לצלוח משברים כלכליים: השיעור שקיסרי רומא יכולים ללמד נשיאים אמריקאים

בשבוע שעבר ראיין העיתונאי כריס וולס מרשת פוקס את הנשיא דונלד טראמפ. וולס, עיתונאי מנוסה, לא וויתר. בנימוס אך בנחישות, הוא לא היסס שוב ושוב לדרוש תשובות ברורות ולהעמיד את הנשיא על "טעויותיו". תחת הלחץ שלף הנשיא את מה שנדמה לו כקלף מנצח: "מדד הנאסד"ק הוא בשיא כל הזמנים, ה-S&P500 קרוב מאוד לשם", חזר שוב ושוב. כאילו שמדד המניות מאכיל 52 מיליון מובטלים או מקים לתחייה 145 אלף מתים.

לפי ההגיון הנשיאותי הזה, ארגנטינה היא הכלכלה המוצלחת ביותר בעולם. בתחילת השבוע עמד מדד המניות של בורסת בואנוס איירס, MERVAL, בשיא של 46,800 נקודות. קפיצה של כמעט פי 100 מכ-475 נקודות לפני 20 שנה, ופי 20 בשמונה השנים האחרונות. ואם כבר,  אז למה לא וונצואלה? שם הבורסה עלתה פי 118 בשנה וחצי, מ-2,750 נקודות בתחילת 2019 ל-324,300 בתחילת השבוע.

בעשור האחרון בכלל, ובחודשים האחרונים בפרט, ארה"ב מחקה היטב את ארגנטינה. הנשיא לא צריך לקנא. ניו יורק בהחלט בדרך לביקור בבואנוס איירס. בחודש יוני, שעה שמדד הנאסד"ק טס לשמיים, נצמד אליו גם הגירעון הממשלתי. הוא השיג שיא חודשי של עודף הוצאות בסך 864 מיליארד דולר, גדול מהגירעון לשנת 2018 כולה.

הבורסה התנפחה מדי

הנשיא מרבה להתגאות ברבעון האחרון, שהיה הטוב ביותר לשוק המניות זה 33 שנה, אך זה היה גם הרבעון הגרוע ביותר בהיסטוריה של הכלכלה האמריקאית. "ילד הפוסטר" של השגעון הזה היא מניית טסלה. כך הסביר זאת הבנקאי, מנהל כספים והפרשן הכלכלי כריס מאיירס: "טסלה שווה יותר מטויוטה, ג'נרל מוטורס, פורד ופיאט-קרייזלר ביחד... ועדיין היא מתקשה להביא רווח אמיתי. המכירות שלה בקושי גדלו מאז 2018. היא אפילו מתקשה לייצר ולספק 500 אלף מכוניות". ב-2019 טויוטה ייצרה כ-9 מיליון כלי רכב.

בארבעת החודשים האחרונים, שעה שרוב הציבור היה ספון בביתו ומכירות המכוניות נפלו ב-38%, עלתה מניית טסלה פי 4.5. היא נסחרה בתחילת השבוע ב-475 פעמים הרווח המצופה לשנה הקרובה.

טסלה היא ללא ספק הכוכב של בועת הפד 2020, אך היא לא לבד. מחירי המניות האמורים לייצג את התוצאות של החברות הגדולות במשק, ואלו גם מתבטאים בתוצר, אך רווחי החברות ב-S&P500 צפויים להתכווץ ברבעון השני ביותר מ-40%.

אם שוק המניות נראה מנופח, ראו מה קרה לאג"ח של ממשלת ארה"ב. ככל שחובותיה תפחו, כ-3.2 טריליון דולר נוספים מתחילת השנה, מחיר החוב - הריבית על האג"ח הממשלתיות - ירד. אג"ח ממשלתי ל-30 שנה איבדו כ-45% מערכן מתחילת השנה (מתשואה לפדיון של 2.3% ל-1.3% בתחילת השבוע). אותה תופעה קרתה באג"ח ל-20 שנה.

מאחורי האנומליות הזו נמצאת מכונת הדפוס של הפדרל רזרב בראשותו של ג'רום פאואל. זו הנפיקה בתשעה שבועות יותר טריליוני דולרים מאשר בן ברננקי הדפיס בתשע שנים. ועוד היד נטויה. גם המשבר וגם ההדפסות רק בתחילתם.

בימים הקרובים יחזור הקונגרס מפגרה ועל שולחנו תונח "חבילת עידוד" חדשה בהיקף של 1.3-1.5 טריליון דולר. בוויכוחים הסוערים בין דמוקרטים לרפובליקנים, איש אינו מעלה בדעתו לקצץ בהוצאות אחרות, למשל בתקציב הצבאי המנופח להחריד או להטיל מסים למימון הגירעון. הממשלה תיאלץ לממן את גירעונותיה בשווקים הפיננסיים. ומאחר שהבנק המרכזי מצידו לא ייתן לריבית לעלות, התוצאה תהיה שהוא ירכוש באופן ישיר או דרך סוכנים את החובות האלה באמצעות הדפסה.

הקומבינציה של הוצאות ממשלתיות ללא שליטה, מגפה שפוגעת בכלכלה וניסיון להתמודד עם הבעיות בדרך של הדפסה גדלה והולכת, כבר הביאה פעם את סופה של אימפריה עולמית.

נירון (רומא, 54-68 לספירה) קנה את שמו כקיסר מטורף שהבעיר את העיר וניגן בכינור שעה שצפה במחזה. אך השריפה השקטה שנירון הבעיר במערכת הכספים של האימפריה הייתה הרסנית פי כמה. עקב הוצאות כבדות על בירוקרטיה, מבני ציבור וצבא ענק, נקלעה האימפריה למצוקה כספית. הצבא המפואר של רומא היה במשך מאות שנים גם נכס פיננסי מניב. בזכותו נהנתה רומא מזרם בלתי פוסק של עבדים, גזל ומסים. עם הזמן התרבו האויבים, האימפריה לא הייתה יכולה להתפשט עוד והצבא הפך לנטל פיננסי.

הרומאים מדפיסים כסף

הואיל והכסף העיקרי במחזור היו מטבעות כסף וזהב, שמטבעם מוגבלים בכמותם, עלה במוחו של נירון הקיסר הרעיון לייצר יותר מטבעות עם אותה כמות של כסף. זאת, על ידי עירבוב מתכת הכסף עם מתכת זולה. כמות מתכת הכסף שב"דינרוס", המטבע הפופולרי ברומא, ירד ב-11%. נירון יצר לשימושו יותר מטבעות יש מאין. הרעיון המכונה "דילול"  או Debasement, אינו אלא דרך עתיקה להדפסת כסף, והוא הפך לסטנדרט.

ב-150 השנים הבאות ההדפסה נמשכה, אם כי בקצב מבוקר ונשלט. אך בסוף המאה השנייה לספירה, היכתה ברומא מגפה קשה. בשנת 165 הביאו עימם הצבאות החוזרים ממסע מלחמה במזרח גם את הווירוס הגורם לאבעבועות שחורות. המחלה התפשטה באימפריה. בשנת 189 המחלה היתה בשיאה והפילה ברומא כ-2,000 חללים ביום. בחלק ממרכזי האוכלוסייה הצפופים של האימפריה שליש מהאוכלוסיה מתו.

המגפה פגעה קשות בכלכלה וקצב ההדפסה הלך וגבר. עד 211 לספירה הכיל המטבע 58% מכמות הכסף המקורית. האינפלציה ברומא החלה להשתולל. בשנת 265 המטבע שטבע הקיסר קאראקאלה כבר הכיל רק 5% מכמות הכסף שבמטבע המקורי, והמשבר כלכלי כתוצאה מהאינפלציה המתמשכת הלך והתפתח.

בשנת 301 קיסר מוכשר במיוחד בשם דיאוקליטיאנוס ניסה לשים סוף למצב. הוא הוציא צווים חמורים שקבעו מחיר מקסימלי לכ-1,000 מוצרים פופולריים ותקרה ביחס לשכר, במטרה לעצור את האינפלציה ולהבטיח יציבות מחירים. הצווים, הידועים גם בשם "צווי המחירים (של) דיאוקליטיאנוס", קבעו עונש מוות על "ספקולנטים" שהפרו אותם. אך הם החזיקו מעמד זמן קצר בלבד.

הנפילה הכואבת

ייצור הכסף באמצעות דילול-ההדפסה נמשך, ועמו גם האינפלציה. יחידת חיטה שעלתה במצרים, אסם התבואה של האימפריה, 6 דרכמות בימי נירון והתייקרה לכדי 200 בשנת 276, קפצה ל-9,000 בשנת 314, ו-2 מיליון בשנת 334. המקרה הראשון הידוע של היפר-אינפלציה בהיסטוריה האנושית באה לעולם.

הנפילה החדה והמהירה בגודל האוכלוסיה בגין המגפה גרמה לכך שעול מימון האימפריה נפל על פחות ופחות אנשים. עול המסים, שכללו בעיקר מס רכוש ומס גולגולת, הלך וכבד עד שהכפיל ושילש עצמו. המסים הכבדים נאכפו באכזריות וגרמו לנטישה גוברת של השדות והתפוקה הלכה וקטנה. אכולה מבפנים על ידי התמוטטות הכלכלית ושלטון מושחת, ונלחצת מבחוץ על ידי הצבאות הגרמאנים-ברברים, ירד בספטמבר 476 המסך על האימפריה הרומית (המערבית).

"הפעם זה שונה", יגידו מומחי הפדרל רזרב. במובנים רבים הם צודקים, אך על כך כבר אמר מארק טווין "ההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה, אך היא לעיתים קרובות מתחרזת". 

הבנקים המרכזיים בעולם בהנהגת הפדרל רזרב האמריקאי הביאו את העולם לדרך חד-סיטרית. באופן מואץ בעשור האחרון, עוד לפני הקורונה, הוקמה כאן כלכלת חוב הבנויה על ריבית אפסית וגידול אקספוננציאלי בחובות כל השחקנים במשק.

הקורונה הפסיקה באחת את המוזיקה, אך להנהגה שהוליכה את אמריקה למפגש עם הנגיף שעה שהיא בחובות שיא, כלכלתה מושחתת ובזבזנית והחברה שסועה בגין תוצאות בועת החוב שהעשירה את המעטים ללא מידה, אין בשורת אמת לתושביה.

זו מלכודת אשר מלבד שבירת ה"קוראלס" (נתיב הפרים לשחיטה, ביטוי שאריק שרון היה מרבה להשתמש בו) אין לה "פתרון" אלא במכונת דפוס, אשר תלך ותאיץ את תפוקתה, עד שוושינגטון תגיע לבואנוס איירס. והנשיא יוכל להתגאות בבורסה שעולה פי 20 בשמונה שנים או אולי אפילו פי 118 בשנה וחצי. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקאסט KanAmerica.Com. בטוויטר: chanansteinhart