אל על למשרד התחבורה: עד יום שישי החברה עשויה להגיע להקפאת הליכים

אל משרדי משרד האוצר בירושלים הגיע היום נציג מטעם אלי רוזנברג שהגיש הצעה לקנות את השליטה בחברת אל על . הנציג, עמיקם בן צבי המקורב לרוכש, ישב עם מנכ"לית המשרד קרן טרנר במטרה לקדם את הצעתו לרכישת החברה.

ההצעה, בהיקף של 75 מיליון דולר בתמורה ל-45% מהשליטה בחברה, הועברה לדירקטוריון אל על יחד עם הבטחה להפקדה 15 מיליון דולר מתוך הסכום בחשבון נאמנות. רוזנברג הוא בנו של איש העסקים היהודי-אמריקאי קני רוזנברג והוא בשנות ה-20 של חייו ומתגורר בירושלים. רוזנברג הבן מסתתר מאחורי שורה של יועצים והוא עצמו לא הגיע לפגישה. 

במכתב ששלחה טרנר להנהלת אל על, ביקשה: קדמו את הצעת הרוכש לחברה ואפשרו הזרמת הון של 75 מיליון דולר. "מבלי להידרש לזהותו של משקיע פוטנציאלי, לפרטי ההצעה שעומדת על הפרק ולטיבה וככל שתעמוד בפני החברה אפשרות שבמסגרתה יוזרם הון מידי לחברה, עצם הזרמת הון על ידי משקיע לחברה לא תגרע מהאמור במתווה (כלומר הלוואה של 250 מיליון דולר וגיוס הון באמצעות הנפקה של מניות אותן המדינה מתחייבת לרכוש, מר"ח)", כך נכתב.

עוד מדגישה טרנר, כי הזרמת הון על ידי רוכש תאפשר להפחית את היקף ההון הנדרש להלוואה דרך הנפקת מניות, כלומר שאם יוזרמו 75 מיליון דולר בתמורה לשליטה ב-45% מהחברה לפי המתווה שהציע רוזנברג לאל על, גיוס ההון יירד מהיקף של 150 מיליון דולר כיום לפי המתווה המסוכם, ל-75 מיליון דולר כאשר המדינה עדיין תעמוד בהתחייבותה לרכוש מניות שלא ירכשו על ידי הציבור.

הנפקה בהיקפים נמוכים יותר תוביל לכך שדילול מניות הבעלים יהיה בשיעורים קטנים יותר ביחס להנפקת 150 מיליון דולר שיעבירו את השליטה לידי המדינה אם היא תרכוש את כל המניות שיונפקו. במקרה כזה, המדינה תחזיק ב-60% ממניות אל על והחברה תולאם, תרחיש שהמדינה מנסה להימנע ממנו. לסיום מסייגת טרנר כי אין באמור הבעת עמדה אודות הרוכש לרבות בחינת חלופות אחרות להזרמת הון באמצעות הנפקה פרטית.

"כניסה לחדלות פירעון והקפאת הליכים"

מוקדם יותר השבוע העביר מנכ"ל אל על גונן אוסישקין מכתב לשרת התחבורה מירי רגב ובו עדכון על סטטוס המו"מ בין החברה ובין בנק לאומי. אוסישקין זקוק לאישור על מתווה הסיוע משום שאל על ניצבת בפני דד ליין ליום שישי הקרוב, אז יפוג ביטוח נושאי המשרה שלה. בלי האישור הביטוח ייעצר. "ללא ביטוח נושאי משרה סיכוי רב לסיום תפקידם השבוע שמשמעותו דה פקטו כניסה לחדלות פירעון והקפאת הליכים", כותב מנכ"ל החברה כשהוא מתריע כי אם לא יסוכמו עקרונות הסיוע לרבות הלוואת גישור מטעם המדינה בהיקף של 30 מיליון דולר "יש חשש אמיתי לקיומה של החברה".

אוסישקין התייחס לפערים בין אל על ובין משרד האוצר בהם עיתוי ביצוע ההנפקה, בין מה שדורש משרד האוצר, עד ה-31 באוגוסט, ובין מה שאפשר יהיה לבצע אחרי מאמץ מרוכז מבחינת אל על - עד ה15 בספטמבר. יש לזכור כי אם אל על תצא להנפקה עשוי הקונה המיועד למשוך את הצעתו משום שאז לא מובטח לו שיוכל לרכוש את השליטה בשיעור שהוא מבקש כיום, כלומר 45%.

פערים נוספים שמונה מנכ"ל אל על כוללים את דרישות הבנק להתחייבות של בעלי החוב העיקריים (בנקים מממנים) לאי העמדה לפירעון מוקדם של הלוואות על פני 18 חודשים, שיעור הריבית שהבנק דורש (5%) שהאוצר סבור שהיא גבוהה מדיי כאשר מבחינת אל על אין אפשרות מימון אחרת בשיעור ריבית נמוך יותר. פער אחר נוגע לנוסח הערבות ומחלוקת לעצם האפשרות של הבנק לבצע סינדיקציה (כלומר הלוואה ממספר גורמים) כאשר האוצר דורש כי הבנק ייקח על עצמו סיכון גבוה יותר בהלוואה ללא סינדיקציה.

אוסישקין מפרט כי לחברה קיים פער תזרימי עד למועד לקיחת ההלוואה או ביצוע ההנפקה כאשר בעורפה של החברה נושבת החובה להשיב עד ה-14 באוגוסט לפי חוק התעופה המעודכן, את כספי הצרכנים על טיסות שבוטלו. אל על חייבת כ-350 מיליון דולר כשהיא יוצאת מנקודת הנחה שהצעת ערך טובה לנוסעים תוכל להשאיר לפחות כמחצית מהסכום הזה אצלה בדמות שוברים למימוש עתידי.

אוסישקין מפרט כי בנק לאומי מסכים להעמיד לרשות החברה הלוואת גישור בהיקף של 40 מיליון דולר אלא שבהעדר הסכמות עם הבנק המדינה הציעה להעמיד הלוואה של 30 מיליון דולר כגישור. הפערים שנותרו הם תזרימיים כאשר אל על מבקשת למצוא מקורות מימון נוספים ל-45 מיליון דולר עד לסוף אוגוסט - בין אם כהגדלת ההלוואה או כהקדמת תשלומי תקציב אבטחת הטיסות העתידי ו-30 מיליון דולר נוספים במידה וההנפקה תתקיים באמצע ספטמבר. הכסף הנ"ל לפי החברה מיועד להחזר הכספים ללקוחות. פער אחר נוגע לדרישת משרד האוצר לשעבוד את מניות כנפיים מול ההלוואה למרות שהחברה הציעה למשרד האוצר בטוחות אחרות בהיקף הנדרש מה גם שלפי אוסישקין במתווה שבו בחרה החברה (הלוואה של 250 מיליון דולר והנפקה של 150 מיליון דולר לגיוס הון) סוכם כי לא יהיה צורך בשעבוד המניות.

לסיכום מדגיש אוסישקין כי המבטח דורש מתווה מאושר על ידי משרד האוצר וכי בלי אישור כזה החברה עשויה לפנות להקפאת הליכים כבר ביום שישי הקרוב.

יו"ר וועד עובדי אל על שרון בן יצחק תוקף את התנהלות משרד האוצר בנוגע לסיוע לחברה: "חמישה חודשים יושבים 6,000 עובדי אל על בבית ללא פרנסה, ללא ביטחון תעסוקתי וללא עתיד הנראה באופק. בזמן הזה הסכימו עובדי החברה למתווה שהציע משרד האוצר וחתמו על הסכמי התייעלות כואבים מאוד הכרוכים בפיטורי אלפי עובדים.

"בכל העולם ממשלות העניקו לחברות התעופה מענקים במיליארדי דולרים. בעוד כל החברות במשק מקבלות מענקים, חברת אל על לא קיבלה שקל. במשך 5 חודשים לא מצאו במשרד האוצר פיתרון לחברת אל על. מאות ישיבות, מתווים ועוד מיני מונחים לא ברורים.

"עובדי אל על מאסו בהתנהגות משרד האוצר וקוראים לראש הממשלה לעצור את הביזיון שמתרחש ומונע את הצלת החברה. לא ייתכן שמספר פקידים ירסקו פרנסה של עשרות אלפי משפחות בישראל. בעוד כול חברות התעופה בעולם מתחילות לחמם מנועים ולחזור לפעילות פקידי האוצר עסוקים במתווה. כל מתווה שיהיה מנוגד למתווה אשר התחייב האוצר לחברה בעת חתימת ההסכמים יוביל לביטול ההסכם עליו חתמו העובדים".