משהו כאן לא בסדר כשכל כך הרבה עובדים לא מבינים מה כתוב בתלוש השכר שלהם

ביתי הבכורה, לאחר שנכחה בישיבת צוות של סטודנטים באוניברסיטה, המתעתדים לעבוד כמתרגלים, סיפרה לי שבאופן מעניין ומפליא, הדבר שהכי הטריד את מנוחתם של המשתתפים בנוגע לעבודתם החדשה (ועבור חלקם אולי הראשונה) היה כיצד הם בעצם הולכים לפצח את האניגמה, ולא בלשון הפלגה, המצויה על גבי תלושי השכר שיקבלו.

הם הביעו את רצונם העז לזימונו של איש מקצוע שירביץ בהם בתמציתיות את תורת הנתונים והמושגים העלומים הרשומים על גבי תלוש השכר.

מבלי שזה יישמע מידי סרקסטי, הודעתי לה שברצוני לחדש לה שלא רק חבריה הצעירים לוקים בנושא זה, אלא גם בוגרים מהם כולל ראש ממשלתה בנימין נתניהו (בנוגע לסוגיה הלוהטת של קבלת הטבות מהמדינה במסגרת תפקידו, ללא מתן ביטוי הולם בשכרו), שמאחוריהם מיילג' רב בשוק העבודה. עוד הסברתי לה שעבור רבים מהם, תלוש השכר הוא פשוט ״סינית״ - ביטוי אומנם בעייתי בשנה טרופה זו, אבל מדויק להפליא.

על אף היות התלוש אחד מהמסמכים הפופולריים והנפוצים בקרב ציבור העובדים במשק, המונפק ברמה חודשית, הוא מחטיא את מטרתו (עבור אחוז ניכר מקרב השכירים) לשמש ככלי נהיר בעזרתו ניתן לאמוד ולבדוק אם אכן התקבלו כל הזכויות המגיעות מתוקף יחסי עובד-מעביד.

אני יכולה לחשוב על מספר סיבות עיקריות לכך:

1. אין אחידות בפורמטים של תלושי שכר. לדוגמה, התלוש במגזר הציבורי אינו דומה לזה במגזר הפרטי; הוא נראה אחרת, מורכב, מסורבל ומכיל רכיבים המייחדים רק אותו.

2. התלוש לכשעצמו הפך להיות עמוס באינפורמציה הכוללת נתוני שכר חודשיים ומצטברים. זאת בעקבות תוספת לחוק הגנת השכר מ-2014 - צעד נחוץ ומבורך בעיני; אך האם העובד הממוצע באמת מסוגל להתמודד עם המידע הרב שהומטר עליו בין ליל? האם זה אכן תורם לו? לדעתי, מרבית מהנתונים יכולים להיות לעזר רק עבור ״מביני דבר״ ולמומחים בנושא, אלא אם כן תונהג השתלמות מתאימה לעובדים.

3. דיני עבודה - עובדים לא מספיק מתמצאים בהם ולרוב טובעים ב-״ים״ דיני העבודה והניואנסים הדקיקים שלעיתים אינם חד משמעיים. הם מתקשים לבדוק אם התלוש משקף ומבטא נכונה את החוק. אם מדובר ברכיבי שכר רוטיניים כל חודש, ניתן איכשהו לוודא שהחישוב נכון. אבל אם מדובר באירועים פחות שכיחים שעבורם נדרש לקבל תשלום, עובדים לא תמיד יודעים להתחקות ולדעת אם אכן התקבל ביטוי נאות בתלוש השכר.

4. קיימים חמישה סוגים עיקריים של עובדים המצריכים תלושי שכר עם רכיבים שונים לכל סוג, הנוטים לבלבל את העובד ומצריכים ידע, כגון:
● עובד חודשי המקבל משכורת חודשית קבועה.
עובד גלובלי ששכרו החודשי כולל גמול שעות נוספות קבוע.
● עובד שעתי המקבל שכר לפי מספר השעות בפועל שעבד בכל החודש (אך בתוספת שעות היעדרות בגין חופשה, מחלה, חג, אבל ומילואים)
● עובד יומי המקבל שכר לפי ימי העבודה שעבד בפועל בתוספת כאמור ימי היעדרות בתשלום.
● עובד תפוקתי, שמשכורתו משולמת על פי תפוקה ולא על פי יחידות חישוב זמן אבל עדיין מקבל תמורה בגין שעות היעדרות על פי חישוב ממוצע לשעה.

5. הטבות מס - על העובד לוודא שהתלוש כולל הטבות מס, אם אכן מגיע לו כמו לחייל משוחרר, לתושב הפריפריה, לבעל תואר אקדמי, למעמד משפחתי, להורה לילד נטול יכולת, לעובד עם מוגבלות וכו'. השאלה, האם העובד מסוגל לבדוק אם נקודות הזיכוי בגין כל אלו נקלטו בתלוש ואכן הפחיתו את תשלום המס.

6. הטבות הנאה בשווי כסף שמעניק המעסיק - ישנן הטבות שהעובד מקבל מהמעסיק כגון רכב צמוד, מתנות, טלפון נייד וכו'. חשוב לדעת שישנן שתי אופציות לטיפול בסוגיה זו: תשלום המס (על הטבות הנאה) על חשבונו של העובד (במקרה זה טכנית-סכום המס מקטין את הנטו של העובד), או גילום המס על חשבון המעסיק (מצריך תוספת שכר) באופן שסך הנטו לעובד לא יפגע. זה בדיוק הסעיף בגינו ביבי פנה לוועדת הכספים בבקשה שאושרה לבסוף, לגילום המס (אותו דרש מס הכנסה בסך מיליון שקל ע"י מעסיקו (המדינה) על הטבות שקיבל - רובן בגין הוצאות על מעונו הפרטי בקיסריה.

יש לקחת בחשבון שלא לכולם ישחק המזל כמו לנתניהו. 

הכותבת היא רואת חשבון העוסקת במתן שירותי ביקורת, ניהול כספים, יעוץ פיננסי וכלכלי, לרבות ליווי בנקאי