אינפלציה דוהרת וחוב ענק: כך הידרדר דירוג האשראי של לבנון לזה של ונצואלה

שעות ספורות לאחר תום ההיתקלות בהר דב, היתקלות בעצימות נמוכה, הודיעה חברת דירוג האשראי מודי’ז על הורדת הדירוג של לבנון מ-C ל Ca, הדירוג הנמוך ביותר שבו נמצאת בין השאר ונצואלה. בהודעת מודי’ז נאמר כי בעלי הון שכספם מושקע בלבנון עשויים לאבד שני שלישים מערכו בסבירות גבוהה בשל המשבר הכלכלי החמור שבו נמצאת המדינה.

הוסיפו לכך עוד עניין שסירחונו עולה לשמיים: בדומה לעילת פרוץ המחאות לפני חמש שנים בלבנון, כבר יותר משבוע אין איסוף זבל בביירות העיר. החברה המספקת את שירותי התברואה הפסיקה לעבוד לאחר שלא קיבלה תשלום על שירותיה בהיקף של שבעה מיליון דולרים, שכן קופת המדינה וקופת העיר ריקות.

והקשר בין הדברים הדוק ומשמש חומר לדיונים ארוכים בקרב גורמי ההערכה הישראליים באשר לרמת הסיכון הנובעת מחיזבאללה בימים אלה. והרמה הזו, כך לפחות אומרות ההערכות, היא נמוכה יחסית. נקודת המבט הזו נשארה גם אחרי האירוע הביטחוני הערב, שבו כוח של צה"ל זיהה הערב דמויות חשודות בצד הגבול הלבנוני לא רחוק מהישוב שתולה בגליל המערבי. למקום הוזעק תיגבור ונורו פצצות תאורה, אך לא זוהה ניסיון חדירה או ירי. תושבי שתולה והישובים הסמוכים נקראו להישאר בבתים בכל זמן התקרית, וכעת החיים שבו למסלולם.

הפעולות של חיזבאללה נראות כמו לצאת ידי חובה, וכישלונה של ההיתקלות בהר דב הביא להתנערות מלאה ממנה. חיזבאללה טען לאחריה כי לא היו דברים מעולם וישראל המציאה היתקלות. "כל מה שהתקשורת של האויב טוענת על פעולת הסתננות משטחי לבנון לישראל הוא ניסיון להמציא ניצחונות מזויפים וכוזבים. לא הייתה התנגשות או ירי מצידנו, אלה היו הפחד והחרדה של האויב".

יום קודם הנמיך את הציפיות לעימות גם נעים קאסם, סגנו של מזכ"ל חיזבאללה, נסראללה, שאמר בריאיון לרשת "אל-מיאדין" בלבנון כי "אין סימנים כרגע למלחמה". מבחינת חיזבאללה אין מועד גרוע יותר לצאת לעימות צבאי עם ישראל, ובוודאי לא ממושך. והמשבר הכלכלי החריף בלבנון הוא אחת מהסיבות העיקריות לכך, גם אם לא היחידה.

קילו בשר כבש - פי חמישה מלפני שנה

המשבר הזה החל עוד הרבה לפני הקורונה. הוא כרוך במשבר הפוליטי שהביא לנפילת ממשלת אל-חרירי, ולהאשמות על שחיתות בקרב הצמרת הפוליטית והכלכלית של המדינה. בינואר הוקמה ממשלה חדשה בראשות חסן דיאב, מי שנחשב מקורב במידת מה לחיזבאללה, ולכן חשוד בעיני האזרחים מחוללי המחאה במדינה.

המשבר הכלכלי בלבנון נעוץ בבעיות עומק כלכליות שמהן סובלת המדינה כבר שנים רבות, אך הן החריפו בעשור האחרון, וחיזבאללה נתפס כאחד מהגורמים העיקריים להחרפה הזו.

דוח של קרן המטבע העולמית עדכן את תחזית הצמיחה ל-2020 בטרם קורונה ל-0.2% לעומת 1% ב-2019 וזאת עוד בטרם קורונה. יחס חוב-תוצר של לבנון הגיע למעל 150 אחוזים בשנה האחרונה.

 ההיפר אינפלציה מכה בלבנון

שער הלירה הלבנונית נפל דרמטית והוא נסחר כיום בשוק השחור ב-7,700 לירה לדולר, לעומת 1,500, שהוא השער הרשמי של הבנק המרכזי. ואם לרדת לחיי היום יום, מחיר קילו בשר כבש, שעלה לפני שנה 9$ עולה כיום פי חמישה. החיטוט בפחי הזבל לחיפוש אוכל הפך לתמונה שגרתית.

שחיתות וחוסר יציבות פוליטי

שתי בעיות העומק העיקריות הן השחיתות, לפי ארגון השקיפות הבינלאומי (Transparency International), לבנון ממוקמת במקום ה-138 מתוך 175 מדינות מדורגות. השחיתות בלבנון מתאפיינת בנפוטיזם וניפוח תקציבים, המגיעים לכיסם של מקורבים לשלטון.

הבעיה השנייה היא חוסר היציבות הפוליטי, הקשור במבנה העדתי של לבנון ובעוצמתו של חיזבאללה המסכל כל שינוי ורפורמה. חוסר היציבות מקשה על הממשלה לספק דרישות בסיסיות של הציבור, ביניהן פינוי אשפה כאמור והספקת חשמל. כתוצאה מכך נרשמה פריחה בשוק הגנרטורים הפרטיים, תופעה הקשורה גם היא בשחיתות של מתן זיכיונות למקורבים. בעלי הגנרטורים הגדולים מאיימים כעת להחשיך את לבנון גם כן בשל אי תשלום חובות של המדינה, ואספקה לא סדירה של סולר להפעלתם.

המבנה העדתי הזה עבר בעשורים האחרונים שינוי דרמטי לא מעט במעורבות ישראל, והוא צמיחתו של ארגון חיזבאללה כמדינה בתוך מדינה. לבד מהצבא שהוא מחזיק, חיזבאללה מקיים מערכות שלטוניות משלו של גביית מסים ואספקת שירותים בשכונות וביישובים שבהם רוב שיעי הנאמן לו. הוא מקיים מערכת שכר ופנסיה משלו, המקושרת לבנקים איראניים וערביים מחוץ ללבנון. אלא שבשנים האחרונות גם חיזבאללה במשבר מקביל משלו. מלחמת האזרחים בסוריה הקיזה דם של לוחמיו וגם כספים רבים, ובשנתיים האחרונות קוצץ גם הסיוע שהוא קיבל מאיראן. לפי פרסומים שונים ב-2019 קיבל חיזבאללה מחצית מהסיוע כספי מאיראן שלו זכה שנה קודם לכן, חצי מיליארד דולר במקום מיליארד. ב-2020 הקיצוץ גדול אף יותר. מקור הכנסה נוסף של חיזבאללה נפגע קשה בקורונה והוא הסחר בסמים ובנשק. חיזבאללה שולט על מכירות שדות הקנאביס של הבקאע, אבל בשל הקורונה היקף המכירות וההברחות קטן מאוד ועימו ההכנסות.

בנוסף ארצות הברית וגם האיחוד האירופי נוקטים עיצומים נגד חיזבאללה וארגונים כלכליים שעימם הוא קשור, וב-2019 הלחץ הזה גבר.

לבנון פנתה כמובן לקרן המטבע העולמית אבל זו מתנה את הסיוע מלבד ברפורמות שלטוניות וכלכליות מרחיקות לכת גם בהתרחקות מעימותים בסוריה ומול ישראל. שר החוץ הצרפתי איב לה דריאן אמר ביום חמישי כי זה תנאי לכל סיוע בינלאומי למדינה.
ויש גם את היבט המחאה האזרחית בלבנון. אם בעבר מתנגדי הארגון העדיפו לשתוק מחשש לשלומם, כיום הביקורת על חיזבאללה חריפה וארסית. כשאנשי הארגון היכו מפגיני מחאה ברחובות ביירות וצידון, גל של ביקורת שטף את הרשתות החברתיות וגם את העיתונות הממוסדת.

הבשורה הטובה - חיזבאללה עם גיבוי קיים אך מתמעט של איראן השקועה בצרות עמוקות משלה, עם הכנסות קטנות, במדינה הסובלת ממשבר כלכלי נורא, הוא כעת איום קטן בהרבה על ישראל. הבשורה הרעה - לארגון הטרור השיעי אין כוונה להרפות מאחיזתו בצווארה של לבנון, שתתקשה מאוד לכן לצאת מהמשבר הכלכלי שבו היא שרויה.