נתניהו וגנץ מציגים בחסות הקורונה: כך מזלזלים באזרחים

אני לא חושב שאני יותר חכם מראש הממשלה ומרוב שרי הממשלה. אני לא חושב שיש לי יותר הבנה מדעית, כללית ורפואית ממקבלי ההחלטות. יודעים מה? אהיה כן עד הסוף, ואגלה שגם אין לי ממש פתרון אלטרנטיבי. אין לי מושג וזה לא תחום המומחיות שלי, וכנראה גם של כמעט כל מבקרי הממשלה. אנחנו עדים לאירוע בקנה מידה בינלאומי היסטורי, שאף אחד לא דמיין ואף אחד לא פילל שנגיע אליו. לאף אחד אין ניסיון של ממש בהתמודדות עם משבר בקנה מידה כזה. לא בהכרח שבמדינות אחרות מטפלים במשבר באופן מיטבי, ולא בטוח כמה הדשא של השכן שטוח יותר.

אז למה אני כל כך מאוכזב מהממשלה הזו? כי אני לא רואה שבאמת אכפת לה. יש שדר של זלזול באזרחים. זה התחיל בכך שקברינטי המדינה זלזלו בהנחיות שהם עצמם תיקנו. מילא, הצלחנו למחול על זה ולהמשיך הלאה. זה המשיך בזגזוגים בלתי פוסקים. מילא, מותר לשנות את הדעה ולעשות חושבים. אבל זה המשיך בהחלטות על גבול השרירותיות. החלטות שמתקבלות תמיד ברגע האחרון, עם עדיפות לאמצע הלילה כשכולנו כבר ישנים או אמורים לישון אבל מחכים לדעת מה יילד לילה.

למה ההחלטה על סגירת המסעדות אמורה להתקבל בהתראה של שעות? מה חברי הממשלה חשבו לעצמם? הרי המגמה הייתה ידועה לראש הממשלה ושריו כבר שבועות. למה קודם צריך להדליף על החלטה לקיים סגר מלא מהרגע להרגע, ואז היועץ המשפטי לממשלה מגלה על כך בתקשורת ואומר שהדבר מצריך חקיקה? למה הכל מתנהל בצורה כל כך חובבנית? וזה ממשיך בכך שראש הממשלה וחברי הממשלה מאשימים את כל העולם חוץ מאת עצמם במשבר: ראש אגף התקציבים שאול מרידור, נפתלי בנט, היועמ"ש אביחי מנדלבליט, בג"ץ, ראש השב"כ, התקשורת, נדב איל, טל שניידר, יאיר לפיד, מפגיני השמאל, המשטרה, סיגל סדצקי, הבירוקרטיה הישראלית, והרשימה עוד ארוכה וגדלה אקספוננציאלית.

השר צחי הנגבי אמר לאחרונה בראיון לקלמן ליבסקינד ומואב ורדי כי "99% ממה שאנחנו עושים לא נוגע לקורונה". בעצם זו כל הנקודה. התחושה היא שהממשלה עושה הרבה מאוד דברים (בעיקר להתלונן ולהתקוטט) אבל לא ממש מגלה עניין במשבר הקורונה.

הכאוס הממשלתי משחק לידיים של האופוזיציה שיכולה לחבוט בממשלה ולעודד את אי האמון בה. יש באופוזיציה מי שמשחקים לטעמי משחק מסוכן עם אי ציות להחלטות ממשלה וחוק של הכנסת, ובכך לא פוגעים רק בממשלה אלא מעודדים אנרכיה שתפגע בכולנו בטווח הקצר ובטווח הארוך. האופוזיציה צריכה לנהוג באחריות, אך חובה זו מוטלת בראש ובראשונה על ראש הממשלה ועשרות שריו. גלו אחריות וגלו רגישות.

האירועים כל הזמן מפתיעים את חברי הממשלה, ולא אכפת להם איך פעולותיהם ייתפסו בציבור. הרי בכל מקרה בסוף הם יגלגלו את האחריות לפתחו של מישהו אחר. כלומר, רק את הכישלונות. ההצלחות הן נטו בנימין נתניהו. להצלחה אב אחד, לכישלון משפחות שלמות. 

על טעויות בשיקול הדעת אפשר וראוי לסלוח. על אטימות ושרירותיות הרבה יותר קשה.

נ.ב: רגע אחרי סיום כתיבת הטור, יצאה הודעת דוברות מטעם ראש הממשלה המודיעה על שינוי מתווה סגירת המסעדות. "על מנת לאפשר היערכות ובשל רכישת מלאי המזון במסעדות, החליטו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ורה"מ החליפי בני גנץ להשאיר את המסעדות פתוחות עד יום שלישי, 21.07, בשעה 05:00 בבוקר, לפי המתכונת שהייתה נהוגה עד כה".

ובכן: מ.ש.ל

הכותב הוא כתב משפט של "גלובס"