ההודעה הדרמטית של אינטל והתפקיד של רוני אלשיך: השבוע בהייטק

נשיא מיקרוסופט בראד סמית דיבר בשבוע שעבר על שוק העבודה העתידי בראיון וידיאו ל-"BBC": "באופן בסיסי, האחריות של חברות ומדינות היא לוודא שלאנשים יהיו הכישורים שיבטיחו שהם מנצלים את היתרונות שלהם. כולנו מוכרחים להכיר בכך שהטכנולוגיה לא יכולה לפתור הכול, אבל כמעט שום דבר לא יכול להיפתר בלעדינו. אנחנו צריכים לשבת ליד השולחן". אורי ברקוביץ' פתח עם הציטוט הזה כתבה שלו שכותרתה: "אלפי קורסים מקוונים ושיתופי פעולה עם צה"ל: כך נכנסות ענקיות הטכנולוגיה לחלל שמשאירה המדינה בהכשרה תעסוקתית".

לקבלת הסיכום השבועי במייל

הכתבה מפרטת את האופן שבו ענקיות הטכנולוגיה נכנסות לחלל שהותירו ממשלות בעולם ומציעות למאות אלפי מובטלים הכשרה מקצועית פורמלית ולא פורמלית שתאפשר להם לשדרג את האוריינות הדיגיטלית שלהם, לרכוש מיומנויות ומקצועות טכנולוגיים, עסקיים ואישיים, שמתאימים לעידן הדיגיטל.

מיקרוסופט השיקה תוכנית שתסייע ל-25 מיליון איש ברחבי העולם לרכוש מיומנויות דיגיטליות. החברה תציע 500 קורסי מבואות מקוונים בחינם על גבי הפלטפורמה של לינקדאין. הקורסים הם לתפקידים ולמקצועות כמו ניהול מוצר, עיצוב גרפי, דאטה אנליסט, שירות לקוחות ועוד. IBM משתפת פעולה עם הטכניון והם יציעו יותר מ-6,000 קורסים ומסלולים ללמידה עצמאית בתחומים כמו תכנות, סייבר, בינה מלאכותית וניתוח נתונים; אינטל עוזרת לתלמידי תיכון בעולם (והתחילה גם פיילוט בישראל) בהקניית כישורי בינה מלאכותית וגם ביצעה באחרונה תוכנית הכשרה של שבעה מפגשים שעסקו בנושאים כמו חשיבה יצירתית, מנהיגות אמפתית, התמודדות עם לחצים באמצעות אימון מודעות ובניית מותג אישי ברשתות החברתיות.

לכתבה המלאה של אורי ברקוביץ'

מה שיותר מעניין אותי זה הסיום של הכתבה. יזהר שי, שר המדע והטכנולוגיה, מצוטט: "התפקיד של המדינה הוא קודם כול להיות מודעת ולעודד אנשים להיכנס להכשרות האלה, ולהנגיש אותן. לוודא שהמעסיקים והמובטלים יידעו שהכלים הללו עומדים לרשותם".

מה באמת התפקיד של המדינה? לפי השקפתי, למדינה אמור להיות תפקיד הרבה יותר משמעותי. ממשלת ישראל, כמו גם ממשלות אחרות בעולם, צריכות לדאוג למערך הכשרות כולל. יכול להיות שהמודל בסוף הוא הכשרות שנעשות על ידי חברות פרטיות, אבל מי שצריך להוביל, להכווין ולקבוע זאת המדינה. במיקרוסופט אמנם אומרים שהם צריכים להיות סביב השולחן - וזה נכון - אבל הם לא צריכים לשבת בראש שלו. למה הם בכלל צריכים להיות סביב השולחן? סביר להניח שיש להם את הידע מה צריך ומה התוכן המעודכן, ובעיקר מה לא כדאי לעשות. אולם מי שמכיר את צרכי האוכלוסייה זאת המדינה (או לפחות אמורה להכיר).

הנושא הזה תמיד מעורר שאלה - יש פעמים שזה עובד טוב ובכלל שיתוף פעולה בין-מגזרי הוא הרבה פעמים הדבר הנכון. Wix למשל יזמה לימודי הייטק בחטיבות ביניים בת"א, בירוחם וביישובים נוספים. החברה יזמה, הניעה את התהליך, אירחה את מפגשי ההכנה וליוותה אותם. אבל זה התבצע בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות המקומיות ומנהלי אגפי החינוך בהם, ותוך חיזוק המערכת הקיימת ולא החלפתה. גם ענקיות הטכנולוגיה יודעות לשתף פעולה עם המדינה - מיקרוסופט, למשל, משתפת פעולה עם רשות התעסוקה, ואינטל מסייעת בעידוד תלמידים להיבחן ברמה של 5 יחידות במתמטיקה.

יש משהו חשוב בדמוקרטיזציה של הידע, בכך שכל אחד יכול להיכנס בעצמו למערכת ולשדרג את יכולותיו. לכאורה, אין מה לבוא בטענות אל ענקיות הטכנולוגיה. אולם מה שקורה כאן זה טשטוש בין אחריותה של המדינה לאחריות שלוקחות הענקיות. זה מאפשר למדינה להסיר אחריות ולענקיות לקבל יחסי ציבור חיוביים. בנוסף, לענקיות יש אינטרס הן שהאוכלוסייה תהיה בעלת אוריינות דיגיטלית גבוהה יותר, דבר שיעלה את השימוש במוצרים שלהן, והן שיהיו לה יותר עובדים פוטנציאליים.

למה זה לא הדבר הנכון מצידה של המדינה? לפוליטיקאים וקובעי המדיניות כל עניין האוריינות הדיגיטלית נשמע כמו משהו שנפל עליהם מהשמים - גם לאוכלוסייה יש נגישות להכשרות, וגם המדינה לא צריכה לשלם. אבל מי אמר שאלו ההכשרות שהאוכלוסייה צריכה? אני אתן דוגמה שאולי כבר נתתי בעבר - התוכנית של שר החינוך לשעבר נפתלי בנט להגדלת מספר הנבחנים בחמש יחידות במתמטיקה. על פניו זאת הייתה תוכנית מצוינת. גם מבחינה חברתית, חשוב שתהיה אפשרות להיבחן ברמה הכי גבוהה בכל אחד מבתי הספר בארץ.

אבל אם שמים את זה בצד - אולי היה עדיף להתמקד דווקא בהעלאת מספר הנבחנים ב-4 יחידות. יכול להיות שמי שלא נבחן כלל במתמטיקה או נבחן ברמה של 3 יחידות, תחושת המסוגלות שלו נפגעת הרבה יותר וכך גם סיכוייו להצליח בחיים. למה התמקדו ב-5 יחידות? כי כיוונו להייטק. האם זה המסר הנכון? האם כולם צריכים לכוון להייטק? שאלה דומה צריכה להישאל גם פה. מי אמר שענקיות הטכנולוגיה הן אלו שצריכות לקבוע מהן ההכשרות? הן אמנם יודעות מה צריך בתעשייה, אבל האם הן מכירות את האוכלוסייה כל כך טוב? אני לא בטוח כלל.

ועוד הערה:

לפני כמה שבועות כתבתי פה על ראיון שפרסמתי עם יאיר אסולין, שמדבר על יחסי הכוחות בין המדינה לענקיות הטכנולוגיה. לדבריו, המדינה היא רק עוד שחקן פוליטי, ואילו הענקיות צריכות להבין שהן גם שחקניות פוליטיות. הסיפור של ההכשרות הוא דוגמה נוספת למקרים שבהם הסדר הישן מתערער. אני מודע לכך שהמדינה לא בהכרח מסוגלת לדאוג להכשרות או לא באמת רוצה, אבל עדיין אין לי מספיק אמון בענקיות הטכנולוגיה. יכול להיות שהכוונות שלהן טובות, אך זאת אחריות גדולה לדאוג להכשרות של האוכלוסייה, ואני לא בטוח שהן מבינות את זה.

ההודעה הדרמטית של אינטל

יש פה הרבה אינטל ושבבים באחרונה, אבל אין מה לעשות - לא מפסיק להיות מעניין. נתחיל מהאירוע האחרון שקרה: מניית ענקית השבבים אינטל  צנחה במסחר ביום שישי ב-16%, ושווי החברה ירד ל-214 מיליארד דולר (של אנבידיה  עדיין סביב 250 מיליארד דולר, אגב). ביום רביעי בלילה פרסמה אינטל את הדוחות הכספיים שלה.

הדוחות היו חזקים - החברה עקפה את התחזיות ברבעון השני הודות לגידול בפעילות הענן בגלל המעבר לעבודה ולמידה מרחוק, ובגלל גידול במכירות חלק מהמחשבים האישיים (וגם בגלל פריסת רשתות 5G). גם הרבעון הבא היה נראה טוב בשורת ההכנסות, לצד רווח נמוך מהצפוי.

אולם על הדוחות הכספיים העיב עדכון של אינטל למשקיעים - ייצור על בסיס טכנולוגיית 7 ננומטר יתעכב ב-12 חודשים. חלק ניכר משיחת הוועידה עם המשקיעים עסק בסוגיה הזאת (זה גם לא פעם ראשונה שיש עיכוב בהשקה של ייצור על בסיס טכנולוגיה מתקדמת). אינטל מייצרת את השבבים במפעלים משלה, אך לחלק מהמתחרות שלה אין מפעלים והן בחרו לייצר את השבבים אצל צדדים שלישיים. כך הן מצד אחד תלויות בחדשנות טכנולוגית של חברות כמו TSMC, ומנגד יכולות להתמקד בפיתוח השבבים ולא בייצור שלהם. זה כמובן גם משפיע על כל מודל ההוצאות והרווחיות שלה, לטוב ולרע. TSMC כן מייצרת בטכנולוגיית 7 ננומטר, כך שהמתחרות של אינטל נהנות מיתרון תחרותי מולה.

מנכ"ל אינטל בוב סוואן נשאל האם החברה בוחנת ייצור אצל צד שלישי וציין כי האפשרות הזאת קיימת וכי כרגע מדובר בתוכנית מגירה. עוד הוא אמר: "אם נעשה כן, יש פה הרבה 'חלקים נעים', אבל ההשלכות הכלכליות של אירוע שכזה, שבו אנו עוברים למפעל של גורם אחר בסדרי הגודל שלנו, נוגעות לשאלה איך להתאים את מחיר המכירה הממוצע לעלויות, ולהמשיך לספק מוצרים מובילים במחיר מכירה ממוצע אטרקטיבי. זאת תוך הפחתת כמות ההון שעלינו להשקיע כדי לשדרג מפעל קיים לטכנולוגיה חדשה".

אמנם בראיון שפרסמנו בנובמבר האחרון עם יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל, הוא אמר לנו כך: "הרבה שנים אנחנו כאינטל שמנו במרכז את המספרים האלו, אבל אנחנו מנסים להעביר מסר שמה שחשוב זה להגדיל את כושר הייצור", אך נראה כי המשקיעים לא בדיוק מסכימים עמו. אחרת המניה לא הייתה נופלת ב-16%. אין לי מושג כמה זה משמעותי מבחינת הכנסות, אך נראה לי שיותר מכך - זה אומר משהו על אינטל.

זה אמנם לא מפתיע במיוחד, כי כפי שציינתי זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה, אבל בשיחות שערכתי לצורך הכנת הכתבה שפרסמתי בשבוע שעבר, רבים אמרו לי שהם לא היו ממהרים להספיד את אינטל. "אם זאת לא הייתה אינטל, הייתי אומר שהסיכוי לצמצם את הפער הוא אפסי, אבל אי אפשר לזלזל בחברה הזאת". הודעה כזאת שוב מעלה סימני שאלה סביב ענקית השבבים.

ועוד משהו:

באתר "בלומברג" פורסם השבוע כי חברת אנבידיה שוקלת לרכוש את חברת ARM הבריטית, שהיום בבעלות מלאה של חברת סופטבנק היפנית. סופטבנק רוצה לממש את מניות ARM, באופן חלקי או מלא, ואף בוחנת את הנפקתה בבורסה.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

● היזם שהפך פרויקט גמר במכללה לאקזיט של 450 מיליון דולר: בשיא משבר הקורונה, עמירם שחר מכר את החברה שלו, שמייעלת שימושים בשירותי ענן, לחברת NetApp. בראיון ראשון ל"גלובס" הוא מספר על האנשים שלא האמינו ברעיון של Spot בתחילת הדרך, על החלק של אשתו בהצלחת החברה, איך רתם את אמזון לטובתו ומה עבר לו בראש כששקל לרכוש את בית"ר ירושלים. ואפשר גם בפודקאסט (ספוטיפיי, אפל פודקאסט, גוגל פודקאסט).

● ג'ף בזוס, מארק צוקרברג, סונדר פיצ'אי וטים קוק יידרשו ביום הרביעי הקרוב (היה אמור להתקיים ביום שני ונדחה ביומיים) להתמודד עם האשמות ועדת השיפוט של הקונגרס על התנהגות אנטי-תחרותית. בעבור בזוס זה שימוע ראשון, אבל באופן כללי - החיבור בין כל הארבעה הופך את האירוע לעוצמתי במיוחד. הם דרשו להגיע לשימוע ביחד כדי לרכך את הביקורת כלפיהם, וזה מה שהופך את זה למעניין - כי האופן שבו כל אחד מהם ייתפס, ישפיע גם על התדמית של אחרים (למשל אם יהיה מישהו שיידע להתמודד היטב עם השאלות, הוא יבלוט לטובה).

חשבנו שהדבר הנכון לטפל בשימוע הוא לא לכתוב הפעם על האשמות כלפיהם, אלא דווקא לשים במוקד את המנכ"לים עצמם - איפה צמחו, מה האופי שלהם, מה מניע אותם, האם משתפים פעולה עם הרגולטורים או לא ועוד. ארבעה מנכ"לים, ארבע דמויות שונות. כתבה של יסמין יבלונקו.

● סקר של רשות החדשנות ו-IATI מציג את ההשפעה האמיתית של הקורונה על תעשיית ההייטק. גיוסי ההון אמנם בשיא, אך אם המצב יימשך ככה - היקף הפיטורים רק יגדל. וגם: איך המשבר השפיע על הוצאות המו"פ ולמה זה סימן לדאגה?

● ביום חמישי פורסמה הצעת חוק ממשלתית, לפיה הממשלה תקדם תיקונים לחוק הגנת הפרטיות, אך מומחים מזהירים כי זה מעט מדי ו(אולי) מאוחר מדי. קודם לכן פרסמה יסמין יבלונקו כתבה על כך שישראל לא עומדת בקצב של חקיקת הפרטיות באירופה - למה זה קורה ואיך זה עלול לפגוע בכלכלה הישראלית?

● בשבוע שעבר כתבתי פה על עבודה מהבית. אלדד מניב, נשיא חברת טאבולה וסמנכ"ל התפעול שלה, פרסם השבוע פוסט בלינקדאין ובו חשף את הנתונים של החברה - עד כמה העבודה מהבית אפקטיבית, איפה היתרונות ומהם האתגרים.

● חברת צ'ק פוינט פרסמה את תוצאות הרבעון השני, שהיו טובות מהצפוי. גיל שויד אמר שזה היה "אחד הרבעונים הכי יוצאי דופן שעברנו… זה היה רבעון מאוד אקטיבי ופורה עם הרחבת היצע המוצרים ותוצאות פיננסיות מאוד טובות, ואת כל זה עשינו בעולם וירטואלי ושונה, שיכולנו לדמיין עד עכשיו רק בספרי מדע בדיוני". אין ספק שזה מרשים, אבל צריך לזכור - רבעון חזק, ביקושים גבוהים בגלל הקורונה, וצ'ק פוינט צמחה ב-4% בלבד לעומת הרבעון הקודם. מנוע הצמיחה של החברה - ההכנסות מדמי מינוי על התוכנה (למעשה SaaS) עלו ב-10%, גם לא שיעור גבוה במיוחד.

● לא בטוח עד כמה זה נופל תחת מדור הייטק, אבל מנכ"לית תן ביס נורית שקד בראיון ראשון ל"גלובס": לא מתנצלת על העמלות, לא מפחדת מתחרות וחוששת לעתיד המסעדות בישראל. ראיון של שני מוזס.

● במקום מזומן לכל אזרח: כלכלת סין הצליחה להרים את הראש אחרי הקורונה באמצעות השקעה בתשתיות הייטק.

● אורקל, SAP וסיילספורס עברו בשנה האחרונה משני מנכ"לים למנכ"ל אחד, אז למה בנטפליקס מהמרים על המודל השנוי במחלוקת הזה? כתבה של "וול סטריט ג'ורנל".

● החרם על פייסבוק: דיסני צמצמה משמעותית את הוצאה על פרסום ברשת החברתית. על רקע החרם, פייסבוק מקימה צוות מיוחד לטיפול בהטייה הגזעית ברשת החברתית.

מה בתעשייה:

מינויים (ועזיבות)
● רוני אלשיך הצטרף לחברת הדרכות הסייבר קרנליוס. בראיון ל"גלובס" הוא מסביר למה החליט להצטרף לחברה
● יוסי ויניצקי, הממונה על ההייטק בבנק הפועלים, סיים את תפקידו
● עידית יניב מונתה לראש צוות העיצוב של אפליקציית WhatsApp. יניב ניהלה את קהילת העיצוב של פייסבוק בישראל ולקחה חלק בעיצובים של מוצרים שפותחו במרכז הפיתוח בתל אביב. מחליפה בתפקיד הוא עדי בינדר
● ליאור הנדלסמן, אחד ממייסדי חברת סולאראדג', הצטרף לקרן גרוב ונצ'רס כשותף
● יניב ורדי מונה למנכ"ל חברת הסייבר קלארוטי, שהוקמה על ידי קבוצת Team8

דוחות כספיים
28.7 - אודיוקודס
29.7 - טאואר, רדוור וסיליקום

גיוסי הון

● חברת Gett הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אחרי הכסף (בסך הכל גייסה עד כה 850 מיליון דולר). בחברה ציינו כי מרבית הכסף גויס במניות, אך הם לא הסכימו למסור מספרים מדויקים (ב-IVC צוין כי היקף הגיוס עומד על 76 מיליון דולר, כך שיכול להיות שזה היקף הגיוס במניות). החברה הוקמה ב-2010 על ידי דייב וייסר ורועי מור. בסבב הגיוס השתתפו כל המשקיעים הקיימים, בהם חברת פולקסווגן, הקרנות אסקל, ו-Vostok ועוד, וכן משקיעים חדשים שבחברה לא מוכנים לחשוף בשלב זה. לידיעה המלאה.

● חברת טראניס (Taranis), הפועלת בתחום החקלאות המדויקת להגדלת תפוקה חקלאית, הודיעה על גיוס של 30 מיליון דולר (בסך הכל החברה גייסה 60 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2015 על ידי אופיר שלם, אלי בוקצ'ין, איל כרמי ואסף הורביץ. את סבב הגיוס הובילו ורטקס Growth מסינגפור - קרן המשך של ורטקס ישראל וקרן K3 - והשתתפו בו גם ורטקס ישראל, ויולה ונצ'רס, Finistere, OurCrowd וכן משקיעים חדשים בהם היטאצ'י ונצ'רס, מיקרון ונצ'רס, UMC Capital, מיצובישי UFG קפיטל, iAngels, גל ירדן ועוד. לידיעה המלאה.

● חברת אבטחת המידע CyCognito גייסה 30 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 53 מיליון דולר, הסבב הקודם היה בנובמבר האחרון). החברה הוקמה ב-2017 על ידי רוב גור-זאב ודימה פוטחין. את סבב הגיוס הובילה קרן Accel, והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים, קרן לייטספיד, Sorenson Capital, קרן UpWest, קרן אמיתי, BNSG Capital ודן שיינמן.

● הסטארט-אפ אפסגון (Epsagon), המפתח פלטפורמה לזיהוי ותיקון תקלות באפליקציות ענן, גייס 10 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 30 מיליון דולר). אפסגון הוקמה ב-2017 על ידי ניצן שפירא ורן רבנזפט. את סבב הגיוס הובילה דויטשה טלקום פרטנרס (DTCP), והשתתפו בו גם הקרנות USVP, לייטספיד, StageOne וכן המשקיע אריאל מייסלוס.

● חברת RealView Imaging, שמתמחה בהולוגרפיה רפואית, גייסה 10 מיליון דולר (עד כה גייסה החברה 21 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2008 על ידי אביעד קאופמן, שאול גלמן ופרופ' כרמל רוטשילד, והמשקיע הראשון שלה היה שמעון אקהויז, שמשמש כיו"ר הדירקטוריון. בסבב הנוכחי השתתפו בין השאר, קרן OurCrowd, קובי ויהודית ריכטר, פרופ' מיכאל אלדר, מנכל מכון הלב לשעבר בשיבא, זוהר גילון ועוד. החברה מפתחת מערכת שמאפשר להקרין הולוגרמות בתלת ממד, מתוך נתוני הדמיה רפואית המתקבלים בזמן אמת.

● חברת Mitiga הודיעה השבוע על גיוס סיד של 7 מיליון דולר, אותו ביצעה בתחילת ינואר, טרום משבר הקורונה. Mitiga עוזרת לארגונים לחקור את פריצות הסייבר שהתרחשו בהם. החברה הוקמה על ידי אריאל פרנס, טל מוזס ועופר מאור. בחברה השקיעו הקרנות גלילות, פלינט קפיטל, ריין קפיטל, DNX Ventures ו-Clearsky Security.