מנהיגי האיחוד האירופי יתכנסו היום (ב') לסיבוב דיונים רביעי ומכריע בניסיון להסכים על קרן השיקום הכלכלית של היבשת למשבר הקורונה ועל תקציב העבודה של האיחוד לשבע השנים הבאות (2021-2027). הפסגה, שהחלה ביום שישי האחרון, הוארכה ליום ראשון ולאחר דיונים שנמשכו כל הלילה, וחוסר יכולת להגיע להסכמה בשלב זה, תתכנס מחדש היום בחמש (שעון ישראל) להמשך הדיונים.
המנהיגים דנו כל הלילה בניסיון ליישב בין דרישות "ארבע החסכניות" - המדינות המתנגדות לקרן השיקום במתכונתה המוצעת - לבין ההסכמה שגובשה בין יתר המדינות. מנגנון קבלת ההחלטות באיחוד דורש הסכמה פה-אחד, ולכן נעשים מאמצים גדולים להשיג את ההסכמה הקריטית של ארבע המדינות - הולנד, דנמרק, שבדיה ואוסטריה - שנתמכות גם על ידי פינלנד.
מדינות אלה דורשות שקרן השיקום שתקים הנציבות - בשווי 700 או 750 מיליארד אירו - תחלק שווה בשווה מענקים והלוואות למדינות שנפגעו, אך ורק אם אלה יבצעו רפורמות, החלוקה תהיה שקופה וניתנת לבקרה, וכן כי ייושם מנגנון שבמסגרתו אם מדינה תפר את החלטות מוסדות האיחוד האירופי הכספים יופסקו.
בעוד מדינות כמו איטליה וספרד, שתיכננו לקבל מאות מיליארדים מהקרן כמענקים בשל הפגיעה הכלכלית החמורה בהן, מתנגדות לדרישה הראשונה המפחיתה את סכום המענקים, מדינות כמו פולין והונגריה, הנמצאות על מסלול התנגשות עם האיחוד סביב סוגיית החוק והממשל, מתנגדות לחלק השני.
לב העימות בין הצדדים, לפי הדיווחים, נוגע בשאלה כמה מתוך קרן השיקום יהיו הלוואות וכמה מענקים. בניגוד להצעה המקורית של 500 מיליארד אירו במענקים ו-250 מיליארד אירו בהלוואות, הולנד ושותפותיה מציעות 375 מיליארד אירו במענקים ו-375 מיליארד אירו בהלוואות, עם תנאים נוקשים. הדיווח האחרון עמד על הצעה לקבוע כ-390 מיליארד אירו מתוך הקרן כמענקים.
אתמול בערב, בפתח ארוחת ערב שקיימו המנהיגים, נשא נשיא המועצה האירופית (ראשי המדינות של האיחוד), הבלגי שארל מישל, נאום נרגש שבו הפציר בהם להגיע להסכמה. הוא דיווח כי הציע להפחית את שווי קרן השיקום, וכן לדאוג שחלק גדול יותר ממנה יוענק כהלוואה ולא כמענק. "השאלה העומדת בפנינו כעת היא - האם 27 המנהיגים האחראים לעמי אירופה מסוגלים לבנות אחדות אירופית ואמון, או שדרך עימות אנחנו נציג אירופה חלשה, מעורערת על ידי חוסר אמון?"
מבחינת מדינות דרום אירופה, מי שמסתמן כ"ילד הרע" של הפסגה הוא ראש ממשלת הולנד, מארק רוטה. למרות הסכמה פרנקו-גרמנית בעד קרן השיקום, שנועדה להפגין סולידריות ולגבות אותה בהרבה כסף, הולנד הביעה התנגדות תקיפה בשבועות האחרונים למנגנון המוצע. "אתה אולי תהיה גיבור בארצך לכמה ימים", הטיח בו ראש ממשלת איטליה ג'וזפה קונטה, "אבל אחרי כמה שבועות אתה תתפס בתור מי שהיה אחראי בפני כל תושבי האיחוד על חסימת תגובה אירופית יעילה ומתאימה למשבר הקורונה". ראש ממשלת בולגריה, בויקו בוריסוב, האשים את רוטה בניסיון לשחק את תפקיד "המשטרה של אירופה" בשל התעקשותו על מנגנון "שמירת החוק" כחלק מהמענקים. גם ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, אמר כי פעולותיו של ההולנדי מזכירות לו את אלה של המשטרה החשאית במדינות הקומוניסטיות.
בנוסף לקרן השיקום דנים מנהיגי האיחוד באישור תקציב האיחוד לשנים 2021-2027, שמתוכנן לעמוד על כטריליון אירו. גם בנוגע לתקציב זה, שמגובש אחרי שעזיבת בריטניה הותירה "בור" של עשרות מיליארדי אירו, ישנם עימותים וחיכוכים בין המדינות השונות. קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ונשיא צרפת עמנואל מקרון הפגינו עד כה עמדה מתואמת, מה שמעלה את הסיכוי להגיע להסכמה ברגע האחרון. עם זאת, אם השיחות יסתיימו בפיצוץ, מתוכננת הפסגה הבאה שבה ידונו באותם עניינים עצמם להתקיים באוגוסט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
