שיקום ענף התעופה הוא הזדמנות עסקית לטכנולוגיה הישראלית

ענפי התעופה, התיירות והמלונאות הם הענפים שספגו את המכה הראשונה, ואולי גם הקשה ביותר, בעקבות משבר הקורונה. הצעדים שנקטו מדינות העולם מאז התפרצות הנגיף תורגמו מייד לביטולי טיסות וירידה דרמטית באחוזי התפוסה של המטוסים.

אובדן ההכנסות הוא עצום, עונת תיירות הקיץ כבר כאן ואפשר כבר לראות עד כמה הפגיעה היא קשה.

התמונה היא עגומה. רשות שדות התעופה שלנו העריכה זה מכבר, כי מדובר במשבר החריף ביותר בתולדותיה ויש גורמים אחרים המעריכים, כי המשבר יחזיר ענפים אלה שנים אחורה. לפי יאט"א, ענף התעופה יחזור לפעילות מלאה רק ברבעון הרביעי של 2021, אך יש הערכות אחרות שטוענות, כי חזרת תנועת הנוסעים לרמתה מלפני המשבר תנוע בין שלוש לחמש שנים.

עתה, עולה השאלה לא רק מתי יחזרו ענפים אלה לפעול, אלא כיצד. שדות תעופה, שמהם החל הנגיף להתפשט בעולם, הם מרחבים ציבוריים רגישים ביותר ויהיה עליהם לאמץ דפוסי התנהלות ובידוק חדשים ההולמים את המגבלות הבריאותיות והבטיחותיות בעידן הפוסט-קורונה. מגבלות אלה יתכתבו עם דרישות התיירים עצמם לאמצעי היגיינה ובידוק מחמירים.

כתוצאה מכך צפוי להיווצר שוק חדש של פתרונות טכנולוגיים, שיאפשר לשדות התעופה לנהל ניטור רפואי מתקדם ולהתאים את הפעילות בו לרגולציה החדשה בתחום בריאות הציבור. התחומים החמים ביותר יהיו כנראה מערכות לזיהוי נדבקים באמצעות מצלמות תרמיות, ומערכות חיטוי אוטומטיות לשינוע מטענים וכבודה ולחללים ציבוריים.

מדובר במרחב גדול של טכנולוגיות ליישומים שונים: בדיקות רפואיות לפני הכניסה לשדה התעופה ולפני העלייה למטוס; טכנולוגיות סריקה ואיתור, אשר ישולבו בתוך או לצד הגלאים המצויים כיום בנמלי התעופה ויהיו חלק בלתי נפרד משערי הכניסה לנמלים ; מעבר ממגע ידני למגע לא ידני, ביצוע תשלומים באמצעות סלולר במקום כרטיסי אשראי ועוד.

כדי לאפשר לחברות ישראליות למנף את ההזדמנות החדשה שנוצרה בעקבות משבר התעופה, מכון היצוא הפיץ בעולם קטלוג רחב-היקף וראשון מסוגו, הכולל בתוכו חברות טכנולוגיה ישראליות היכולות לסייע לענפי התעופה בעידן הפוסט-קורונה.

הקטלוג מבחין בין טכנולוגיות ספציפיות לבין טכנולוגיות כלליות לביטחון תעופתי ואבטחת שדות תעופה בעידן הפוסט-קורונה. על הסוג הראשון נמנות טכנולוגיות לזיהוי פנים באמצעים ביומטריים, לצד מערכות שליטה, פיקוד ובקרה, מערכות לסריקה, גילוי וזיהוי אמצעי לחימה וסמים, אמצעי מעקב באמצעות וידיאו עם יכולות אנליטיקה ומערכות אינטגרציה וניהול פרויקטים. על הסוג השני נמנות טכנולוגיות כמו מערכות רחפנים והגנה מפני רחפנים להגנת שדות התעופה, מערכות ניהול מוכנות, היערכות לחירום והתאוששות מאסון, מערכות ביטחון היקפיות ומערכות תקשורת מאובטחות.

את עיני צדו שתי חברות מעניינות. האחת היא חברת אופגל תעשיות אופטרוניות, יצרנית מובילה של פתרונות הדמאה תרמית, שפיתחה את Therm-App מוצר חדשני וראשון מסוגו בעולם ההופך סמארטפונים, מבוססי מערכת ההפעלה אנדרואיד, למצלמות תרמיות איכותיות ברזולוציה גבוהה ולטווחים ארוכים. אחד השימושים במוצר זה הוא תרמוגרפיה (מדידת טמפרטורות ממרחק), החיוני בימים אלה.

החברה השנייה היא SeeTrue, שפיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית למסכי שיקוף. מדובר במערכת שכבר מותקנת בשדות תעופה באירופה.

הקטלוג הוא חלק ממכלול של צעדים שאנו עושים כדי למנף את תעשיית האבטחה הישראלית מוטת-הטכנולוגיה ולאתר לה הזדמנויות חדשות בתקופת המשבר. במסגרת זאת נקיים כנס וירטואלי HLS CYBER 2020 בשיתוף עם מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, שבו נפגיש בין חברות טכנולוגיה ישראליות בתחומים הרלוונטיים לבין קניינים פוטנציאליים מחו"ל.

אני וחבריי במערך סחר החוץ הישראלי רואים במשבר גם הזדמנות לחדשנות הטכנולוגית תוצרת ישראל. אנו נכפיל את המאמצים שאנו עושים בשגרה כדי לקדם חברות טכנולוגיה ישראליות ולפתוח בפניהם דלתות חדשות בתקופת הפוסט-קורונה. 

הכותב הוא יו"ר מכון היצוא