הברכות בעקבות אמירתו המפתיעה למדי של פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, לא איחרו לבוא. העוסקים בענף התיירות והתעופה מיהרו לשחרר אנחת רווחה כאילו הנה עוד רגע משהו גדול עומד להשתנות ולפרוץ סדק בשמיים הסגורים. השמיים אגב לא לגמרי סגורים משום שחברות תעופה ממריאות ונוחתות בנתב"ג מדי יום, אלא שההנחיות שקובעות 14 ימי בידוד לנכנסים לישראל, והגבלת הכניסה לבעלי דרכון ישראלי בלבד הם שסגרו את השמיים תודעתית ומעשית, לפחות בכל הנוגע לתעשיית התיירות היוצאת והנכנסת.
פרופ' גרוטו אמר כי "מי שיחזור ממדינה ירוקה לא יצטרך שבועיים בידוד. נקודה". גרוטו ציין כי "זה דורש עדיין התארגנות ושינוי של הצווים וגם של גורמים אחרים וזה לא משהו יכול להיות מחר בבוקר", עוד אמר שהשינוי הזה תלוי ב משרד הבריאות כאשר הכוונה היא שמי שישוב ממדינה 'ירוקה' לא יידרש לבידוד כלל. מדינה ירוקה מוגדרת ככזו ששיעורי התחלואה בה נמוכים, להבדיל ממדינה אדומה כמו ישראל, שבה שיעורי התחלואה הם גבוהים יחסית.
הראשונים בתור: אנשי עסקים
מחד מדובר באמירה שאכן משחררת אנחת רווחה כי הנה הנושא שהוזנח עולה לכותרות. נציין שדיון נוסף בנושא יתקיים ב4- באוגוסט בוועדת הקורונה, ואליו מוזמנים נציגים רבים מהמשרדים הממשלתיים. מאידך, האמירה הזו מעלה סימני שאלה רבים משום שהיא נותנת מענה לכאורה לנכנסים לישראל אולם לא כוללת את הסוגיה של היוצאים מישראל ומספרם כפול ומכופל - 9.2 מיליון נסיעות של ישראלים לחו"ל ב-2019, פי 2 ממספר התיירים שביקרו בישראל. הכוונה היא שישראל אמנם משוועת לתיירים אבל ברור שהסרת החסמים תוביל בעיקר לתנועה החוצה, גם של אנשי עסקים, הראשונים שצפויים לפרוץ את המעגל.
הלחץ לכיוון פתיחת השמיים עלה לדרגים הגבוהים ביותר כאשר בתחילת השבוע נפגש יו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה, פנחס עידן, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. מהפגישה יצא עידן עם אופטימיות ועם "אור בקצה המנהרה". לחץ אחר שמופעל על מקבלי ההחלטות לקראת חגי תשרי כולל את כוונת אלפי הנוסעים לאומן שלא לדלג על המצווה הזו השנה.
ואכן, את הרעיון להבחין בין נכנסים ממדינות ירוקות לאדומות הציעה מוקדם יותר השבוע שרת התחבורה מירי רגב במתווה שלפיו הנכנסים ממדינה ירוקה ישהו בבידוד למשך חמישה ימים, כאשר הנכנסים ממדינה אדומה יחויבו בבדיקת קורונה. בין הביקורות שהושמעו על המתווה נאמר שההפרדה בין מדינות היא בעייתית לאור הדינמיות של נתוני התחלואה שמשנים את הגדרות המדינות מירוקות לאדומות, דוגמת ספרד, וכי נכון יותר להתייחס לכלל המדינות כאדומות ולהסיר את החשש דרך בדיקות קורונה שייתרו את חובת הבידוד, מהלך שיש בו הגיון ושתואם לדרישות של מדינות אחרות בעולם.
היות שישראל משתהה בכל נושא פתיחת השמיים יש לה הזדמנות ללמוד איך זה נעשה במדינות אחרות. ברובן אכן יש הפרדה בין צבעי המדינות ולפיכך היתר או איסור של כניסה לאזרחים הנוחתים מהן, אלא שנושא הבדיקות שיספקו "דרכון רפואי" לנוסעים הולך וצובר תאוצה. דרכון זה נסמך על הצהרת בריאות מקדימה ועל בדיקת קורונה עדכנית שיכולה להעניק שקט לנוסע, לסובבים אותו - כולל העובדים בנמלי תעופה ובחברות תעופה ובעיקר למדינה שבה הוא נוחת - וגם בה הוא עשוי להידרש לבדיקת קורונה נוספת. הדרכון הרפואי משמעותי בהרבה מהדרכון האזרחי והוא מספר את הסיפור החשוב באמת בתקופה זו - הנוסע נקי מקורונה ולא משנה מנין בא.
מעבדות לבדיקות קורונה נפתחו כבר בכמה נמלי תעופה בעולם וגם בנתב"ג מאמינים שזהו חלק בלתי נפרד מפתיחת השמיים. בתוך כך חשוב לזכור כי גם אם יינתן פטור מבידוד לנכנסים ממדינות ירוקות הרי שבצאתם מישראל, ומדובר בעיקר בישראלים ופחות בתיירים שלא ימהרו לבוא לכאן, יש מחסום בדמות בדיקת קורונה שהפכה להיות תנאי לכניסה למדינות שמתירות לישראלים להיכנס אליהן דוגמת בולגריה או מונטנגרו. בכל מקרה נזכיר כי ברוב מדינות אירופה, הכניסה לישראלים כרגע אסורה.
בשלב זה מדינת ישראל לא מאפשרת לישראלים לבצע בדיקות קורונה לצורכי נסיעות (במשרד הבריאות מנמקים כי הנושא בבדיקה) ולכן בפני היוצאים לחו"ל ניצבת האופציה לבדיקה פרטית שעולה בין 600 לכ-1,000 שקל, בהתאם לדחיפות בקבלת תשובה. זהו מצב שלא יוכל להימשך. אם המדינה רוצה אכן לדחוף לפתיחת השמיים, מה שמשפיע על מאות אלפי עובדים בענף עליה להכניס את נושא הבדיקות ללופ ובאופן מסודר. הנוסע אמנם יישא במחיר הזה אבל הוא צריך להיות מפוקח ושפוי.
מתי יוקמו מעבדות בנתב"ג
רשות שדות התעופה מתכוונת לצאת במכרז בזק להקמת מעבדות לבדיקת קורונה - עבור הנוחתים בישראל בשטח הנמל ומעבדות שיפוזרו בארץ עבור הממריאים שיופנו לשם. גם הבדיקות הללו יעלו לא מעט, 100 דולר בשלב ראשון לנוסע לבדיקה ובתקווה לעלות שתרד לכיוון ה-30 דולר בהמשך.
שמואל זכאי, מנכ"ל נתב"ג, התייחס לנושא הבדיקות כחלק בלתי נפרד מפתיחת השמיים באומרו כי "הדרך היחידה לוודא שנוסע לא נושא עמו את הנגיף זה באמצעות בדיקות, אבל משרד הבריאות טוען שלבדיקות יש אחוז טעויות גדול וגם שבדיקות הן משאב לאומי ואין לבזבז אותן על טיסות. כל עוד זאת הגישה - לא יתחדשו הטיסות ואנחנו כבר מעבר לנקודת האל-חזור. אולי כדאי להכניס את לימודי השחייה ללימודי הליבה כי אזרחי ישראל לא יוכלו לצאת מפה אחרת".
אז האור בקצה המנהרה אמנם מתבהר טיפה, אבל סימני השאלה שמרחפים סביבו עדיין נותרים בלי מענה. העוסקים בענף יכולים בשלב זה להתנחם בכך שהנושא עולה לסדר היום הציבורי אולם גם הם מבינים שבלי מתווה מסודר וברור, לכל אמירה כזו אין ממש אחיזה במציאות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.