"לתמוך בהנפקת אג"ח חברתיות שישמשו להנעת הכלכלה ולצמצום פערים"

באיזה צעדים כלכליים יש לנקוט במהירות, איך אפשר לסייע לעסקים ומה יציל את שוק העבודה? המנהיגות הכלכלית של ישראל מתמהמהת, אבל רעיונות יצירתיים דווקא לא חסרים. בניסיון לסייע בסגירת הפער ומתוך רצון להעלות לדיון מגוון רחב של פתרונות, "גלובס" יפנה מדי יום למומחים בעלי רקע כלכלי, עסקי, חברתי או אקדמאי רלוונטי. רוצים לקחת חלק בשיח? פנו אלינו i-can-help@globes.co.il

"האצת שוק ההון דורשת השקעה לא משמעותית ותיצור מנוע צמיחה לדורות הבאים"

אילן פלטו,  מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות

1. הקמת מרכז פיננסי בינלאומי

"עכשיו באמצע המשבר זה נראה חזון רחוק, אבל דווקא תקופות משבר הן פתח לשינויים מבניים ויצירה של מנועי צמיחה חדשים. המציאות היא שתוכניות הסיוע השונות ישאירו בקופת המדינה גירעונות כבדים שייקח מספר שנים לכסות אותם, ולכן לצד תוכניות הסיוע השונות יש להתמקד בתוכניות האצה שייצרו תעסוקה ויחזירו את המשק לצמיחה. כל תוכנית חדשה חייבת להיות מוצדקת מבחינת עלות-תועלת. התוכנית להאצת שוק ההון הישראלי והגדלת מספר החברות הציבוריות דורשת השקעה לא משמעותית, ובכל זאת תיצור מנוע צמיחה עתידי לישראל לדורות הבאים. במסגרת התוכנית, הממשלה תעודד הפרטה של חברות ממשלתיות, תעניק תמריצים לחברות ישראליות שנסחרות רק בחו"ל ולחברות חוץ גדולות שיעשו עלייה וירשמו או ינפיקו בישראל ותעודד חברות פרטיות בישראל להפוך לציבוריות".

2. לשלב את ההייטק בשוק ההון

"ככל שמשבר הקורונה מתארך גם תעשיות שהיו נחשבות חסינות, כמו סקטור ההייטק, סובלות מירידה בהשקעות ומפיטורים. אם עד עכשיו נשמר הניתוק המסורתי בין סקטור ההייטק ושוק ההון המקומי, הרי שעכשיו עם ההתייבשות של זרם המשקיעים הזרים, זו ההזדמנות של הגופים המוסדיים להיכנס להשקעה בתחום ההייטק. תוכנית ממשלתית שתעודד חברות הייטק להיסחר בבורסה הישראלית תקרב את החזון של השילוב ההכרחי של הסטארט-אפ ניישן עם שוק ההון המקומי".

3. לא לפזר כסף, להשקיע אותו

"לצערנו, המדיניות הממשלתית שבה נוקטים כעת שגויה מיסודה. במקום לפזר כסף מהליקופטרים, צריך להשקיע בתוכניות ארוכות טווח שיחלצו את המשק מהמיתון וייצרו אלפי מקומות עבודה חדשים. יוזמה משותפת של החברות הציבוריות וקהילת שוק ההון יחד עם האוצר והרגולטורים הרלוונטיים יכולה להפוך את ישראל למרכז פיננסי בינ"ל מוביל. זאת השקעה שהעלות התקציבית שלה נמוכה יחסית, במיוחד לאור עשרות המיליארדים שעפים כרגע מצד לצד בתוכנית הממשלתיות השונות, והיא תחזיר את עצמה מהר מאד גם בדרך של מיסוי על הפעילות הריאלית שתגדל וגם בדרך של הגדלה בהכנסות מיסוי שוק ההון כתוצאה מפעילות גבוהה יותר של הציבור".

4. להפסיק את אפליית המס

"המדינה שולחת בכוח את המשקיעים לשוק הנדל"ן ומבריחה אותם משוק ההון, וכך היא מפסידה פעמיים: מחירי הדיור ממשיכים להשתולל, ושוק ההון - צינור החמצן של המשק - ממשיך להתייבש. הצעד המסתמן של הורדת מס הרכישה מ-8% ל-5% רק צפוי להחריף את המגמה ההרסנית הזאת, ולכן חייב לנקוט בצעדים מאזנים. במסגרת התוכנית להאצת שוק ההון, ייקבע מס רווחי הון אחיד בשיעור של 15%. הורדת המס תגדיל דרמטית את מחזורי המסחר, תפתור את בעיית הנזילות ותוביל לעלייה משמעותית בהיקף הכולל של הכנסות המדינה משוק ההון". 

"אוכלוסיות מוחלשות נפגעו יותר. צו השעה הוא תגבור מיזמים חברתיים"

פרופ' דורון קליגר, חוקר ויועץ כלכלה התנהגותית ומימון, אוניברסיטת חיפה

 פרופ’ דורון קליגר / צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה

1. מערך תמיכה ממלכתי להנפקת אג"ח חברתיות

"המשבר הכלכלי כתוצאה ממגפת הקורונה הביא לחוסר תעסוקה (חל"ת ואבטלה) משמעותי. בנוסף, אוכלוסיות מוחלשות נפגעו יחסית יותר. צו השעה הנובע מכך הוא תגבור מיזמים חברתיים. אג"ח חברתיות מהוות כלי נהדר להשגת מטרה זו. אפשר להקים מערך תמיכה ממלכתי להנפקת אג"ח חברתיות ולעשות בו שימוש להנעת הכלכלה וצמצום פערים בחברה. איגרת חוב חברתית (אגח"ח) היא מכשיר פיננסי-חברתי המונפק על ידי שותפות פרטית-ציבורית (PPP) לקידום פרויקט חברתי בתחום שבו יש עניין לציבור, כגון חינוך, רווחה, בריאות והשכלה גבוהה. תשואת האגח"ח נקבעת על בסיס מדד הצלחה בפרויקט. לאגח"ח מספר יתרונות נוספים, מעבר למצווה החברתית של קידום פרויקט ספציפי. בין השאר, הן עשויות לייעל את האפקטיביות הכלכלית של ארגונים ללא כוונת רווח ולטייב את נוהלי העבודה והבקרה הפנימים שלהם. בכדי לעודד הנפקת אגח"ח יש לתקצב מערך תמיכה ממלכתי אשר יפעל לאסדרה מסבירת פנים מול הגופים המעורבים, יתמרץ משקיעים פוטנציאליים, ויקים חממות לפיתוח גופים אשר יבנו מודלים לפעילות חברתית בתחומים השונים".

2. מערך הוראה פרטית מקוונת לתמיכה בלימודי אוכלוסיות מוחלשות

"זה מכבר, אקדמאים רבים בגילאים מתקדמים, בעלי ניסיון, מוצאים את עצמם מחוץ למעגל העבודה. לצערנו, עקב המשבר הכלכלי הנלווה למגפת הקורונה, תופעה זו מתרחשת ביתר שאת. מערך הוראה פרטית מקוונת יאפשר תמיכה בלימודי אוכלוסיות מתקשות וגם יהווה פתרון, ולו חלקי, לתעסוקת קבוצה עתירת ידע זו של אקדמאים. כאמור, פעילות כזו יכולה אף להתבצע כפרויקט מגובה אגח"ח, שמטרתו תהיה להפחית את הנשירה מבתי הספר ולהעלות את שיעור ההצלחה בבחינות בגרות".

3. מענק פיקדון אישי למובטלים

"פיקדון אישי יאפשר ניצול של תקופת אי התעסוקה לשם השקעה בהון אנוש. בדומה למענק לחיילים משוחררים, ניתן יהיה למשוך את כספי המענק למטרות כגון השלמת השכלה תיכונית, הכשרה מקצועית, לימודים אקדמיים ופתיחת עסק. ניתן אף להרחיב את סל המטרות גם לשם רכישת כישורי חיים, כגון לימודי אוריינות פיננסית, וכן לשם שיפור איכות החיים, כגון השתתפות בסדנאות בריאות והפסקת עישון ובמערכי פעילות ספורט עממי".

4. העלאת שכר חיילי שירות חובה ומשתתפי שירות לאומי

"הגדלת התעסוקה של אוכלוסיות מוחלשות תצמצם פערים ותניע את הכלכלה. פחות אבטלה: יותר תוצר. מתן תמורה כלכלית הולמת לשירות החובה הצבאי ולשירות הלאומי יעודד הרחבת מעגל המשתתפים בשירותים אלה מכל מגזרי החברה ועשוי לתרום בכך גם ללכידות החברתית הכללית. פרויקטים של שירות לאומי, ברובם, מצמצמים פערים. כוח עבודה מתוגבר כזה יוכל גם לקדם משמעותית פרויקטים חברתיים עם נחיצות לאומית, כגון הפחתת פשיעה באזורים מוחלשים, עידוד השכלה, שילוב הגיל השלישי במארג החברתי, ותמיכה בבריאות הציבור".