אנבידיה ואינטל מציגות: קרב ראש בראש על הדור הבא של השבבים

"אינטל לא יכולה לחלוק את העולם עם מישהו אחר. הם רוצים שיהיה בעולם מעבד אחד. הם לא רוצים שיהיו שני מעבדים, גם אם זה טוב להם. השבב של אנבידיה הפך להיות כל כך מפורסם וכל כך פופולרי. זאת הרגשה שלמעשה נוגדת חדשנות. תחושה של מונופול, נכון? שאתה לא יכול לחלוק את העולם עם מישהו אחר". הציטוט הזה, שנאמר על ידי ג’נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד חברת השבבים אנבידיה, אינו חדש.

הדברים נאמרו לפני 12 שנה בראיון לאתר "CNET", כשאנבידיה הייתה חברה קטנה שרק "הטרידה" את אינטל בתחום המעבדים הגרפיים. אולם מעניין להיזכר בו בימים אלו, כשאינטל כבר לא יכולה להתעלם מאנבידיה, שהיא עדיין חברה קטנה במונחי הכנסות ביחס לאינטל, אך זאת שהצליחה להדיח אותה מהמעמד של חברת השבבים האמריקאית הגדולה במונחי שווי שוק (לפחות באופן זמני).

איך זה קרה? כמו אז, גם היום, שתי החברות מתחרות על שוק קטן. פעם אלה היו המעבדים הגרפיים והיום זה תחום הבינה המלאכותית, וקצת יותר בהכללה, שוק חוות השרתים. אולם בניגוד לשוק המעבדים הגרפיים, תחום הבינה המלאכותית עומד להיות אחד השווקים החשובים והצומחים בעולם השבבים.

בכל תקופה צומח שוק כזה. לפני עשרות שנים אינטל השתלטה על תחום המחשבים האישיים, שעד היום מהווה פרת מזומנים בעבורה. לפני 10-15 שנה צמח שוק המובייל, אותו אינטל פספסה. בשנים הקרובות צפויים לצמוח כמה וכמה שווקים חדשים - ממכוניות אוטונומיות ועד ל"אינטרנט של הדברים". שוק הבינה המלאכותית, שמצריך שבבים חדשניים וחזקים, מתחבר להרבה תחומי פעילות והוא אולי היוקרתי שבהם.
כשמנסים להבין איך אנבידיה - חברה שלפני חמש שנים נסחרה בשווי של 11 מיליארד דולר בלבד - עקפה את אינטל בשווי השוק, התשובה נעוצה שם, באותו תחום, שלפני עשר שנים עדיין היה "קבור" במסדרונות האקדמיה.

התרומה של אנבידיה, די במקרה יש לומר, לצמיחת התחום וההשתלטות שלה עליו, הוא גם זה שאחראי לזינוק במנייתה - בעוד שבחמש השנים האחרונות מחיר מניית אינטל הוכפל, בדומה לנאסד"ק, מחיר מניית אנבידיה  זינק פי 20.

ועדיין, אי אפשר שלא לשאול איך חברה עם הכנסות שנתיות של 15 מיליארד דולר הצליחה להדביק את ענקית השבבים האמריקאית, חברה עם הכנסות של 74 מיליארד דולר בשנה, שמחזיקה בכ-15 מפעלים ברחבי העולם, ובעלת כיסים עמוקים. למה בעצם אנבידיה מקבלת כל כך הרבה קרדיט מהשוק (ותמחור נדיב), מה הסיכוי שהיא תשמור על היתרון התחרותי שלה והאם צריך להספיד את אינטל ?

שתי החברות הגיעו לנקודת הזמן הנוכחית מכיוונים אחרים לגמרי. אנבידיה, חברה שהוקמה ב-1993, היא קודם כל חברה שפיתחה מעבדים גרפיים (GPU - Graphics processing unit) לעולם הגיימינג, ומשם עדיין מגיעות קרוב למחצית מההכנסות שלה (43%). לפני כמה שנים גילו חוקרים באקדמיה כי המעבדים של אנבידיה מתאימים יותר לעולמות הבינה המלאכותית מאלו של אינטל ושל חברות אחרות. זה היה האות לנסיקה של החברה, שהצליחה להפיק את המקסימום מהמצב.

 כך סגרה אנבידיה את הפער מאינטל

סימן השאלה סביב "חוק מור"

בזמן שאנבידיה נהנתה מהסיטואציה המפתיעה, אינטל ניסתה לשמור על מעמדה וכוחה - לא בהצלחה יתרה. החברה נהנית עשרות שנים מהשליטה שלה בשוק המחשבים האישיים שהניבה בשנה שעברה 37 מיליארד דולר. ההכנסות מהפעילות הזו כמעט ולא צומחות, והן רק צפויות להתכווץ.

את תחום המובייל אינטל כאמור פספסה, ולמרות שהם אולי יכחישו - זאת אחת השריטות בחברה. לפי הערכות, זה גם מה שהוביל את החברה לירות לכל הכיוונים - מרכישת מובילאיי וכניסה לתחום התחבורה ועד להשקעה בשלל תחומים אחרים, למשל רחפנים - כדי לוודא שאת התחום החם הבא היא לא תפספס.

תחום שהחברה לא פספסה הוא שבבים לחוות שרתים, תחום שהולך וצומח במהירות לאור העובדה שיש יותר מידע ונתונים בעולם, ויש צורך ביכולות עיבוד שלהם ובעיקר בגלל פריחתו של שוק הענן. ההכנסות מחוות השרתים מהוות 33% מהכנסות אינטל - שניות רק לפעילות המחשבים האישיים. הכנסות אלו הסתכמו בשנה שעברה ב-23.5 מיליארד דולר. לשם השוואה, הכנסות אנבידיה מחוות השרתים בארבעת הרבעונים האחרונים הסתכמו ב-3.5 מיליארד דולר בלבד. אם כך, אז למה בכל זאת אנבידיה עשויה להיות המרוויחה מתחום השרתים? הסיבה נעוצה, איך לא, בבינה המלאכותית.

חוות השרתים מורכבות מכמויות אדירות של שרתים, שבכולם יש אינסוף שבבים. אינטל שולטת בשוק הזה, אך גם מתמודדת עם אתגר כפול - מצד אחד היא הגיעה מאוחר לשוק השבבים לבינה מלאכותית, ואנבידיה השתלטה על שוק השבבים האלו שמותקנים בחוות השרתים. מצד שני ספקיות הענן - כמו גוגל, מיקרוסופט ואמזון - מפתחות שבבים בעצמן, אם כדי להיות הכי מתקדמות, ואם כי הפתרונות בשוק לא מספיק טובים בשבילן. לפני כשנה אינטל ספגה מכה נוספת בתחום, כשהפסידה לאנבידיה במירוץ על רכישת מלאנוקס הישראלית, שמפתחת מעבדים, מתגים וכבלים מהירים לחוות השרתים.

הבינה המלאכותית משנה את העולם

"אני לא הייתי מספיד את אינטל", אומר אייל ניב, שותף בקרן ההון סיכון פיטנגו. "זאת חברה שאחראית לתשתית של רוב עולם המחשוב והמציאה את עצמה בעבר ועשתה צעדים מאוד גדולים - כל המעבר ללפטופים, צמצום ה-Power (הספק), ההתמודדות עם המעבר לווידיאו, ויש עוד הרבה דוגמאות. היא יצרה הרבה ערך גם לעצמה וגם לשוק.
"עם זאת, יש סימן שאלה סביב ‘חוק מור’, שאומר שצפיפות הטרנזיסטורים מוכפלת בכל שנה וחצי, כי גודל הטרנזיסטור כבר כמעט מגיע לגודל האטום. הארכיטקטורה לא יכולה להישאר סטטית ולשרת את כל סוגי האפליקציות של חוות השרתים, למשל גרפיקה, בינה מלאכותית וכו’".

"הבינה המלאכותית אחראית כבר לכ-10% מה-Workloads (עומסי העבודה) בחוות השרתים וזה תחום שצומח מהר ולדעתי עשוי להגיע לחצי מהחישובים", מסביר ניב, אחד המשקיעים בסטארט-אפ הבריטי גרפקור, שמפתח שבבים לבינה מלאכותית ונחשב למבטיח מאוד בתעשייה.

לדבריו, "היה צריך לפתח ארכיטקטורה חדשה והתמזל מזלה של אנבידיה שה-GPU שלה הוא הכי מתאים לחישובים האלו. המעבד של אינטל לא מתאים ולא יתאים עדיין לבינה מלאכותית, אבל היא כן עשתה שתי רכישות בתחום, של נירוונה והבאנה. נשאלת השאלה למה השוק לא מתמחר את זה שאינטל תכבוש את השוק? הסיבה היא שהם קנו מוצרים צעירים, ואינטל לא הוכיחה בעבר שהיא מסוגלת לקחת מוצרים צעירים ולהוציא אותם לשוק".

סרגיי וסצ’ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, אומר: "אינטל עושה הרבה רכישות, אבל תראה לי אחת שהצליחה בעשר השנים האחרונות, חוץ ממובילאיי שבינתיים נגדיר אותה כחיובית. חברות מצליחות וחברות צמיחה אמיתיות לא עושות כל כך הרבה מיזוגים ורכישות - מתי אפל וגוגל עשו רכישה משמעותית? זה סימן רע מאוד.

"יש גם רכישות שלא ניתן להסביר כמו מקאפי, אפילו אנשים במקאפי לא הצליחו להסביר את הסיבה מאחורי הרכישה, ובסוף הם מכרו את החברה בשווי דומה, למרות שמניות הסייבר עלו באותן שנים.

"אינטל נמצאת במשבר מאוד קשה, בין השאר כי איחרה את לוחות הזמנים של פיתוח שבבים בטכנולוגיות מתקדמות. אנבידיה מייצרת את השבבים שלה ב-TSMC, כך שהיא יכולה לייצר בטכנולוגיה יותר מתקדמת. בעיה נוספת היא הביצועים של השבב ביחס לעלות שלו, ואינטל בפיגור אדיר מול שחקנים אחרים בשוק. מה שכן, התמחור של המניה זול", אומר וסצ’ונוק.

"אי אפשר לזלזל בחברה הזאת, אינטל"

ועדיין, כמו ניב, גם גורמים אחרים ששוחחנו איתם בתעשייה מדגישים כי לאינטל יש את המשאבים, היכולות והמסורת להחזיר לעצמה את השליטה. משקיע אחר, שמכיר את החברות היטב אך ביקש לא להיחשף, אמר כי "אם זאת לא הייתה אינטל, הייתי אומר שהסיכוי לצמצם את הפער הוא אפסי, אבל אי אפשר לזלזל בחברה הזאת".

עמרי גלר, מייסד ומנכ"ל הסטארט-אפ Run:AI, מעריך כי "זאת שנה קריטית בעבור אינטל. זה שוק שצומח מאוד מהר ויש לו פוטנציאל אדיר, אבל הוא רק בתחילת דרכו. יש הרבה מקום בשוק והמלחמה רחוקה להיגמר, אבל אינטל צריכים לרוץ מהר. נראה שהיא עושה צעדים אגרסיביים כדי להפוך להיות שחקן משמעותי בתחום". Run:AI מפתחת תוכנה שמסייעת לניצול מקסימלי של כוח המחשוב.

התוכנה שמבצרת את השליטה של אנבידיה

לתחרות בין אנבידיה לאינטל יש גם זווית ישראלית. בשלוש השנים האחרונות היו שלושה אקזיטים גדולים של חברות הייטק ישראליות: מובילאיי (15.3 מיליארד דולר), מלאנוקס (6.9 מיליארד דולר) והבאנה (2 מיליארד דולר), שאמנם נמכרה בשווי נמוך יותר, אך הוקמה ארבע שנים לפני שנמכרה בשנה שעברה.

מובילאיי היא חלק מנסיונות של אינטל לא לפספס שווקים אחרים, אבל מלאנוקס והבאנה הם בליבה של המאבק החם בין החברות.

"מעבד אחד לא מספיק חזק וצריך לחלק את העבודה בין הרבה מעבדים. בעתיד, חוות השרתים תהפוך ליחידת מחשוב אחת, אבל יש צוואר בקבוק - התקשורת. כאן מלאנוקס נכנסה לתמונה כי היא זאת שמאפשרת לבצע העברת נתונים המהירה. זה מחזק את אנבידיה במאבק על תחום חוות השרתים", אומר גלר, שמציין כי לאינטל יש פעילות דומה.

כדי להבין את המצב התחרותי בין השתיים צריך לעשות גם הפרדה בין שני סוגי שבבים - אלו שמשמשים לאימון של האלגוריתמים, כלומר האלגוריתם לומד מניתוח של עוד ועוד דאטה (למשל רכב אוטונומי), ושבבים שמשמשים לשלב של הסקת המסקנות (Inference), כלומר ליישום בפועל לאחר שהמודל כבר מאומן ומבלי שהוא ממשיך ללמוד. שתי החברות מפתחות את שני סוגי השבבים, אך השאלה היא האם השתלטות על שלב האימון - שהוא מורכב וקשה יותר - אומרת בהכרח שאותה חברה גם תשלוט בשוק ה-Inference. משיחות שערכנו נראה כי יש חילוקי דעות בנושא.

יכול להיות שהפתרון לשאלה נעוץ בכלל בעולם התוכנה, ובפרט באחד היתרונות הכי משמעותיים של אנבידיה - ארכיטקטורת CUDA שפותחה על ידי החברה ושמהווה סוג של שפת תכנות. במלים פשוטות יותר - אנבידיה יצרה תלות בשפת התכנות שלה - יש ספריות תוכנה, פיתוחים ייעודיים ואקוסיסטם שלם, שמתנהל סביב שפת הפלטפורמה הזאת, שכמובן מתאימה לשבבים של אנבידיה.

מעבר של לקוחות לשבבים של חברות אחרות יחייב אותם לפתח דברים מההתחלה או לעשות התאמות. לא בהכרח זה יהיה משתלם בעבורם.

אנבידיה לא המציאה שום דבר חדש וגם לאינטל הייתה בעבר פלטפורמה כזאת שנתנה לה יתרון תחרותי. כמו אינטל בעבר, גם אנבידיה ניצלה את העובדה שהייתה ראשונה בשוק וככה ה-CUDA הפכה לסטנדרט. חוקרים ומדענים השתמשו בה, לימדו את הסטודנטים להשתמש בה וזה נפוץ לכל עבר. אולם, אינטל ספגה בעבר ביקורת על הכוח המונופליסטי שזה הקנה לה, וגם נגד אנבידיה מתחילים להישמע אותם קולות.

לאינטל יש יכולת גם לקצר תהליכים על ידי פיתוח בעצמה של ספריות תוכנה וכלים שיתאימו לשפת התכנות שלה. גם כאן יש חילוקי דעות: מצד אחד כמה גורמים בשוק ציינו שזה חסם תחרותי משמעותי בעבור אנבידיה, ואחרים ציינו כי השוק עדיין בחיתוליו וכי לאינטל, לחברות אחרות ולפלטפורמות נוספות - יש עדיין את היכולת לשנות את התמונה.

המשקיעים אמרו את דברם, אבל השנה-שנתיים הקרובות הן כנראה קריטיות לעתידה של אינטל. 

אינטל

ענקית שבבים אמריקאית שהוקמה ב-1968 והמטה שלה ממוקם בסנטה קלרה, קליפורניה ● מנוהלת על ידי בוב סוואן ונסחרת לפי שווי של 250 מיליארד דולר ● מעסיקה כ-110 אלף עובדים בעולם ובישראל כ-13 אלף עובדים ● אחראית לרכישה הגדולה בתולדות ישראל - רכישת מובילאיי תמורת 15.3 מיליארד דולר ● בארבעת הרבעונים האחרונים הסתכמו הכנסותיה בכ-76 מיליארד דולר, והרווח הנקי שלה הסתכם בכ-23 מיליארד דולר ● כמחצית מהכנסותיה מגיעות מתחום חוות השרתים

אנבידיה

חברת שבבים שהוקמה מ-1993 והמטה שלה ממוקם בסנטה קלרה, קליפורניה ● מנוהלת על ידי ג'נסן הואנג, אחד ממייסדיה, ונסחרת לפי שווי של כ-250 מיליארד דולר ● מעסיקה כ-14 אלף עובדים ● רכשה בשנה שעברה את מלאנוקס הישראלית תמורת 6.9 מיליארד דולר ● לפני כמה שנים החלה לצבור תאוצה, לאחר שהתגלה כי המעבדים הגרפיים שלה - שעדיין אחראים לכמחצית מהכנסותיה - הם המובילים בשוק בתחום הבינה המלאכותית ● ההכנסות שלה בארבעת הרבעונים האחרונים עמדו על כ-12 מיליארד דולר והרווח הנקי על 3.3 מיליארד דולר