כשראיתי את הסרטון שבו משפחה יהודית מאכילה ילדים בדואים כאילו היו קופים בגן חיות, תחושות גועל וזעזוע מילאו את ליבי. אחרי שגיליתי שמי שצילם את הסרטון והציע לילדיו לחלק עוגיות לאותם "בעלי חיים" הוא שחקן ידוע בהצגות ילדים ובטלוויזיה המשמש כמודל לחיקוי להמוני ילדים, תפס אותי דכדוך עמוק.
רוי בוי, אף שהוא מכנה אותנו 'אחים', אינו דמות מוכרת במגזר הבדואי ולמעשה היכרותנו הראשונה עמו הייתה רק לאחר פרסום הסרטון. האמת? כאב לילדים שמטמיע בהם ערכים של סולידריות וקבלת האחר, אני מרחם על ילדיו של "בוי". בסרטון רואים שהם מגיבים באי נוחות, חלקם מסרבים "להאכיל את הבדואים" ונראים מבולבלים ומבוהלים. בעוד מספר שנים יצטרכו להתמודד עם סרטון רשת שבו הם רואים את הדמות החינוכית והאבהית שאחראית יותר מכל גורם אחר על עיצוב עתידם עומד מאחוריי סרטון גזעני מבחיל.
אני מתקשה להאמין שישנו הורה שמעוניין לחנך את ילדיו לשנאת האחר, והייתי רוצה להאמין ולשכנע את עצמי שהדברים נעשו בהיסח דעת, בצחוק, מבלי משים לב. כשרוי בוי לימד את ילדיו שילדים בדואים הם קופים מסכנים ורעבים הוא בעצם חינך אותם לעליונות הגזע ולשנאת האחר, זאת עוד לפני שנעסוק בכלל בסוגיית העבירה על חוק איסור הפצת תמונות או סרטים בהם מופיעים קטינים.
לצערי הרב, הגזענות לא חדשה לנו, הבדואים, אנחנו חיים עמה כל יום שעה ושעה. כל פעם שהחברה מנסה לדכא את הנושא ולטעון שהגזענות חלפה מן העולם, הגזענות זוקפת ראשה מחדש.
אם להיות כנים, הגזענות חיה ובועטת בעוצמה כאן בארץ ובעולם כולו, אבל שנים רבות לא נתקלתי בהתנגדות חריפה כל כך כלפי התופעה שהביאה את האנושות לתהומות האפלים ביותר, מהם סבל העם היהודי אולי יותר מכל גורם אחר. לפני חודשיים סיפורו של ג'ורג' פלויד שנהרג על ידי שוטר לבן זעזע את העולם. הפגנות ענק, מהומות, קמפיינים הקוראים לשוויון בין לבנים ושחורים כיסו את ארצות הברית כולה והרעידו את אדמתה.
לפני שבועיים מיכאל בן זיקרי ז"ל טבע למוות כאשר הציל חיים של משפחה בדואית בחוף זיקים. כולנו התרגשנו מגבורת האדם הזה והחברה הישראלית ראתה בו גיבור ובצדק רב. גם בסרטון "החיות" גיליתי להפתעתי שאין חילוקי דעות. בכל פרשה יש תגובות לכאן ולכאן, אבל במקרה הזה מצאתי את החברה הישראלית באחדות דעים; חילונים, דתיים, מצביעי ימין ומצביעי שמאל, יהודים וערבים כאחד, הסכימו שמדובר בסרטון גזעני מבחיל. אולי כי ילדים היו מעורבים באירוע, אולי מרחמים, הסיבה לא משנה; אני רוצה להאמין שהגינוי הקולקטיבי יאחד את העם נגד גזענות.
התגובות לסרטון היו קשות, אבל זה דווקא ריגש אותי. אנו רוצים להתקדם ולהשאיר את הפרימיטיביות מאחור. מהמקום הזה אפשר לעלות למעלה, לצמוח, להוקיע את תופעת הגזענות מהחברה שלנו ולהעמיד לדין כל עידוד ורוח גבית שניתנים לגזענות, לתמוך בחיים קהילתיים משותפים ובאהבת חינם. כולי תקווה שסרטון זה ייחקק בתודעה הציבורית ושילמדו מתוצאותיו העגומות בכדי לחנך לאחווה ואהבת האחר ולהכיל אותו.
בהקשר זה בקוראן נכתב: "אין לאף אדם עליונות על האחר אלא רק בדבר אחד: האמונה באל ובמעשים טובים".
הכותב הוא מרצה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע, ראש תוכנית שח"ף להסבת אקדמאים להוראה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
