משהו קורה בארה"ב. עדיין לא ניתן להגדיר אותו כמהפכה שלמה אבל בוודאי אפשר להכתירו כמהפכה בתנועה. מספר שיא של כמעט 600 נשים מתמודדות עתה לבית הנבחרים בארה"ב. את הקפיצה הדרמטית בהתמודדות עושות עכשיו הנשים הרפובליקאיות, שהתבוננו מהצד על כיצד יריבותיהן הפוליטיות מהמפלגה הדמוקרטית כבשו את מושבי בית הנבחרים בבחירות אמצע הקדנציה ב-2018.
נשים לשלטון
בבית הנבחרים האמריקאי יושבות כיום 101 נשים מתוך 435 בסך הכול. כלומר הן מהוות 23.2% מכל הנציגים. מתוך 101 נשים, 13 בלבד הן רפובליקאיות והיתר, 88, הן דמוקרטיות. מספר השיא של נשים רפובליקאיות בבית הנבחרים היה בין השנים 2016-2018 עם 22 נשים.
סנאט
בחודש יוני נערכו הפריימריז במפלגות הדמוקרטית והרפובליקנית במדינת ניו מקסיקו. המדינה הדרומית-מערבית בעלת אוכלוסייה קטנה וענייה, שמחצית מתושביה ממוצא היספני, וכ-9% מהם ילידים-אמריקאים (אינדיאנים), בחרה מועמדות נשים משתי המפלגות. בניו מקסיקו ישנם שלושה מחוזות בחירה ובשנת 2020 בפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינה, 6 מתמודדות - שלוש רפובליקאיות ושלוש דמוקרטיות - מתוכן ייבחרו שלוש וכולן ממילא יהיו נשים שייצגו את המדינה בוושינגטון הבירה. במדינה יש כבר מושלת, מישל לוהאן-גרישם, שהיא אפילו לא האישה הראשונה בתפקיד.
קמפיינים אגרסיביים במיוחד
לפני כמה חודשים רואיינה ב"גלובס" אחת המתמודדות במפלגה הדמוקרטית, סוכנת ה-CIA לשעבר ואלרי פליים, מומחית לתחום מניעת הפצת נשק גרעיני. פליים הפכה לסלבריטאית בכל העולם, בשל סיפור חשיפתה על ידי אנשי ממשל בוש הבן שגם זכה לסרט הוליוודי בכיכובם של נעמי ווטס ושון פן. הקמפיין הפנים-מפלגתי בין פליים לבין תרזה לגר-פרננדז הדמוקרטיות, עורכת דין ילידת המקום, ממשפחה היספנית, הפך לאגרסיבי ובוטה במיוחד. הוא כלל האשמות - אחת כלפי השנייה - באנטישמיות, שנאת יהודים ואפילו שימוש בצלבי קרס. כל זה, כאשר שיעור היהודים החיים בניו מקסיקו ועשויים להשפיע על הקמפיין הוא אפסי.
בראשית יוני תרזה לגר-פרננדז ניצחה את פליים ובחודש נובמבר הקרוב היא תעמוד לבחירה מול המועמדת של המפלגה הרפובליקאית - אלקסיס ג'ונסון, ממוצא ילידי שגדלה בשכונות העוני בפואבלות של ניו מקסיקו והפכה למהנדסת בתעשיית הנפט המקומית.
במחוז ה-3 של ניו מקסיקו, אם כן, מתמודדות רפובליקאית מול דמוקרטית, אך הדבר המיוחד בניו מקסיקו של 2020, הוא שגם במחוזות 1 ו-2 של המדינה הקטנה בת 2 מיליון התושבים בסך הכול, הנשים הן אלה שניצחו בפריימריז של שתי המפלגות, ובסך הכול שש מועמדות, מחציתן ממוצא היספני או מוצא ילידי.
קמפיין ניו מקסיקו 2020 עשוי להיות היסטורי. עוד לא נראה דבר כזה ברחבי ארה"ב והמועמדות, לפי הדיווחים בעיתונות המקומית הצליחו לגייס תרומות בסכומים חסרי תקדים. אמנם, קיימת מדינה אחת, ניו המפשיר, שהצליחה לשגר לוושינגטון קבוצה של חברות קונגרס שהן נשים בלבד בשנת 2013, אך ניו מקסיקו מנפצת את תקרת הזכוכית של בנות המיעוטים.
במפלגה הרפובליקאית מחליפים דיסקט
רק בסוף אוגוסט 2020, אחרי השלמת תהליך הפריימריז בכל רחבי ארה"ב יהיה אפשר להסיק את גודל הזינוק אולם כבר כעת ברור שהשיא של התמודדות נשית של שנת 2018 בבחירות אמצע הקדנציה, עומד להישבר. המרכז לחקר נשים ופוליטיקה של אוניברסיטת רטרג'ס בניו ג'רזי, פרסם החודש כי 574 נשים נרשמו להתמודדויות לבית הנבחרים מטעם מחוזות ברחבי ארה"ב, מתוכן 58 נשים נרשמו להתמודדות בסנאט, בקמפיינים שהם מעט יותר קשים ויקרים.
הקפיצה הגדולה נובעת ממהפך בתוך המפלגה הרפובליקאית השמרנית. מספר המתמודדות במפלגה ב-2020 גבוה ב-86% ממספרן בבחירות אמצע הקדנציה ב-2018 - יותר מ-220 נשים נרשמו להתמודדות השנה, לעומת 142 לפני שנתיים.
הפער המגדרי, כלומר מספר הנשים שמצביעות לרפובליקאים או לדמוקרטים, היה רחב בשנת 2016 כאשר הילארי קלינטון התמודדה לנשיאות. ב-2018, בבחירות אמצע הקדנציה, נשים תמכו יותר מתמיד במועמדים ומועמדות של המפלגה הדמוקרטית (40:59), בין השאר כי היצע הנשים שם היה גדול בהרבה.
כמסקנה מהבחירות האחרונות, בשורות המפלגה הרפובליקאית החליטו שהגיע הזמן להטות את הפער המגדרי בחזרה לכיוונם.
הקלף הנשי לא פוסח על הדמוקרטים
הקלף הנשי לא פוסח כמובן גם על הדמוקרטים. המועמד של המפלגה, ג'ו ביידן, הודיע כי בכוונתו למנות אישה לתפקיד סגנית הנשיא וכעת בארה"ב נערכים דיונים פומביים, האם ביידן חייב למנות אישה בת מיעוטים שחורה, לטינו או אסיאתית, כדי לסחוף גם את הבייס של המיעוטים להצביע לדמוקרטים (ראו כתבה בעמוד זה).
בעוד שהנשים שמתמודדות במחנה הדמוקרטי מעניינות, את עיקר העניין הציבורי תופסות כאמור המתמודדות הרפובליקאיות. אחת מהן היא ג'יניוויב קולינס, אשת עסקים מאיזור דאלאס, טקסס שהצליחה להביס בפריימריז של המפלגה הרפובליקאית את פלויד מקלונדן.
האחרון, שחור, ואיש הקומנדו הימי האמריקאי (Navy Seals) הופיע בחוגי בית ואירועים כשהוא לבוש במדיו הלבנים ועליהם עיטורי גבורה, דבר שהוא בניגוד לחוקי הבחירות. גם זה לא עזר לו. קולינס ניצחה אותו במפלגה השמרנית.
באחת הפרסומות שלה קולינס סיפרה על עצמה: "גדלתי במשפחה טקסנית. אצלנו להיות טקסני משמעו שצריך לדעת לירות, לנקות ולאכול את מה שצדת באותו היום, ואז ביום אחר, ללבוש שמלה ולדעת לעבוד עם מועצת המנהלים. אני בעד עסקים, בעד אלוהים, ואדאג לביטחון בגבולנו הדרומי. סייעתי לטפח עסקים מקומיים ואני יודעת מה נחוץ כדי ליצור מקומות עבודה" היא אמרה והוסיפה, "וזה בטוח לא סוציאליזם".
קולינס, לא פלטה סתם את נושא הנשקים וההגנה עצמית על פי התיקון ה-2 לחוקה. גם טיפני שד (Shedd), המתמודדת בפריימריז במפלגה הרפובליקאית באריזונה, עושה שימוש בנושא הנשק. שד נראית בסרטוני הקמפיין שלה כשהיא אוחזת נשק.
הפריימריז עדיין לפניה והיא חייבת לנצל קודם בתוך המפלגה אך כדי להוכיח שהיא לא נופלת בכוחה מהגברים היא משחזרת בסרטון סיפור על אירוע שקרה לה באחד הלילות בחוות המשפחה בדרום אריזונה. לילה שבו שני ילדיה ישנו במיטותיהם והיא, בחודש שישי להריונה, הגנה על משפחתה מקבוצה של מבריחי סמים שעצרו ליד החווה, תוך שהיא שולפת נשק. סרטון וידאו נוסף של הקמפיין מציג אותה, לצדם של חוואים ובני האזור, כשהם נושאים נשקים, וצועדים לצד הגדר תוך הבטחה שהיא תעבוד יחד עם הנשיא טראמפ.
לא נופלות מהגברים ביכולות
התמה, אם כך, די פשוטה: מועמדת למשרה פוליטית שיודעת לא רק לאחוז בנשק אלא גם לירות כשצריך, אבל היא גם אמא, שגאה במספר ילדיה ובהיותה אשת משפחה.
זו דרכן של המתמודדות הרפובליקאיות, כך נראה, לפרוץ לתודעה ולהסביר לציבור הבוחרים השמרני שהן לא נופלות מן הגברים בשימוש בכוח פיזי, כשהדבר נחוץ וגם בשמירה על העקרונות.
הגישה הרפובליקאית הזו, אגב, לא שונה במהות מאלה של שלל מועמדות דמוקרטיות מפורסמות, שדרכן לתשומת הלב הציבורית הייתה הצגת הכישורים והרקע הצבאי-קרבי שלהן. כך נחשף הציבור בארה"ב לטייסת הקרב, נכת מלחמה, תמי דאקוורת', כיום סנטורית מטעם אילינוי; למתמודדת הדמוקרטית לסנאט מטעם טקסס, אם.ג'יי. האגר, גם היא טייסת קרב; ולאיימי מק'גראת', טייסת קרב, המנסה להביס את הסנטור הוותיק ומנהיג הרוב בסנאט, הרפובליקאי מיטש מקונל. הסיכויים של שתי האחרונות, לא גדולים.
ובחזרה לרפובליקאיות ולנשקים: וידאו הקמפיין של איווט הרל, מתמודדת רפובליקאית נוספת במדינת ניו מקסיקו הוא אולי הקרבי ביותר מאלה שמסתובבים כיום בארה"ב. הוא צולם במטווח המדברי וברקע קריין בעל קול בס מבטיח ש"איווט תכסח את הליברלים והאליטות - מתנגדי זכויות נשיאת הנשק של וושינגטון". כשהפריים נע בין תמונות של הרל אוחזת באקדח ועוטה משקפי נשק צהובים, לבין תמונות של ידי נשים בעלות ציפורניים מטופחות טוענות מחסניות לתוך כלי נשק.
שיא במספר הנשים בסנאט
בבית העליון, הסנאט, מכהנות כיום 26 נשים סנטוריות מתוך סנטורים בסך הכול, כלומר 26% - השיעור הגדול ביותר אי פעם. מתוכן, 17 נשים דמוקרטיות ו-9 נשים רפובליקאיות.
בבחירות 2020, 35 סנטורים עומדים לבחירה. אחת מהן היא סוזאן קולינס, סנטורית רפובליקאית ותיקה ממדינת מיין, שהפכה לסמל למאבק מגדרי כאשר התלבטה עד לרגע האחרון האם לתמוך או להתנגד למועמדותו של ברט קאבנו לבית המשפט העליון. נגד קאבנו הועלו טענות כי הטריד נערה כאשר היה בן 17.
הקמפיין נגד קאבנו סוקר בהרחבה וקולינס, שהתלבטה ארוכות, תמכה בסופו של דבר במועמדותו לעליון, בגלל השנים הרבות שחלפו מהאירוע. קולינס היא אחת מתוך קומץ סנטורים שכן מעזים להביע עמדות הסותרות את הנשיא. היא מבין מבקריו, אך בשל הזעם הגדול על הנשיא טראמפ, במיוחד במדינות אזור ניו-אינגלנד, היא ניצבת בפני קמפיין קשוח במיוחד.
קמפיין We Are Woman של נשות הקונגרס לזכויות הנשים / צילום: Jonathan Ernst, Associated Press
מול קולינס, ניצבת מועמדת אישה, כך שלא משנה מה יתרחש במיין, המדינה הזו תהיה מיוצגת השנה על ידי סנטורית אישה המועמדת החדשה של המפלגה הדמוקרטית שתנסה להביס את קולניס היא שרה גדעון, יו"ר בית הנבחרים של מיין, בת לאב ממוצא הודי ואמא ממוצא ארמני. גדעון מובילה כרגע בסקרים, אבל במה שנראה בתוך מרווח הטעות הסטיסטית (4%-2.5%).
עוד מאבק מעניין בין שתי מועמדות נשים ניתן למצוא באיווה, מדינה קטנה במערב התיכון של ארה"ב. איווה, היא ברובה מדינה שמרנית, אך הדמוקרטים חושבים שהפעם יש להם שם סיכוי. הסנטורית הרפובליקאית ג'וני ארנסט, שמכהנת מזה 6 שנים, מתמודדת מול תרזה גרינפילד, יזמית נדל"ן שגדלה במשפחה חקלאית במדינה. המפלגה הדמוקרטית שופכת כסף רב על ההתמודדות הזו, אחרי שב-2018, בבחירות אמצע הקדנציה הם ראו שם תזוזה לכיוון הליברלי.
בעוד שלושה חודשים וחצי נדע האם אכן נשים הצליחו להעלות את הייצוג המגדרי פוליטי בארה"ב, מעל לשיא הקודם של 2018. הפעם, יתכן שהרפובליקאיות יזכו לקרדיט על המהלך הפוליטי. בעוד הנשים משתי המפלגות ימשיכו לנהוג ככל פוליטיקאי, ולהתייחס אלה לאלה כאויבים פוליטיים, יתכן שהייצוג הפוליטי של נשים ברחבי ארה"ב יתקדם מדרגה ויתחיל להידמות לתהליכים מקבילים באירופה. שכן נכון להיום, ארה"ב מדורגת במקום נמוך יחסית בנושא ייצוג הנשים, בהשוואה לדמוקרטיות מערביות אחרות.
ביידן הצהיר: אבחר אישה לסגנית נשיא
המועמד לנשיאות המפלגה הדמוקרטית, ג'ו ביידן, הצהיר במהלך אחד העימותים כי בכל מקרה יבחר אישה להתמודד לצדו בהתמודדות מול נציג הרפובליקאים. מאז בורסת השמות כוללת נשים רבות ומענייניות. אלא שלמועמדת שתיבחר לבסוף, יש חשיבות גדולה יותר הפעם, בשל גילו המתקדם של ביידן, 78.
בין השמות שמוזכרים נמצאת מושלת מדינת מישיגן, גרטשן ויטימר, שעומדת בראש אחת המדינות החשובות ביותר להתמודדות ב-2020. ויטימר היא יעד למתקפות רבות מצד הנשיא טראמפ.
מועמדות אחרות שנשקלות על ידי ביידן הן יו"ר המיעוט בבית הנבחרים של ג'ורג'יה לשעבר, סטייסי אברהמס האפרו-אמריקאית, שהתמודדה לתפקיד מושלת ג'ורג'יה לפני כשנה וחצי והפסידה; מועמדת נוספת היא קיישה לאנס-בוטומס, ראשת העיר אטלנטה, גם מהקהילה השחורה באמריקה;
גם הסנטורית קמלה האריס מקליפורניה נחשבת למועמדת מובילה לתפקיד. האריס היא הנציגה הראשונה בסנאט מטעם קליפורניה שהיא גם אפרו-אמריקאית וגם ממוצא אסייאתי-אמריקאי והיא שימשה בעבר התובעת הכללית של המדינה. השם של אליזבת וורן ממסצ'וסטס, שניסתה לזכות במועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב גם מסתובב בבורסת השמות וכך גם שמותיהן של מושלת ניו מקסיקו, מישל לוהאן-גרישם והיועצת לביטחון לאומי לשעבר, סוזאן רייס.
מבנה הקונגרס: כך זה עובד
הקונגרס האמריקאי מורכב מ-535 נבחרי ציבור. 100 הם הסנטורים המגיעים, שניים מכל אחת מ 50 המדינות. הסנטורים מתמודדים לתפקיד של 6 שנים וכך, מדי שנתיים, הבחירות הן עבור כשליש מן הסנטורים. ב-3 בנובמבר ייערכו בחירות ל-35 משרות סנטורים, 2 מתוכם בחירות מיוחדות אחרי פטירת הסנטור ג'ון מקיין והתפטרות סנטור נוסף.
הנבחרות
הסנאט בארה"ב, הבית העליון, מוחזק כיום ברוב של רפובליקאים עם 53 סנטורים שמרנים, 45 דמוקרטים ו-2 סנטורים עצמאיים המשויכים למפלגה הדמוקרטית. לפי ניתוחי התחזיות, הרפובליקאים אמורים לשמור על הרוב שלהם בסנאט.
בית הנבחרים, שהוא הבית התחתון, מורכב מ-435 צירים, המייצגים את 50 המדינות לפי גודל יחסי. כך למשל משלחת הצירים מקליפורניה, המדינה הגדולה ביותר, מונה 53 איש. חברי בית הנבחרים, נבחרים מחדש כל שנתיים, וכך מכיוון שב-2018 עבר בית הנבחרים לידי רוב דמוקרטי של 53%, במפלגה הרפובליקאית מנסים כיום להשיב לידיהם חלק מן המחוזות הנחשבים שמרנים.