השחקנית החדשה בשכונה: מקום שני בעולם בפליטת גזי חממה

השבוע נפל דבר בשוק האנרגיה: חברת הענק הבינלאומית שברון אישרה את רכישת חברת נובל אנרג'י, המפעילה את מאגרי הגז תמר ולוויתן בישראל, תמורת כ-5 מיליארד דולר בעסקת מניות. בזמן ששווי המניה של נובל אנרג'י נחתך בכ-60% מאז תחילת השנה, הרכישה איננה מובנת מאליה, ומהווה לפי שר האנרגיה יובל שטייניץ "הבעת אמון אדירה במשק האנרגיה הישראלי, ובהמשך הפיתוח והייצוא של גז טבעי ממדינת ישראל".

משבר הקורונה, לצד צמיחת האנרגיות המתחדשות, פגע בלא מעט חברות דלקים מאובנים אשר בעת האחרונה מדשדשות ביתר שאת. רק בתחילת החודש נודע כי צ'סאפיק אנרג'י, ענקית תעשיית נפט הפצלים, הגישה בקשה לפשיטת רגל בשל הירידה בביקוש לאנרגיה בעקבות משבר הקורונה. בכך היא הצטרפה לווייטינג פטרוליום, לחברת דיימונד לקידוחים ימיים ואחרות, שהכריזו על פשיטת רגל לאחר ששילמו בונוס למנהליהן.

אך כניסתה של שברון לישראל היא גם הזדמנות להישיר מבט לפעילותה השנויה במחלוקת של ענקית האנרגיה לאורך שנות פעילותה, ולנזקים של תעשיות הדלקים המאובנים לכדור הארץ. רק לפני כשנה חשפו מדעני המכון לאחריות אקלימית האמריקאי כי לפי חישובי פליטות, 35% מגזי החממה המתדלקים את משבר האקלים הם תוצרי פעילות של 20 חברות אנרגיה בלבד.

 10 החברות המזהמות ביותר בעולם

שברון, המדורגת במקום השני ברשימה, לצד ענקיות האנרגיה אקסון, BP ושל, אחראית ליותר מ-10% מפליטות הפחמן בעולם מאז 1965. ריצ'רד היד, ממובילי המחקר, טען כי "חברות מובילות וארגונים שקשורים לתעשייה היו מודעים, או התעלמו במכוון, מהאיום של שינוי האקלים בשל השימוש המתמשך במוצרים שלהן מאז סוף שנות ה-50". לפי מחקר פליטות הפחמן של ארגון ה-CDP ( הפועל לקידום הפחתת פליטות גזי חממה) משנת 2017, רק 100 חברות דלקים מאובנים אחראיות על 71% מהפליטות העולמיות. הן ממשיכות ודוהרות קדימה, בזמן שחוקרים מזהירים כי חלון ההזדמנויות לבלימת השלכות משבר האקלים הולך ונסגר.

לא לוקחים אחריות

סכסוך משפטי ארוך וממושך, שנמתח על פני כ-20 שנה, מדגים את הנזק של תעשיות הדלקים המאובנים לכדור הארץ, ומראה מי משלם את מחיר המשבר האקולוגי. בשיאו של הסכסוך הואשמה שברון על ידי קהילה ילידית בשטח האמזונס האקוודורי באחד מאסונות הנפט החמורים בהיסטוריה. זאת לאחר שבמשך שנים שפכה טקסאקו - חברה שרכשה שברון - שפכה לכאורה כ-16 אלף גלונים של נפט לתוך מקורות מים ביערות, ויצרה מאות בורות של שפכים שהרעילו את האדמה, המזון והמים שעליהם נסמכים קהילות ילידיות ובעלי חיים שהיער משמש להם בית.

כ-30 אלף מתושבי האזור התאגדו לתביעה, ונלחמו במשך שנים כדי להשיג פיצוי ולהוביל לניקוי השטח. לאחר ששברון הפסידה במשפט וכך גם בערעור, ונדרשה לשלם 18 מיליארד דולר בגין זיהום האמזונס, היא פנתה לבית הדין הבינלאומי בהאג. באמצעות סוללת עורכי דין היא טענה לאי סדרים במשפט, ולכך שהנזק הסביבתי, לכאורה, נגרם על ידי טקסאקו. שברון ניצחה, והילידים באמזונס נותרו לשאת בעול התעשיות המזהמות, שנתנו את אותותיהן ביער המצולק.

לוותר על המאגרים

שברון משתלטת על נובל אנרג'י לאחר שנה שבה עמדה החברה בליבו של מאבק אזרחי נגד אסדת הגז לוויתן, הממוקמת מול בתי התושבים בחוף הכרמל, בזמן שמרבית תוצריה מיועדים לייצוא, ולא לשוק המקומי שנותר לשאת בהשלכות הסביבתיות. תוך פחות משבעה חודשי הפעלה הספיקה נובל להידרש לבירורים במשרד לאיכות הסביבה בגין הפרות ויותר מ-30 תקלות תפעוליות באסדה. שברון, גם כחברה יציבה וחזקה יותר כלכלית, לא תזכה לחיבוק חם מפעילי הסביבה, שמתנגדים להקמת כלכלת גז בישראל.

יוני ספיר, יו"ר עמותת 'שומרי הבית', אמר על כניסתה של שברון לישראל כי "ככל ששברון לא תיפטר מהנכסים בישראל, הרכישה הזו משעבדת את ישראל לגז ולנפט לשנים ארוכות קדימה, וזה כשלעצמו מצער ביותר. כך או כך, מנקודת מבט סביבתית לא ניתן לברך על כניסתה לישראל של חברה הנמצאת במקום השני בעולם בדירוג החברות התורמות למשבר האקלים הגלובלי".

בסופו של דבר, בין אם מדובר בשברון או בנובל אנרג'י, השורה התחתונה זהה: בזמן שעל האנושות להפסיק לשאוב דלקים מאובנים מהאדמה, השאלה היא לא מי ישלוט במאגרי הגז של ישראל, אלא מתי הם יפסיקו לפעול - לטובת איפוס פליטות הפחמן ועתיד בר קיימא.