"היינו נאיבים לחשוב שההאקרים יעשו איתנו שביתת אש בקורונה. הם גונבים מידע רפואי ומוכרים אותו בדארק נט"

מה תעשו אם תקומו בבוקר ותגלו כי המידע האישי שלכם נחטף על ידי האקר? הבעיה הזו קצת חמורה יותר אם אתה בית חולים, ועוד בתקופת הקורונה. "כשהחלה המגיפה, חשבנו בתמימות שאלי תהיה ירידה בפעילות ההאקרים", אומר ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף וראש מדור הרגולציה של הטכנולוגיה במשרד הרצוג פוקס נאמן, ופרופ' לתחום הסייבר באוניברסיטת תל אביב.

לדבריו, "חשבנו שאולי תהיה איזו שהיא הפסקת אש על רקע המאבק המשותף במחלה. זה לא מה שקרה, אלא להיפך. בעיקר האקרים סינים דווקא האיצו את הפעילות העוינת שלהם, ודווקא נגד אתרים שנותנים שירותים חיוניים לניהול המחלה. ואם לפני המגיפה הם ביקשו כמה עשרות אלפי דולרים למתקפה, הרי שכשהם הצליחו לתפוס מידע של מוסד רפואי בתקופת הקורונה, הם כבר ביקשו עבורו מיליוני דולרים".

קוזלובסקי אמר את הדברים בכנס Futuremed2020 שנערך על ידי שירותי בריאות כללית וארגון HIMSS, איגוד שירותי טכנולוגיות הבריאות המאגר כ-80 אלף גורמים שונים בתעשייה זו ברחבי העולם. את הכנס הוביל ד"ר רן בליצר, ראש מערך החדשנות בקופת חולים כללית.

החשש הוא לא רק שההאקרים ימחקו את המידע, או שיחזיקו אותו מוצפן באופן שיפגע ביכולת לתת את השירות הרפואי - בעיות קשות בפני עצמם - אבל אחת הדאגות הגדולות הייתה שיבוש המידע. שיבוש כזה יכול להוביל לטיפול רפואי לקוי, ואולי אפילו קטלני.

אז מה עושים בתי החולים? "רבים מהם בחרו לשלם", אומר קוזלובסקי. "כי הם ידעו שהם הגיעו לאירוע לא מוכנים, לעומת תעשיות אחרות"

בליצר שאל: "אין להם גיבוי לנתונים הללו ותוכנית התאוששות?". קוזלובסקי ענה כי: "חברות ייעוץ לתחום הסייבר שהגיעו וראו את איכות ההיערכות להתקפות, אמרו - ידרשו לנו כמה שבועות רק כדי להבין את היקף הנזק. ואפילו בתי חולים שכן נערכו להתקפה, חששו שאולי בכל זאת הן השאירו פתח לשיבוש המידע, באופן מסכן חיים. ולפעמים אחרי שבית החולים סרב לשלם והצליח להתאושש בעצמו, הוא ראה את המידע של המטופלים נסחר בדארק נט. ואז עולה הדילמה, האם לקנות את המידע של עצמנו מחדש מטרוריסטים". השניים סיימו את השיחה בתקווה כי בתי החולים ילמדו להתגונן מן ההאקרים בצורה טובה יותר.

באירוע השתתפה גם ד"ר קירה רדינסקי, יו"ר וסמנכ"ל מדעי בחברת דיאגנוסטיק רובוטיקס אשר משתפת פעולה עם משרד הבריאות בניבוי מוקדי התפרצות של המחלה, באמצעות שאלון אנונימי. היא סיפרה כי בגל הראשון, התוכנה עבדה מצוין, אך כנראה שהיא עובדת בצורה פחות מוצלחת בגל השני. "ברגע שהייתה אופוריה ומחשבה שהמחלה בדעיכה, פחות אנשים מילאו את השאלון, ואתה חייב מידה מסוימת של היענות כדי שהמוצר הזה יעבוד. בחלק מהמדינות האחרות מחייבים לענות לשאלון כזה, כדי ללכת לבית הספר או לעבודה. אנחנו מגלים גם שאולי עדיף שהשאלון לא יהיה אנונימי. אמנם ממלאי השאלון לא מעוניינים שהמידע יימסר למדינה, אבל אולי כדאי שהוא יגיע לרופא האישי. זה מאיץ את המהירות שבה אפשר לטפל באותו אדם ולבצע את הבדיקה והבידוד".

 קירה רדינסקי / צילום: איל יצהר, גלובס

יוג'ין קנדל, מנכ"ל ארגון סטארט-אפ ניישן, אמר כי "מאוד התלהבנו מהאופן שבו רבים מהסטארט-אפים בארץ עשו שנוי כיוון מהיר לעיסוק בקורונה על בסיס הטכנולוגיה הקיימת שלהם. התחלנו למפות את החברות הרלוונטיות, המפה מופיעה באתר שלנו. במרץ היינו עם 70 חברות והיום יש מעל ל-250 חברות והן מתרבות בכל יום. אנחנו בודקים ורואים שזה לא רק תחפושת, אלא פתרונות אמיתיים בתחום הקורונה".

אני אלדן, ראש זירת הסטארט אפין ברשות החדשנות, ציינה את הממשק בין הטיפול בקורונה, לבין הדגש המשמעותי שרשות החדשנות החליטה לשים בשנה האחרונה על תחום ה-Bioconvergence. מדובר בתחום שבו ישנו ממשק בין ביוטק לבית מכשור רפואי, הנדסה או חומרים. "אנחנו רואים את התרומה של ביוקונברג'נס בכל תחום בקרונה. יש לנו מערכות שליטה ובקרה, ניטור, בדיקות מהירות, טיפולים מתוחכמים. אנחנו חושבים שישראל יכולה להוביל את התחום הזה".

עו"ד גרי קופלוביץ, ראש מחלקת בריאות ומדעי החיים במשרד ליפא מאיר אמר בכנס כי "בתקופה זו אנו עדים לשינוי גישה אצל הרגולטורים המובילים בעולם, מדגש על הזכות לפרטיות ביחס למידע רפואי לטובת אינטרס הציבור לשימוש במידע לצורך הטיפול בווירוס הקורונה. תמורה זו נעשית, אמנם, במשורה ובהקפדה, אולם ניתן לומר בהקשר זה שהרכבת יצאה מהתחנה: התקבלה הכרה בכך שטובת הכלל עשויה, בנסיבות מסוימות, לגבור על זכויות הפרט".