משרד התקשורת יחל בתקופה הקרובה בתהליך איתור מועצה חדשה לרשות השנייה. על פי החלטתו של שר התקשורת יועז הנדל תהליך האיתור יכלול את כל 15 חברי המועצה, החלטה שמשמעותה הליך בחירה גם לתפקיד יו"ר המועצה, שבו מחזיקה כיום יוליה שמאלוב.
תקופת כהונתה של מועצת הרשות השנייה תמה ביום 16 לאוקטובר 2018. אולם המהלכים הפוליטיים בארץ ומערכות הבחירות התכופות יצרו סיטואציה מוזרה שבה לא ניתן למנות מועצה חדשה. גם לתאריך היעד של תום הקדנציה שלה הגיעה המועצה בהרכב חסר של עשרה חברים. המשמעות של ההרכב החסר הייתה שבפועל כל התפטרות של חבר מועצה מסיבה כלשהי הייתה יוצרת מצב חוקי שבו אין קוורום והמועצה מנועה מלקבל החלטות.
אמנם יש הטוענים כי הרשות השנייה היא מוסד ארכאי שאין סיבה אמיתית לקיומו, אבל בפועל מדובר בגוף שיש לו סמכויות שעשויות להשפיע על התוצאות העסקיות של כלי תקשורת. הדוגמה הבולטת לכך באה לידי ביטוי בהכרח של רשת וערוץ עשר לקבל אישור מהמועצה כדי להוציא לפועל את המיזוג ביניהם, אבל ישנן דוגמאות נוספות המשקפות גם את כוחה של המועצה וגם את הבעיתיות בסיטואציה שבה בגלל ההרכב החסר לכל חבר מועצה יש כוח משפיע על ההחלטות.
כך למשל בעת המכרז על בחירת זכיינים להפעלת תחנות הרדיו בערבית, נדרשו חברי המועצה לבחור יועצים שילוו אותם בתהליך. אחת מחברות המועצה שלא אהבה את הבחירה המסתמנת איימה להתפטר. בסיטואציה רגילה לאיום כזה לא אמורה הייתה להיות משמעות, אבל ההבנה שהתפטרות תגרור פיזור מועצה עשתה את שלה, והמועצה התכנסה לדיון נוסף בנושא.
גם סביב סוגיית מינויה של יושבת ראש המועצה התחוללה דרמה מתוקשרת: היו"ר יוליה שמאלוב-ברקוביץ' נכנסה לתפקיד באמצע הקדנציה של המועצה, לאחר שהיו"ר הקודמת, אווה מדיזבוז, פרשה לטובת תפקיד אחר. עם מינויה של שמאלוב-ברקוביץ' נטען כי מדובר במינוי פוליטי של שר התקשורת איוב קרא, אולם בהמשך שמאלוב לא יישרה קו עם דרישתו של קרא לאשר את מיזוג רשת וערוץ עשר, ובעקבות זה החליט קרא שלא להאריך את כהונתה, אף שזמן קצר לפני כן הודיע כי הוא מתכוון להמליץ לעשות זאת.
הענף עליו נתלה קרא כדי להצדיק את ההחלטה הייתה תלונה של ארגון העיתונאים נגדה בגלל התנהלותה בסוגיית אישור מיזוג ערוץ עשר עם רשת. במשרד התקשורת ניהלו הליך מזורז לבחירת יו"ר חדש ובסופו נבחרה קרן אוזן, אולם סמוך לבחירתה נכנסה ישראל לסחרור של מערכות בחירות. אוזן אמנם עברה את כל הפרוצדורות הרגולטוריות הנדרשות לאישור מינויה, אולם באופן מפתיע לא הצליחה לעבור את המשוכה האחרונה שאמורה הייתה להיות טכנית בלבד, אולם התבררה כמשוכה בלתי עבירה: אישור של הממשלה. שוב ושוב נמנעה הממשלה מלדון במינוי ורק לאחר התערבות בג"ץ הוחלט רשמית לדון במינוי רק לאחר מינוי שר תקשורת קבוע.
מיום סיום הליך ועדת האיתור שבחר את אוזן, חלפה תקופה ארוכה בת למעלה מ-19 חודשים. במהלך תקופה זו התחלפו שלושה שרי תקשורת. לאחרונה עם כניסת יועז הנדל לתפקיד שר התקשורת הוא נפגש עם כל המועמדים לתפקידי המפתח הפתוחים בתחום אחריותו ביניהם מנכ"ל לרשות השנייה ויו"ר. בתגובה הודיעה אוזן כי היא מסירה את מועמדותה לתפקיד יו"ר מועצת הרשות השנייה.
שר התקשורת בחר לתלות את החלטתו בחוק. "על פי החוק", נמסר בהודעה לתקשורת, "על שר התקשורת להמליץ לממשלה על הרכבה של מועצה בת 15 חברים, ומביניהם יו"ר המועצה, כולם כמקשה אחת".
עוד נמסר כי "מלשון החוק אנו למדים כי ישנה חשיבות, בעת הרכבת המועצה, על חשיבה כוללת על כל אחד מ-15 חבריה, באופן שיבטיח ייצוג של כלל גווני החברה הישראלית, ובכלל זה קיימת חשיבות רבה לעומד או העומדת בראש המועצה. עיקרון זה, העולה מלשון החוק, הוא חלק מהותי ממדיניות השר, מתוך כוונה להבטיח ייצוג במועצה לכל הזרמים והקבוצות באוכלוסייה".
על פי ההודעה אין בכך כדי לשלול את בחירתם של מי מהמועמדים שנבחרו בהליך האיתור האחרון שהסתיים בדצמבר 2018 - "בכוונתי לשקול מחדש את מועמדותו של כל מי שיחפוץ בכך" מסר הנדל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.