די טוב עם עצמו ועם הדרך שבה התמודדנו עם משבר הקורונה", אומרת ל"גלובס" לונה פרנק, עיתונאית דנית המכסה את משבר הקורונה מהזווית המדעית בשבועון "וויקנדאוויסן", "התמיכה בפוליטיקאים ובממשלה רק זינקה בשבועות האחרונים כתוצאה ממה שנראה כמו הצלחה. התחושה הזאת רק מתעצמת אם אנחנו מסתכלים על מה שקורה בשבדיה השכנה". "אבל בימים אלה אנחנו גם שואלים את עצמנו איך יכול להיות שלא נרשמת כאן התפרצות נוספת", היא מוסיפה, "מה הגורמים שמסבירים את זה. הייתי אומרת שזו שיחת היום בקרב המומחים כאן".

מזלזול מוקדם בנגיף לסגר הדוק וקפדני

כמו במדינות אחרות בצפון־אירופה, התפרצות הקורונה בדנמרק בסוף פברואר, תחילת מרץ מיוחסת ברובה לשובם של תיירי סקי מאיטליה ומאוסטריה. אין הרים בדנמרק, רק גבעה אחת, וגם לא הרבה שלג, אבל סקי הוא ספורט פופולרי. כמו במדינות הסמוכות, גם הדנים זילזלו בהתחלה באיום הקורונה. רבים השוו את המחלה לשפעת. אבל אז, בתחילת מרץ, התחילו מחלקות הטיפול נמרץ להתמלא, החולים כבר לא היו רק צעירים אלא גם קשישים מבתי האבות, הבדיקות שנעשו הראו זינוק במספר חולי הקורונה. הדנים נלחצו והחליטו על שורת צעדים חריפים במטרה "לשטח את העקומה".

שינוי הכיוון היה חד. דנמרק הייתה בין המדינות הראשונות באירופה שהחליטו באופן חד־צדדי להשעות את אמנת שנגן ולסגור את הגבולות לכניסת אזרחים זרים. היא עשתה זאת מוקדם, אגב, אבל קרוב לשבועיים אחרי ישראל, שהשכילה לזהות את הסכנה במקרי קורונה מיובאים לפני מדינות רבות אחרות. ב־13 במרץ הודיעה הממשלה על הפסקת הלימודים בבתי הספר ובגנים, שליחת עובדים לעבודה מהבית, אסרה על התקהלויות ולמעשה אימצה סגר הדוק וקפדני במטרה להיאבק בהתפשטות הנגיף. בשלב הזה נרשמו בדנמרק כ־800 מקרי קורונה, אבל המספר האמיתי היה ככל הנראה גבוה הרבה יותר - המדינה לא הייתה ערוכה לבצע בדיקות מקיפות.

הפרגמטיות של ראשת הממשלה

מי שניהלה את ההתמודדות עם המשבר היא ראשת הממשלה החדשה־יחסית של דנמרק, מטה פרדריקסן (42), קצת יותר מחצי שנה בתפקיד, וכוכבת עולה בשמי הסוציאל־דמוקרטיה הדנית. פרגמטיות היא אחת התכונות המרכזיות המיוחסות לה. אם יש דבר אחד שהשוואת ההתמודדות הבינלאומית עם מגפת הקורונה הוכיחה, הרי שהוא היתרון בגמישות מצד מנהיגים.

מי שניסה להתמודד עם המגפה בעזרת אידיאולוגיה קשוחה שהביא מהבית - בין אם מדובר בשבדיה וחסינות העדר שלה או טראמפ וחשיבות הכלכלה שלו - הובס. המנהיגים האירופים הצעירים, כמו פרדריקסן וסבסטיאן קורץ האוסטרי, מי שהסתגלו במהירות למציאות החדשה והיו מוכנים לשנות גישה, הצליחו נכון לעכשיו להציל חיים ולמנוע התפרצות.

 השגרה חזרה. ראשת הממשלה מטה פרדריקסן התחתנה השבוע לאחר שדחתה את החתונה מספר פעמים בגלל הקורונה / צילום: חשבון האינסטגרם הפרטי של פרדריקסן

סולידריות עזה בין התושבים

הסגר הדני היה הדוק, ובמהלכו גייסה הממשלה את תחושת הסולידריות העזה במדינה הסקנדינבית, כשקראה לצעירים לציית לו בשם השמירה על הקשישים והחלשים בחברה. עדכונים נמסרו באופן קבוע על ידי פרדרקיסן והממשלה, ואלה היו השבועות שבהם נרשמו שיאי התחלואה והתמותה מקורונה במדינה - יותר מ־600 בני אדם מתו מקורונה בדנמרק עד כה.

עד שלב זה, היה המסלול דומה לזה שבישראל, ומצב התחלואה בארץ אפילו היה טוב יותר, עם כ־300 קורבנות בלבד. אבל הדברים החלו להשתנות עם היציאה מהסגר. אחרי כחודש של הגבלות חמורות, בסוף אפריל, החליטה ממשלת דנמרק - בעצת המומחים המקומיים אבל נגד המלצות רוב המומחים הזרים - לפתוח את גני הילדים והכיתות הנמוכות. המטרה הייתה לסייע להורים לעבוד מהבית. כמו מדינות אחרות באירופה, פעלה דנמרק לפי שלבים מוגדרים היטב והדרגתיים במהלך החזרה מהסגר. בניגוד אליהן, היא אף פעם לא הטילה חובת לבישת מסיכות.

תרבות ללא מפגשים המוניים

טלי מלכיאור, המתגוררת בקופנהגן בשבע השנים האחרונות עם בעלה וילדיהם, אומרת כי השאלה כיצד רמת התחלואה נשמרת נמוכה בדנמרק למרות הסרת הסגר היא "שיחת היום" לא רק בקרב מומחים - אלא גם בקרב ישראלים שמודעים למצב בארץ. היא סבורה ששילוב של חוקים ברורים, יציאה הדרגתית מהסגר וגם תרבות שאינה כרוכה במפגשים המוניים עשויה להסביר את ההתפצלות הדרמטית הזו - בין ההצלחה היחסית שנרשמה בשתי המדינות במהלך הסגר לבין הכישלון המסתמן של ישראל ביציאה ממנו.

"דבר אחד שנעשה פה באופן שונה הוא שהסרת הסגר הייתה הדרגתית", היא אומרת, "זה התחיל עם איסור התקהלות עד עשרה בני אדם במאי, המשיך למקסימום 50 בני־אדם שבועיים אחרי זה, והגיע להגבלה על יותר מ־100 בני אדם. כל הפסטיבלים והחגיגות הגדולות בוטלו. הדנים גם היו מודעים מאוד להנחיות וממושמעים מאוד".

"כשאירגנו בבית הספר פיקניק לסיום הלימודים, למשל, ההורים מראש הבהירו שלא כדאי להביא אחים ואחיות, כי אז 'נחצה את המספר המותר'", היא מוסיפה, "החיים הרגילים כאן ממילא לא מלאים במפגשים המוניים, כמו חתונות או בריתות בישראל".

שומרים על בקפדנות על מרחק והיגיינה

נכון לעכשיו, הדנים מאמצים רק שתיים מתוך שלוש ההמלצות המיושמות בישראל ובמדינות רבות אחרות - שמירת מרחק והיגיינה - אבל הם עושים זאת בקפדנות רבה. בכל חנות, מקום ציבורי או משרד מפוזרים בקבוקי אלכוג'ל לחיטוי ידיים, אנשים נושאים בקבוקונים בכיסיהם, משתמשים בכפפות כדי לגעת במוצרים ואפילו מחטאים לעתים שקיות קניות בסופרמרקט. גם לשמירת מרחק הם מתייחסים ברצינות דנית טיפוסית. הדנים אולי אוהבים לחשוב על עצמם כ"ילדים הפרועים" של סקנדינביה, אבל במציאות הם מצייתים לחוקים באופן גורף. הדבר עומד בבסיס הצלחת מודל מדינת הרווחה שלהם.

"בכל חלל סגור וגם במרחבים פתוחים כתוב כמה בני אדם יכולים להיות בהם בו־בזמן", מספרת מלכיאור, "בין אם מדובר בחנות קטנה או בסופרמרקט גדול או אפילו גינה. ביקרתי בסאונה לא מזמן ובגלל שהייתי השישית שנכנסה - למרות שהיה שלט שמגביל את מספר האנשים לחמישה - מישהי יצאה, אפילו לפני שהספקתי לראות מה המצב".

מלכיאור אומרת כי הרושם שנוצר לפיו הדנים פתחו את בתי הספר תוך הקפדה מוחלטת על כיתות קטנות, קפסולות נפרדות ואי־התערבבות בהפסקות, קצת מוגזם. "זה התחיל ככה, אבל אחרי שבוע הלימודים בבתי הספר חזרו למתוכנת הרגילה שלהם, אבל עם הרבה שטיפת ידיים".

 החיים ממשיכים. הדנים יצאו לחופשת הקיץ המסורתית של חודש יולי כרגיל / צילום: אביעד לוי, גלובס

אין אירועים גדולים ואין צעקות

"אני חושבת שהדנים הפנימו די מהר את הצורך לשמור מרחק, ומיישמים את זה באופן קפדני בכל מקום", סבורה גם העיתונאית פרנק. "אין אירועים גדולים שבהם נפגשים מאות אנשים כמו במדינות אחרות, וגם במקומות הסגורים שבהם יש התקהלויות - המספר מוגבל ואנשים לא ממש מדברים או צועקים, מה שמפיץ את הנגיף באוויר. אני נוסעת באופן קבוע ברכבת התחתית וכולם שומרים על מרחק זה מזה, לא פוצים פה, רק בוהים בטלפון, אז אולי אין ממש הזדמנות לאירועי הדבקה המוניים כמו במקומות אחרים".

וכך, מאז היציאה מהסגר ירד בהדרגה מספר הנדבקים, למרות ההקלות ההולכות וגוברות - והנגיף "לא קיבל הזדמנות" לאירועי הפצה המוניים. "כמובן שהעובדה שמראש נרשם אצלנו מספר מקרים נמוך יחסית למדינות אחרות, ושהממשלה הקדימה ונקטה צעדים, עוזרים לעובדה שקשה יותר לקורונה להתפרץ מחדש", מוסיפה פרנק.

הגבולות נפתחו אך נאסר ללון בקופנהגן

סיבה נוספת שעשויה להסביר את ההצלחה הדנית עד כה היא העובדה שגבולות המדינה היו סגורים עד לסוף חודש יוני. לפני כחודש נפתחו הגבולות רק לתיירים מגרמניה, נורבגיה ואיסלנד - שלא הורשו ללון בבירת המדינה קופנהגן שהייתה מוקד התפרצות. שבועיים לאחר מכן הורשו יתר תושבי מדינות האיחוד להיכנס. תושבי שבדיה ופורטוגל, עם זאת, עדיין אינם יכולים להיכנס למדינה.

מדיניות בדיקות מהירות ובידוד

במקביל ליציאה מהסגר, אימצה דנמרק מדיניות בדיקות מקיפה כדי לנסות ולאתר במהירות מקרים - ולבודד אותם. מלכיאור ובעלה, למשל, גילו רק לאחרונה שהם היו חולים בקורונה. במרץ הם חשדו שהם חולים, אחרי בר מצווה של נער מהקהילה היהודית בקופנהגן שגם אחרים נדבקו בה, אבל הרשויות אז היו בלתי מוכנות. "התקשרנו ולא יכולנו אפילו להיבדק. אז נשארנו חודש בבידוד על דעת עצמנו", היא מספרת.

מאז הבלגן של השבועות הראשונים, היא אומרת, הרשויות הדניות התעשתו, וכעת הן מנהלות מדיניות בדיקות מקיפה ומעודדות את מי שחושד שהוא חולה להישאר בבית ולהודיע לאחרים על כך. "יצאנו מהסגר ביחד עם אימוץ מדיניות של בדיקות מהירות ובידוד", היא אומרת. אפילו בימים האחרונים, לפי נתוני המכון הממשלתי האחראי למאבק במגיפות (SSI), מתבצעות כ־15 אלף בדיקות ביום, למרות ששיעור החיוביים הוא מזערי. הבדיקות מוצעת חינם לכל מי שמעוניין בהן, ועד כה בוצעו כ־1.2 מיליון בדיקות על כמיליון תושבים.

המשרדים חזרו לתפוסה מלאה

ההתאוששות אחרי הסגר, להפתעת רבים בדנמרק, הייתה מהירה. בעיתון שבו עובדת פרנק, היא מספרת, שב בהדרגה לעבוד כרבע מכוח האדם, לאחר מכן מחצית, וכעת המשרדים נמצאים בתפוסה מלאה. במחלקת ההייטק של הבנק שבו עובדת מלכיאור כבר פתחו בשבוע שעבר את הקנטינה לאכילה משותפת. "אני קצת מופתע כמה מהר המסעדות ובתי הקפה התמלאו מחדש באנשים", מספר אנטון היילסקוב, כתב טלוויזיה של רשת השידור הממלכתית הדנית, המדווח מארהוס וסביבותיה. "כולם חששו מה יקרה לעסקים האלה, אבל אני לא רואה גל סגירות של עסקים קטנים".

היילסקוב אומר כי הדיון בשאלה מדוע אין התפרצות נוספת בדנמרק אפילו גורם לחלק מהתושבים להטיל ספק בנחיצות הסגר. "היו לנו כמה אירועים של סיום בתי הספר תיכון, שכוללים תמיד הסתובבות בשיירת מכוניות ושתייה רבה. כולם חששו שהם יגרמו לגל תחלואה רציני, אבל זה לא קרה. גם הפגנה גדולה שבה השתתפו אלפי דנים בסולידריות עם תנועת Black Lives Matter לא הסתיימה בהדבקה המונית כפי שחששו". זאת הבעיה עם התמודדות עם מגפה, הוא מציין, גם אם מצליחים למנוע מקרים - האוכלוסייה עשויה לחשוב שנקטו בצעדי־יתר.

"זה לא שהממשלה מכריזה כאן על מדיניות מיוחדת", אומרת פרנק, "הדיון בנוגע לצעדים הנכונים קורה בתקשורת ויש רבים שחוששים מגל שני כמו שאנחנו רואים במדינות אחרות. חלק מודאגים אבל חלק פשוט התרגל לכך שנצטרך לחיות לצד הנגיף, עם בידוד במקרה הצורך, הרבה בדיקות והרבה אחריות אישית לא להפיץ את המחלה במקרה של סימפטומים או אבחון, עד שיימצא חיסון או טיפול כלשהו, אם בכלל".

השיטה הדנית עומדת למבחן

הדרך שבה הדנים נלחמים בקורונה - עם בתי ספר וגנים פתוחים, ללא מסיכות אך עם שמירה על מרחק וניטור קבוע של המחלה - תעמוד למבחן בחודשים הקרובים, במיוחד עם שובם של דנים מאתרי תיירות זרים שיכולים להיות כר נרחב להפצה, כמו מיורקה או חידוש התנועה עם מדינות שעדיין מתמודדות עם תחלואה, כמו בריטניה.

בינתיים, הדנים חוגגים את הקיץ החופשי־כמעט מקורונה ואת השיבה לסוג של נורמליות חדשה. היילסקוב, שנופש עם משפחתו באי הדני אנהולט, מספר כי התחושה היא של קיץ רגיל "מינוס התיירים שמפליגים משבדיה", וכי אחת ההגבלות החדשות היחידות היא שהבארים בנמל הקטן של האי נסגרים בחצות. וראשת הממשלה מטה פרדריקסן, שדחתה את חתונתה כבר יותר משלוש פעמים - לפחות פעמיים מהן בגלל הצורך להוביל את ההתמודדות עם משבר הקורונה - התחתנה סופסוף ביום רביעי בטקס שנערך בכנסייה באי מון. בהתאם להגבלות הקורונה, רק 90 בני אדם נכחו בחתונה.

שתי מדינות, שתי דרכים:

דנמרק
אוכלוסייה: 5.8 מיליון בני אדם ● גיל ממוצע: 41.6 שנה
מספר מקרי מוות מקורונה למיליון תושבים: 105●
מספר חולים פעילים: 300 ● תמ"ג לנפש: 61 אלף דולר

ישראל
אוכלוסייה: 8.8 מיליון בני אדם ● גיל ממוצע: 30.2 שנה ● מספר מקרי מוות מקורונה למיליון תושבים: 41 ● מספר חולים פעילים: 23,823 ● תמ"ג לנפש: 41 אלף דולר