צרות בצרורות - ארקיע שנמצאת בהדממה ולא מפעילה טיסות פנים וטיסות לחו"ל בחודשים האחרונים נתבעת לוותר על בעלותה בחברת שירותי קרקע שבה היא שותפה וזאת בטענה להפרת החוזה.
התובעת היא חברה ספרדית בשם סילון אביאיישן (Silon Aviation) המחזיקה ביחד עם ארקיע בשותפות 50%-50% במניות חברת אירוהנדלינג, חברה ישראלית המעניקה שירותי קרקע לחברות התעופה בנתב"ג ובנמלי תעופה אחרים בארץ.
לצד הדרישה כי ארקיע תמכור לסילון את אחזקותיה בחברת אירוהנדלינג מאשימה התובעת את ארקיע בכך שהיא מדרדרת בכוונה את מצבה של אירוהנדלינג. עוד נטען כי ארקיע היא חברת התעופה היחידה שלא משלמת לאירוהנדלינג על שירותי קרקע שקיבלה לפני המשבר ועל שירותים שמעניקה החברה על טיסות שמתקיימות גם כיום. החוב של ארקיע לחברה מסתכם ב-1.4 מיליון שקל.
ארקיע כמו כלל חברות התעופה בעולם נפגעה קשות ממשבר הקורונה ששיתק לחלוטין את פעילותה. עוד לפני המשבר נקלעה החברה לקשיים במסגרתם היא גיבשה הסכם הבראה. לפני המשבר, ארקיע הפעילה 70% מטיסות הפנים לאילת וטיסות ליעדים שונים באירופה אחרי שהיא עצרה את פעילותה בטיסות ליעדים רחוקים לתאילנד להודו. כיום רוב עובדי ארקיע מצויים בחל"ת עד לסוף חודש אוגוסט.
אירוהנדלינג היא חברה ישראלית המספקת מזה 20 שנה שירותי קרקע לחברות תעופה. השירותים כוללים את הליך הצ'ק אין, כרטוס, אבדות ומציאות, שירותים ברחבות המטוסים כגון דחיפת מטוסים ניהול פריקה והעמסה וכיוצ'.
בנתב"ג פועלות שלוש חברות המציעות שירותים דומים ואירוהנדלינג היא הקטנה מבין השלוש.
לפני משבר הקורונה העסיקה החברה כ-400 עובדים. כאשר מחזור הפעילות שלה ב-2019 הסתכם בכ-76 מיליון שקל וברווח של 4.3 מיליון שקל. 16% מכלל הפעילות של החברה היוותה ארקיע. כיום רוב עובדי החברה הוצאו לחל"ת והחברה ממשיכה בפעילות מצומצמת של מתן שירותים לטיסות פרטיות ולחברות התעופה הזרות שמפעילות טיסות בימים אלה.
סימן השאלה המרחף: מדוע ארקיע סירבה למכור
בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב מוסבר כי לפני שלוש שנים מכרה סילון לארקיע את מחצית המניות בחברת אירוהנדלינג בתמורה ל-700 אלף דולר. מתוך הסכום הזה שילמה ארקיע 200 אלף דולר במזומן ואת היתרה פדתה בהעברת ציוד לחברה (למשל ציוד לדחיפת מטוסים). בתביעה אף נטען כי חלק מהציוד היה פגום או לא רלוונטי לסוגי המטוסים שמפעילה ארקיע. במסגרת ההסכם החלה אירוהנדלינג לספק שירותי קרקע לארקיע אותה היא הגדירה כלקוח מהותי. ההסכם בין סילון וארקיע קבע שאם יגיעו הצדדים לאי הסכמה בתנאים מסוימים, סילון תוכל לרכוש בחזרה את המניות שמכרה, בסכום של 600 אלף דולר.
לטענת סילון תנאי ההסכם הבשילו וכעת ארקיע מסרבת למכור לה את חלקה. סימן השאלה שעולה מן התביעה הוא מדוע ארקיע במצבה, עם אפס הכנסות לא ניאותה לקבל סכום של כ-2 מיליון שקל ולהשתחרר מהבעלות על חברת אירוהנדלינג ומהחובות שהחברה צברה בחודשים האחרונים.
לפי כתב התביעה שהוגשה באמצעות עורכי הדין יואב כספי, יניב דקל ומיכל שגיא ממשרד AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', נטען כי לא רק שארקיע אינה משחררת את בעלותה על החברה אלא ש"ארקיע פועלת לדרדר את מצבה של אירוהנדלינג בעודה ממשיכה להחזיק חצי ממניותיה - כך, היא אינה פורעת במשך חודשים חובות כלפי אירוהנדלינג עבור שירותים שקיבלה ממנה לפני תום ההסכם, אינה מוכנה להעמיד הון וביטחונות הדרושים לאירוהנדלינג לשם המשך פעילותה בתקופה מורכבת זו של משבר הקורונה, ומביאה לשיתוק פעילותה עד לסף חדלות פירעון, בכדי שלסילון לא יהיה כדאי לרכוש ממנה את אחזקותיה בחברה".
מדוע סילון רוצה לרכוש את חלקה של ארקיע
שאלה נוספת שעולה מן התביעה היא מדוע סילון בכלל רוצה לרכוש את חלקה של ארקיע ולקחת על עצמה את החובות שצברה אירוהנדלינג. לכך משיב עוה"ד יואב כספי המייצג את התובעים: "סילון, כבעלת מניות יחידה תוכל לתמוך בחברה ולחזק אותה. סילון מאמינה שיש היתכנות כלכלית לקיומה של אירוהנדלינג כחברה חזקה שרוצה לגדול ולפרוח כשהטיסות יחזרו לפעול והתעופה העולמית תתאושש".
המשבר הנוכחי טלטל לא רק את חברות התעופה אלא גם את החברות שמעניקות שירותים הנוגעים לענף. אירוהנדלינג היא אחת מהן. בתביעה נטען כי לצד החוב של ארקיע שמעמיק את הגרעון של החברה, היא ממתינה לישועה שתגיע גם מכיוון רשות שדות התעופה. במסגרת המכרז שבו זכתה אירוהנדלינג לשירותי הקרקע, בדומה לשתי החברות הנוספות בתחום היא משלמת לרשות שדות התעופה שכר דירה (עבור משרדים בשטח נתב"ג) ותמלוגים הנגזרים מהיקף פעילותה ובמינימום של 650 אלף שקל לחודש. בימי השגרה החברה הגיעה לתמלוגים גבוהים מאלה אלה שככל שצנחה הפעילות התעופתית ותנועת הנוסעים ירדה בכ-95%, היכולת שלה לשלם את התשלום הקבוע נפגעה. בין אירוהנדלינג לרשות מתנהל שיח להפחתת היקפי התשלומים. אילו תידרש לשלם את מלוא התמלוגים היא מציינת כי חובה לרש"ת יגיע ל-12.2 מיליון שקל עד ליולי 2021, אם תשיג הנחה על התשלומים (בהתאם להכנסות בפועל) היא תידרש להיקף של 4.8 מיליון שקל עד למאי 2021. כך או כך החברה מדגישה כי היא זקוקה להזרמת כספים מבעלי המניות או לגיוס הלוואות בערבות בעלי המניות - בהן גם ארקיע. הטענה היא שלא די בכך שארקיע לא משלמת את חובה אלא שהיא חוסמת את האפשרות לקבל מימון דרך שוויון קולות בדירקטוריון. במטרה, כך לפי טענת התובעת, להוביל את אירוהנדלינג לחדלות פרעון וכך תסוכל האפשרות החוזית של סילון לרכוש את מניות ארקיע.
ארקיע העדיפה שלא להגיב לתביעה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.