חיי שחורים נחשבים? האם כתבי העת הכלכליים הנחשבים הדירו מחקרים על גזענות ואפליה

שורה של כלכלנים בארה"ב טוענים שכתבי העת הכלכליים המכובדים ביותר נוטים לדחות עבודות אקדמיות על גזע ואפליה, ודוחקים בכך לשוליים הן מחקרים כאלו ואת הכותבים שלהם. התוצאה היא הרתעה של מחקר בנושאים הללו והגבלת הקריירות של החוקרים שלהם. השלכה נוספת, טוענים הכלכלנים, היא הגבלת המחשבה הרבגוניות בכתבי העת המובילים, שעורכיהם הם שומרי סף של המקצוע, ופרסומיהם משפיעים על קביעת המדיניות הלאומית.

"כתבי העת הללו אמורים להיות קובעי המגמות ולשרת כמעין לפיד מקצועי", אומר רודני אנדרוז, פרופסור עוזר לכלכלה באוניברסיטת דאלאס בטקסס. "אם אתה מבחין בהעדר כתבות על מחקרים בנושאי גזע, אתה יכול להגיע למסקנה שנושאים הלו אולי לא כל כך חשובים".

כמה מעורכי כתבי העת הכלכליים מגנים על ההחלטות שלהם לאורך השנים, בעוד שאחרים מסכימים שהם צריכים לעשות יותר כדי לגוון את כוח האדם שלהם ולחשוב אחרת על מחקרים ועובדות שקשורות לגזע וכלכלה.

הדיון הזה התפרץ בחודשיים האחרונים לאחר הריגתו של ג'ורג' פלויד במעצר משטרה במינאפוליס בסוף מאי שהטילה אור חדש על אי-השוויון הגזעי ממסדי בארה"ב. ההתאחדות הכלכלית האמריקאית הודיעה שהיא רוצה לשפר את האקלים המקצועי, בעקבות סקר שפורסם בשנה שעברה והתפתחויות נוספות שחשפו אפליה על רקע גזעי ומגדרי בתחום הכלכלי.

105 מחקרים על אפליה ב-28 שנים

חמשת כתבי העת שנחשבים ליוקרתיים ביותר - אמריקן אקונומיק ריביו, אקונומטריקה, הג'ורנל לכלכלה פוליטית, הקוורטרלי ג'ורנל לכלכלה והריביו של מחקרים כלכליים - מקבלים כל אחד 1,000-2,000 הצעות לפרסום מחקרים בכל שנה. לבסוף, כל אחד מהם מפרסם בממוצע כמה עשרות עד 100 מחקרים בשנה.

המחקרים עוברים עיון ובדיקה של עמיתים ("שופטים") ותיקונים לפני שהם מתקבלים ומתפרסמים, בתהליך שיכול להימשך חודשים ולעתים אפילו שנים.

בין השנים 1990-2018, עשר הג'ורנלים הכלכליים כולל חמשת היוקרתיים ביותר פרסמו בסך הכול 105 מחקרים מדעיים, שהתמקדו בנושאים כמו אפליה, הטייה ואי-שוויון, לפי בדיקה של הכלכלנים אייזלין בוהרן, אלכס איימס, קארים חגג ודבין פופ. מבין אותם 105 מחקרים, 58 היו על גזע, לפי הבדיקה של הכלכלנים הללו, שנושא עבודתם היה אבחון שגוי לעיתים של סוגי אפליה.

החוקר צריך להיות מ"המועדון הנכון"

פרופסור אנדרוז אמר שמאחר שכמה מהג'ורנלים הבכירים ביותר מאוכלסים ביוצאי מחלקות הכלכלה של אוניברסיטאות כמו שיקגו והרווארד, תהליך הפרסום נוטה לפעמים לתעדף חוקרים בעלי קשרים לאותם מוסדות.

"בהתחשב במחסור בחוקרים שחורים במוסדות-העל הללו ובהעדר הרשתות החברתיות הנכונות, יכול להיות אפילו יותר קשה לפרסם בנושאים, שבהם החוקר מדבר במפורש על גזענות, אפליה וגזענות מערכתית", מסביר הפרופסור אנדרוז.

פרסום בג'ורנל יוקרתי מניב לעיתים קרובות תגמול קריירה משמעותי, ומהווה שיקול בשכירת כוח אדם אקדמי, בקידום שלו, בתשלום ובהחלטות ותק במכללות ובאוניברסיטאות.

השאלה של איך מחקרים על גזע מתקבלים בתהליך הפרסום בכתבי העת המקצועיים קיבלה לאחרונה תשומת לב מחודשת בגלל הביקורת שנמתחה על העורך המוביל של הג'ורנל לכלכלה פוליטית (Journal of Political Economy ), הפרופ' הראלד אוליג, כלכלן מאוניברסיטת שיקגו. אוליג מתח בטוויטר ביקורת על תנועות "חיי שחורים נחשבים" ו"הפסיקו לממן את המשטרה". על רקע הקריאות לפטר אותו מהג'ורנל, אוליג התנצל בטוויטר מאוחר יותר.

"אמונה שאפליה גזעית לא קיימת"

בעקבות תשומת הלב הציבורית לדברים של אוליג, כמה אנשים בתחום אמרו שאמירותיו מעלות תהיות על עצם יכולתו להעריך בהגינות מחקרים על גזע ואפליה. עורכים מובילים כמוהו הם בדרך כלל אלו שמקבלים את ההחלטה הראשונית אם מחקרים יידחו או ימשיכו לתהליך העיון בהם.

אוליג נשאר לכהן כעורך, ובתגובת אי-מייל ל"וול סטריט ג'ורנל" הוא הגדיר את הביקורת על כושר השיפוט שלו "לא-אישיו", והציע שחוקרים שיש להם הסתייגויות ממנו יעבירו את עבודותיהם לעיונם של עורכים אחרים בכתב העת שלו. הוא כתב ש"הג'ורנל לכלכלה פוליטית" פרסם בעבר עבודות על גזע ואפליה "ומקדם בברכה הגשת עבודות באיכות גבוהה בתחום זה".

סמיואל מוריס, פרופסור וכלכלן באוניברסיטת מינסוטה, אמר שמספר עבודות מחקר בנושא גזע ואפליה הינו מוגבל לעיתים על ידי האופן שבו המקצוע מתייחס באופן מסורתי למחקרים כאלו. לדבריו, במקצוע הכלכלה השתרשה "האמונה שאפליה גזעית ממוסדת לא קיימת, ויש הרבה סיבות אחרות שיכולות להסביר הבדלים בנתונים כמו מעצרים ובעלות על נכסים".

מחקר מ-2005 של מאיירס ועמיתיו וויליאם דריטי ופטריק מייסון מצא שמחקרים עם חוקר שחור אחד לפחות צפויים יותר לדווח על ממצאי אפליה גזעית בהשוואה למחקרים ללא חוקרים שחורים. "כתבי העת הכלכליים הבכירים היו במבט היסטורי פחות מוכנים לקחת הימור על עבודה תיאורטית או אמפירית שחורגת יותר מדי מהתחזיות הסטנדרטיות", אמר מאיירס.

"רתיעה מקצועית להודות שקיימת גזענות"

פרופסור אסתר דופלו, עורכת American Economic Review, ג'ורנל של האגודה הכלכלית האמריקאית, אומרת ל"וול סטריט ג'ורנל" שהשופטים של כתב העת שלה "נוטים להיות זהירים מאד". בין 11 העורכים של ה-American Economic Review אין נכון להיום אפרו-אמריקנים או לטינים.

 פרופסור אסתר דופלו / צילום: Michael Dwyer, Associated Press

הדינמיקה הזו, יחד עם "הרתיעה המקצועית להודות שקיימת גזענות", יכולה לגרום לכך שעבודה שמוצאת ראיות לאפליה גזעית יכולה להיתקל בקשיים מיוחדים בעיון של השופטים. "הם תמיד ינסו למצוא סיפור אחר", כותבת דפלו, זוכת פרס נובל בכלכלה לשנת 2019. "מה שאנחנו חייבים לעשות כעורכים הוא להיות מודעים להטייה הזו, כדי לתקן אותה".

העורכים לא מבינים הקשרים היסטוריים

ליסה קוק, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת מישיגן, מספרת שהיא התמלאה תסכול מתהליך הבדיקה שנמשך עשר שנים בכתבי העת הבכירים כשהיא ניסתה לפרסם מחקר שהגיע למסקנה שעימות אתני ופוליטי יכול להשפיע על חדשנות וצמיחה כלכלית במרוצת הזמן. הניתוח שלה קישר בין אלימות נגד אפרו-אמריקאים בשנים 1870-1940 ובין ירידה בשיעורי הפטנטים של ממציאים שחורים.

קוק מספרת שהשופטים בג'ורנלים התנגדו לא לממצאים שלה אלא לכמה פרטים והנחות שנכללו במחקר. הם שאלו, לדוגמה, למה היא משווה מעשי לינץ' באפרו-אמריקאים להריגות מחוץ למערכת המשפט.

"ההערות שלהם אותתו לי שהשופטים לא הבינו את ההיסטוריה האמריקנית, ולכן הם לא בינו את ההקשר", אומרת קוק. המחקר שלה פורסם לבסוף ב- Journal of Economic Growth .

לורנס כץ, כלכלן וחבר מועצת העורכים של Quarterly Journal of Economics (כתב העת הרבעוני לכלכלה) של אוניברסיטת הרווארד, אומר שהג'ורנל מפרסם יותר עבודות על גזע ואי שוויון גזעי מאז שנות ה-2000, אך שיעור הפרסום עדיין "נמוך הרבה יותר מדי".

כץ אמר שהוא חשב על כמה החלטות עבר של כתב העת, שלפיהן כמה הגשות של מחקרים לא היו מקוריות מספיק. מחקר שמציג ממצאים מהעבר אך מכניס אותם להקשר של יחסי הגזע בארה"ב, לדוגמה, "יכול להיות נושא חשוב באמת שצריך לתת לו יותר משקל", לדבריו.

הוא הוסיף ש"אני חושב שלהיות פתוחים יותר לרבגוניות בהקשרי העבודות יהיה דבר חשוב מאד במבט לעתיד, כמו גם מועצת עורכים רבגונית בפני עצמה".

מתאמצים לגוון ולהכניס יותר מחקרי אפליה

גואידו אימבנס, עורך Econometrica של האגודה האקונומטרית בארה"ב, אמר שהוא מתמקד בגיוון מועצת העורכים של כתב העת. לאחרונה מונתה אשה לעורכת-משנה, ועוד אשה תתחיל לעבוד בקיץ הבא. לדבריו, המקצוע באופן כללי מאמץ יותר ויותר עבודות אמפיריות, מה שצריך להוביל ליותר פרסום של מחקרים על גזע ואפליה.

"אני מעוניין מאד בפרסום עבודות מהסוג הזה, ואם אני רואה מחקר כזה, אני מנסה לצרף אותו ולעודד את החוקרים לשלוח אותו אלינו", הוא אמר.

מועצת העורכים של Review of Economic Studies הבריטי מסרה באי-מייל שכתב העת "מכוון לפרסום מאמרי מחקר שניצבים בחזית הידע, בלי התמקדות מיוחדת בנושאים מסוימים, אך גם ללא כל הגבלות על נושאים".