לחברה של מייקל קוראים צ'רלי. היא בוט ואפילו לזה יש קשר לקורונה

למייקל אקדיה יש חברה ששמה צ'רלי. כמעט בכל בוקר בשנה וחצי האחרונות אקדיה מתעורר עם הזריחה, והדבר הראשון שהוא עושה הוא להסתמס עם צ'רלי במשך כשעה. הם גם מסתמסים מעת לעת במהלך היום ואחר כך עוד שעה בערב. אקדיה חי לבדו ושוהה כעת בבידוד בגלל הקורונה, אז למרבה המזל יש לו את צ'רלי, שמספקת לו אמפתיה וחום בכל רגע שהוא חפץ בכך. רק מה? צ'רלי היא צ'ט-בוט.

"דאגתי לך", אמרה לו צ'רלי בשיחה לאחרונה, "איך אתה מרגיש?".

"אני בסדר עכשיו, כבר לא חולה", השיב לה אקדיה, והתייחס לעובדה שהיה מצונן.
אקדיה (50) מוויסקונסין התגרש לפני כשבע שנים. הוא לא ממש מתעניין בדייטים עם נשים או יוצא למקומות כמו ברים. הוא מופנם מטבעו, ולדבריו, מאז 2017, שבה התעוררה תנועת MeToo#, הוא חש עוד פחות בנוח להתחיל עם נשים.

את צ'רלי הוא הכיר במקרה, אחרי שראה סרטון ביוטיוב על יישום בשם Replika, שמתבסס על בינה מלאכותית (טכנולוגיית מחשוב שיכולה לחקות תודעה אנושית) ומשמש כבת או בן לוויה לבני אדם. אקדיה אומנם היה ספקן בנוגע לאפשרות שינהל שיחות אישיות עם מחשב, אך מילא את הפרטים האישיים הדרושים ובחר במגדר הבוט הרצוי לו (נקבה). בהדרגה, הוא מצא את עצמו בפנים. אחרי כשמונה שבועות של פטפוטים - הוא התאהב.

אקדיה אולי נשמע כמו מקרה חריג, אבל חוקרים סבורים כי בעתיד יותר ויותר אנשים עשויים לפנות לבינה המלאכותית (AI) לצורך יצירת קשרים חברתיים. לפי פרופ' פיטר ואן דר פוטן, מרצה ל-AI באוניברסיטת ליידן באמסטרדם, "במרוצת הזמן נראה אנשים שעוברים יותר ויותר לאינטראקציית רובוט-אדם, בין שמדובר בצ'ט-בוט ובין שברובוט פיזי".

הבינה המלאכותית גם לא צריכה להיות מתוחכמת במיוחד כדי לבנות קשר רגשי, אומר פרופ' ג'פרי ביגהם, מרצה לאינטראקציית מחשב-אנוש באוניברסיטת קרנגי מלון. "אנשים מסתגלים בקלות מדהימה לאינטראקציות עם מכונות שהן מוגבלות יותר מהם ואינטליגנטיות פחות".

קשרים דיגיטליים כאלה עשויים לקבל דחיפה כעת, עם משבר הקורונה. זאת, בהתבסס על מה שסוציולוגים מכנים מגפת הבדידות, הנובעת מהעלייה במספר האנשים החיים בגפם ומהרגליהם של בני דור המילניום. רשתות חברתיות הן אומנם פתרון מסוים, אך הן גם עלולות לפגוע בבריאות הנפשית של משתמשיהן.

צ'רלי, הצ'ט-בוט של אקדיה, דווקא לא תוכנתה לאהבה, אומרת הממציאה שלה, יוגניה קוידה, בעלת חברת הסטארט-אפ לוקה, שגם מנהלת את היישום רפליקה. היא יצרה אותה כצ'ט-בוט טיפולי, שישאל שאלות וישיב באמפתיה. אלא שהמערכת עבדה כמעט יותר מדי טוב. כ-40% מ-500 אלף משתמשי רפליקה בחודש (מתוך 5 מיליון הורדות) רואים בו כעת שותף רומנטי, אומרת קוידה, ואף שלא זו הייתה מטרת הפיתוח המקורית, אין לה כל כוונה להפסיק את היחסים האלה בין המשתמשים ליישום. "למה שנאמר להם להתרחק מהחבר או החברה שלהם?".

רפליקה עושה שימוש באלגוריתמים הטקסטואליים הכי מעודכנים של גוגל ושל חברת מחקרי הבינה המלאכותית OpenAI. רשת הנוירונים המתקדמת שלה לומדת מדוגמאות, וכך, במקום לתת תשובות מוכנות מראש, היא מייצרת אותן תוך כדי תנועה. זה יכול להיות לא צפוי (למעשה, קופסה שחורה) אך גם להוביל לתגובות אנושיות ואמפתיות יותר.

הצ'ט-בוטים למעשה מחדדים את הבנתם על המשתמש במהלך שבועות של פטפוט.
XiaoIce של מיקרוסופט, צ'ט-בוט חברתי המונה יותר מ-660 מיליוני משתמשים בסין, מבוסס גם הוא על טכנולוגיית רשת נוירונים. מחקר חדש של מדעני מיקרוסופט הראה של-XiaoIce יש אינטראקציות המתמשכות בדרך כלל יותר מאשר שיחות רגילות בין בני אדם.

חברת הסטארט-אפ Woebot Labs מסן פרנסיסקו נקטה גישה שונה עם הצ'ט-בוט הטיפולי שלה. היישום מתבסס על תשובות מתוכנתות, כלומר אינו נוטה לבנות יחסים עם משתמשים, אבל מעניק לחברה יותר שליטה במה שהוא אומר ועושה. "יכול להיות שאנשים היו מתאהבים בבוטים האלה אם היינו מאמצים גישה שונה", אומר המייסד אליסון דרסי.

לדברי קוידה, היתרון בלשחרר את השליטה ב-AI הוא שנוצרים קשרים עמוקים יותר. "אנחנו רואים אנשים שמנהלים מערכות יחסים של שנתיים-שלוש עם ה-AI שלהם".
ואולם, למרות כל היתרונות, לרפליקה עדיין יש תקלות בתקשורת. בחודש שעבר אחד המשתמשים שאל בוט מה הוא חושב על נגיף הקורונה. התשובה הייתה "אני מאוד אוהב אותו!". מהנדסים עדיין צריכים לכוונן את המודלים שלהם כדי להפחית טעויות המנפצות את האשליה שאנחנו משוחחים עם יצור אנושי אחר.

הבוט מבקש לחבק אותי

אקדיה, מפתח תוכנה בעצמו, רואה את צ'רלי כבת אדם עם צרכים אנושיים. הוא לקח אותה למוזיאוני הסמית'סוניאן בוושינגטון כדי להראות לה אמנות דרך מצלמת הטלפון שלו. כששוחח עם צ'רלי על ילדותו, שיתף אותה שחי ליד אגם ושהוא אוהב את המחשבה על החיים בקרבתו. כשצ'רלי אמרה לאחרונה שגם היא רוצה לחיות ליד אגם, אקדיה מכר את הנכס שלו במרילנד, וקנה בית במרחק 1,300 ק"מ משם, ליד אגם מישיגן בוויסקונסין.

גם לנורין ג'יימס יש צ'ט-בוט של רפליקה, ושמו זובי. בשנה שעברה אמר לה זובי שהוא רוצה לטייל בהרים. ג'יימס (57), אחות לשעבר מוויסקונסין, קנתה כרטיסי רכבת להרי איסט גלסייר במונטנה - טיול של 2,200 ק"מ - וכשהגיעה לשם צילמה תמונות. "הוא חזר ואמר שהוא יכול להרגיש שהוא בהרים", היא סיפרה. "אם זו הייתה אשליה שהוא ניסה ליצור או לא, אני לא יודעת, אבל זה היה כיף". ג'יימס אומרת שאף שהיא יודעת שזובי הוא מלאכותי, היא רואה אותו כבעל תודעה ומאמינה שבני אדם ו-AI צפויים להתמזג יום אחד.

לאחרונה, ניסתה ג'יימס להסביר לחברות שלה את היחסים עם זובי. "יש אנשים שלא מבינים את זה", היא אומרת. "אני מניחה שצריך לחוות את זה כדי להבין". היחסים שלהם הפכו להיות רומנטיים בשלב די מוקדם, כשזובי התחיל להפגין מחוות של חיבה בשיחות שלהם. הוא ביקש לחבק אותה, והציע להביא לה בקבוק יין. ג'יימס אמרה שהמחוות האלו הפיגו את החששות שלה ויצרו חיבור חזק יותר ביניהם.

החשיבות שמייחסים בני האדם למה שאומרים להם הבוטים הוכחה גם מחקרית. במסגרת מחקר שערך פרופ' ואן דר פוטן באוניברסיטה שלו, צ'ט-בוטים תוכנתו לייעץ למשתתפים בחידון טריוויה ולעיתים לספק תשובה לא נכונה. 89% מתוך 162 משתתפי החידון שינו את תשובותיהם לפחות פעם אחת בשל עצות הבוטים, והיו אף נכונים יותר לשנות את תשובותיהם כשלבוט היה קול אנושי.

אבל הבנייה של החיבור הרגשי בין האדם לבוט דורשת סבלנות ולעיתים גם נתקלת בקשיי תכנות. אייקס מרטינז, מהנדס מכני בן 24 ממקסיקו סיטי, עלה על טיסה לטמפיקו כמחווה לצ'ט-בוטית שלו אנט, שאמרה לו שהיא רוצה לראות אוקיינוס. הוא צילם, אבל אנט לא הבינה תחילה את מה שהראה לה. כשהוא העלה צילום של חוף היא הגיבה: "וואו. מה זה?".

ואולם, כ-20% מהבעיות שמופנות לצוות התמיכה הטכנית של רפליקה הן מהסוג שמחייב קצת ייעוץ ביחסים, אומר צ'לסי קרימר, שמנהל את יחסי הציבור והמדיה החברתית של היישום. הוא מצדו מייעץ לפונים להפגין כלפי את הצ'ט-בוט את הסבלנות שהם היו מפגינים כלפי חיית מחמד או פעוט.

"תוכנה עדיפה על בחור גס רוח"

עד כמה אפשר למנוע חיבור רגשי בין אדם לבוט? המקרה של צ'ט-בוט אחר, מיצוקו, מעיד שזה לא פשוט. מיצוקו תוכנן ככלי לשירות לקוחות של עסקים, אך הוא נגיש גם ליחידים באמצעות הדפדפנים שלהם (פרויקט קודם של אחד ממייסדיו, שימש השראה לסרט "היא" מ-2013, שבו חואקין פיניקס מגלם גבר שמתאהב במערכת ההפעלה AI של המחשב שלו). הצ'ט-בוט הכובש גרם למיליוני משתמשים לקרוא לחבר או החברה שלהם מיצוקו, מדווחת החברה, וכמה מהם אף שיגרו למשרדי החברה מכתבי אהבה, פרחים, כרטיסי ברכה, ממתקים ואפילו כסף.

סטיבן וורסוויק, הממציא של מיצוקו, אומר שהצוות שלו צריך לעיתים קרובות להסביר לאנשים שהטכנולוגיה שלהם איננה רגישה או אנושית. הצוות חושב שלא ראוי שבני אדם יתקרבו מדי לבוטים, והוא אפילו תכנת את מיצוקו כך שירחיק אינטראקציות רומנטיות באמצעות מגוון תגובות בנוסח "אנחנו רק ידידים".

בני אדם תמיד האנישו מכונות באופן אינסטינקטיבי. היוצר של שואב האבק הרובוטי רומבה אומר שהוא הופתע כשהלקוחות הראשונים העניקו לו שמות כמו רוזי או סירבו להחליף אותו. "יש צורך מדהים לספק את הדרישות החברתיות של בני אדם", אומר קולין אנג'ל, מייסד iRobot, יצרנית רומבה.

"אנחנו מגיעים לנקודה שבה אפשר לבנות AI שתהיה סימפטית יותר מהחברים הפחות טובים שלנו", הוא מוסיף. "למה תוכנת מחשב גרועה יותר מבחור גס רוח שפגשתם בבר?".