מיקרוסופט נכנסת לשדה מוקשים וההשקעה החדשה של וילנץ: השבוע בהייטק

זה היה שבוע מאוד עמוס מבחינת ארבע מענקיות הטכנולוגיה - אפל, גוגל, אמזון ופייסבוק. יום אחד המנכ"לים שלהן נאלצו לתת עדות בקונגרס על כוחן המופרז, ויום לאחר מכן הוכיחו הדוחות הכספיים שלהן עד כמה הן חזקות ועמידות, אפילו בפני משבר היסטורי כמו הקורונה ( לסיכום דוחות ).

נכון, גוגל דיווחה לראשונה על ירידה בהכנסות, קצב צמיחת שוק הענן האט טיפה למרות הצורך הגובר בשירותים האלו, ולא כל הפעילויות והגיאוגרפיות של החברות צמחו כפי שרצו. אולם הן ממשיכות להציג חוסן, גם בתחומים שלא בהכרח אמורים ליהנות ממשבר הקורונה (אפל למשל נהנתה מהתחזקות מפתיעה של מכירות המכשירים שלה).

חייבים להודות שיש משהו מעורר תקווה בשימועים האלו בקונגרס, שבהם המנכ"לים החזקים בעולם נאלצים לענות על שאלות ולהתיישר לחוקי המשחק של הפוליטיקה. כן, יש בכך אלמנטים רבים של הצגה והם מבינים זאת, אבל גם מתי בפעם האחרונה מישהו קטע את דבריו של ג'ף בזוס או טים קוק ולא נתן להם להשלים אותם? מתי מישהו שם לעצמו למטרה להביך את מארק צוקרברג או סונדאר פיצ'אי, ועוד בפומבי. נראה כי מי שבכל זאת יצא יותר טוב מהאחרים הוא בזוס. ליסמין יבלונקו היו עוד כמה תובנות מעניינות מהשימוע , שלא קשורות רק לנושא השימוע אלא גם לפטריוטיזם, ליחס של המנכ"לים לחברות האחרות שהופיעו בשימוע וגם למאבק שבלט בשימוע בין הרפובליקנים לדמוקרטים.

אולם אם צריך לצאת מודאגים מהשבוע הזה, הסיבה היא דווקא החברה שלא זומנה לשימוע - חברת מיקרוסופט. אין זה מובן מאליו שענקית הטכנולוגיה, החברה האמריקאית הגדולה ביותר במונחי שווי שוק, לא מוזמנת לשימוע שעוסק בפגיעה בתחרות. זה אומר משהו על החברה, בטח כשזאת אותה חברה שהייתה כל כך שנואה בגלל כוחה המופרז בשנות ה-90 וה-2000. בשנים האחרונות, משלל סיבות, החברה כמעט ולא מושכת אש. בחברה נוהגים להדגיש את השינוי שהם עברו בשנים האחרונות, אבל דיווחים מאתמול בערב מעלים תהיות האם זה נכון.

אתרי חדשות מובילים רבים פרסמו אתמול ידיעות לפיהן מיקרוסופט מנהלת מגעים לרכישת טיקטוק , הרשת החברתית הפופולרית שנמצאת היום בבעלות בייטדאנס הסינית. לא ברור כמה המגעים מתקדמים. מאחורי הרצון של בייטדאנס למכור את טיקטוק עומד חשש אמריקאי מפני האפשרות כי הממשל הסיני משתמש בטיקטוק לצורך ריגול ואיסוף מידע על צעירים במדינות המערב. בסוף השבוע פורסם כי הממשל האמריקאי עומד להחרים את טיקטוק ואף לכפות את העברת הבעלות עליה. נשים זאת בצד כרגע ונתמקד במיקרוסופט.

אני לא בטוח שאני מבין עד הסוף את החיבור בין מיקרוסופט לטיקטוק. למיקרוסופט יש אמנם מוצרים שמיועדים לצרכנים פרטיים כמו טאבלטים, קונסולת משחקים ומנוע חיפוש, אך המיקוד שלה הוא עסקי. מיקרוסופט עומדת להשיק טאבלט בגודל של סמארטפון ויכול להיות שמבחינתה רכישה של טיקטוק תסייע במכירות שלו ושל מוצרים נוספים לצרכנים הפרטיים, אך האם זאת סיבה מספיק טובה? נראה לי יותר הגיוני, למשל, שמיקרוסופט תמכור את Xbox מאשר תרכוש את טיקטוק.

אולם זה לא מה שמעורר דאגה בעיניי, אלא הרצון של מיקרוסופט להיכנס לעולם בעייתי מבחינת היחס למשתמשים. זה נראה כאילו החברה ממש רוצה להיות מוזמנת לשימוע הבא, וזה מעורר שאלה לגבי כל הפרגונים שקיבלה החברה בשנים האחרונות (שאגב, באחרונה פורסמו כתבות גם על האגרסיביות שבה היא דוחפת את Teams וגם על איסוף מידע בעייתי על משתמשי לינקדאין ).

למה אני מתכוון? רכישת טיקטוק - אם אכן תצא לפועל - תכניס את מיקרוסופט לעולם של רשתות חברתיות שבו יש מחלוקות לגבי האחריות בנוגע לתכנים המתפרסמים בהן, ההשפעה הפוליטית שלהן, פייק ניוז ועוד. מספיק לראות את הסערה סביב הפוסטים של טראמפ בפייסבוק ובטוויטר כדי להבין את עומק הבוץ שמיקרוסופט רוצה להיכנס אליו. בנוסף, רשתות חברתיות מאפשרות להכיר את המשתמשים טוב יותר.

אחת הסיבות לכך שמיקרוסופט נחלצה מביקורת ציבורית בשנים האחרונות היא שהמוצרים שמהם החברה מפיקה דאטה הם פחות בעולמות ה-B2C, כמו סמארטפונים ורשתות חברתיות. יש לה כמובן מנוע חיפוש, אבל הפופולריות שלו נמוכה מזה של גוגל וגם רמת הסנכרון שלו עם מקורות מידע אחרים היא נמוכה (למשל עם שירותי המיקום בסמארטפון). במלים אחרות, זה לא שגוגל ופייסבוק חברות יותר בעייתיות ממיקרוסופט, אלא שהאחרונה נכשלה בכמה מהלכים עסקיים, שאם הייתה מצליחה בהן - יכול להיות שגם סאטיה נאדלה היה מוזמן לשימוע. זאת כמובן רק השערה. ועדיין, מיקרוסופט רשמה בשנים האחרונות הצלחה מסחררת מבלי למשוך אש.

נשאלת השאלה מה המחיר שתגבה עסקה כזאת ממיקרוסופט, מבחינה תדמיתית ורגולטורית - אל מול התועלת שתניב הרכישה. אמנם קשה להגיד, אך מכיוון שטיקטוק היא לא בליבת הפעילות של מיקרוסופט, נראה כי מיקרוסופט מעריכה שפוטנציאל הנזק לא כזה גדול. במילים אחרות, מיקרוסופט לא חושבת שיש מחיר אמיתי לביקורת הציבורית, לוויכוחים פומביים עם פוליטיקאים, לשימועים ולחקירות רגולטוריות - וזה מסר מדאיג כלפי כל התקווה שעורר השימוע של הענקיות השבוע. לחילופין, יכול להיות שמיקרוסופט הסתנוורה מהפרגונים שהיא קיבלה בשנים האחרונות עד כדי כך שהיא חושבת שהיא חסינה?

יש עוד הסבר, שלא בהכרח סותר את ההסבר הקודם - מיקרוסופט בכלל עוזרת לממשל האמריקאי במאבק בין סין לארה"ב ומצילה (או "מצילה") את הצעירים האמריקאיים מהממשל הסיני. זה הסבר שמתייחס לענקיות האמריקאיות כחלק ממאבק בין סין לארה"ב, כפי שצוקרברג ציין גם בשימוע. הוא לא היחיד. יש תפיסה לפיה פגיעה רגולטורית בענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות רק תפגע בהן בתחרות מול הענקיות הסיניות, ולמעשה תפקיר את העולם המערבי לשליטה סינית. בין האפשרות הזאת לבין פגיעה בתחרות, כנראה שבממשל האמריקאי מעדיפים פגיעה בתחרות. האם זה מה שימנע ממיקרוסופט להיות תחת העין הבוחנת של הרגולטור? לא בהכרח.

האם צריך לחשוש לעתיד אינטל בישראל?

אחרי שעיכלנו בסוף השבוע הקודם את האמירה של מנכ"ל אינטל בנוגע לייצור במיקור חוץ, החלו פרשנויות וניתוחים בכל העיתונים על ההשפעה על ישראל. אני באופן אישי חושב שבהחלט יכולה להיות לכך השפעה על ישראל, אך השפעה מהותית היא רק בטווח הארוך, ומי בכלל יודע איך תיראה תעשיית השבבים בעוד עשר שנים.

מה פרסמנו השבוע בנושא :

● האם אינטל מוותרת על המרוץ הטכנולוגי, ואיך החלטה כזאת תשפיע על ישראל ?

● המשבר של אינטל מספק תזכורת: התלות של ישראל בענקית השבבים גדולה מדי
על רקע העיכוב בייצור בטכנולוגיית 7 ננומטר: רה-ארגון בצמרת אינטל - אגף הטכנולוגיה פוצל, מספר 2 בחברה יפרוש וגם ראש הצוות שאחראי על פיתוח טכנולוגיות הייצור.

● ועוד ידיעה חשובה בתחום השבבים: אנבידיה נמצאת במגעים מתקדמים לרכישת ענקית השבבים Arm

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

● שר הבריאות התהדר בתחילת יולי במערכת בינה מלאכותית מתקדמת שפותחה במשרד שתחת אחריותו. בדיקת "גלובס" מגלה כי הפרויקט התחיל עם כוונות טובות ונראה מבטיח, אך נתקע בחומה של מחסור בדאטה וחוקרים אפידמיולוגיים וסדרי עדיפויות שגויים. כתבה חשובה של יסמין יבלונקו .

● יש הרבה נסיונות בשנים האחרונות להגדיל את מספר העובדים מהחברה החרדית שמועסקים בתעשיית ההייטק. דוח חדש שהוציאו קמאטק ו-IATI מלמד עד כמה הנסיונות האלו הצליחו (גידול של כ-50%, מ-2014 ועד 2018) ואיפה עדיין יש בעיות (פערי שכר, למשל).

● קיימת הרבה ביקורת על הכוח המופרז של אמזון והיכולת שלה לפגוע בסטארט-אפים, למשל כאלו שמפתחים פתרונות לענן. כתבה ב"וול סטריט ג'ורנל" מעלה חשש כי אמזון מעתיקה מסטארט-אפים בהם היא משקיעה וכך פוגעת בהם. "אמזון משתמשת בכוחות שוק בדרך מקיאוולית מאוד. היא אפילו לא מנסה להיות הזאב בעור הכבש. היא זאב בעור זאב", צוטט בכתבה ג'רמי לוין, שותף בקרן ההון סיכון בסמר. אל תפספסו את הכתבה הזאת .

● קריאה להפסיק את השימוש בטכנולוגיה של סלברייט הישראלית לדיכוי מתנגדי משטר בהונג קונג

● האם ישראל באמת בדרך להתקרב למדיניות הפרטיות של אירופה 

● שלושה צעירים מואשמים בארה"ב בפריצה הגדולה לחשבונות טוויטר

● מה יכולים ללמוד מנהלים מהצעד הנועז של חברת לייבפרסון. מאמר דעה של ניל"י גולדפיין, משנה למנכ"ל קבוצת נירם גיתן NGG.

מה בתעשייה

דוחות כספיים

3.8 - סרגון, סולאראדג'

4.8 - אלוט תקשורת, לייבפרסון, סייבר ארק, נובה

5.8 - סטרטסיס, פייבר, קמטק, פריון, אמדוקס

6.8 - Wix, נייס

פיטורים

פעילות חטיבת התחבורה החכמה HERE mobility בישראל נסגרת ועובדיה מפוטרים. לאחר שמרבית עובדי החטיבה הוצאו לחל"ת בשל משבר הקורונה, כעת כל 200 העובדים המועסקים בחטיבה נשלחים הביתה לצמיתות. היר מוביליטי שייכת לחברת המיפוי HERE Technologies שנרכשה מנוקיה על ידי חברות הרכב הגרמניות דיימלר, ב.מ.וו ואאודי. מאז הצטרפו כמשקיעות בה גם אינטל, בוש וקונטיננטל. לידיעה המלאה .

גיוסי הון

● חברת אקספלוריום ( Explorium ) , המפתחת פלטפורמה להעשרת ואיתור נתונים לאימון מודלים של חיזוי, הודיעה גל גיוס של 31 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 50 מיליון דולר עד כה). אקספלוריום הוקמה ב-2017 על ידי המייסדים עומר הר, אור טמיר ומאור שלמה. את הסבב הובילה קרן ההון סיכון זאב ונצ'רס של המשקיע והיזם אורן זאב והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים בחברה, הקרנות אימרג' ו-F2 קפיטל, והמשקיעים החדשים, קרן Advisors01 המובלת על ידי בכירים לשעבר בטוויטר, וקרן דינאמיק לופ של איש העסקים האנגלי רונלד כהן. לידיעה המלאה .

● הסטארט-אפ קליימסל ( ClimaCell ) , שפיתח טכנולוגיה לניטור וחיזוי מזג אוויר ברמה סופר-לוקאלית, הודיע על גיוס של 23 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה עד כה 100 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2015 על ידי שמעון אלקבץ, איתי זלוטניק ורעי גופר (גילוי נאות: רעי חבר ילדות שלי, וכפי שכתבתי גם בגיוס הקודם - אני שמח מאוד על הגיוס). את סבב הגיוס הובילו הקרנות פיטנגו צמיחה וסקוור פג והשתתפו בו Envision Ventures, Clear Vision, חברת SB Energy (חברה בת של סופטבנק) ועוד. לידיעה המלאה .

● הסטארט-אפ הישראלי בילדוטס ( Buildots ) , הודיע על גיוס של 12.5 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 16 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2018 על ידי שלושה בוגרי תוכנית תלפיות בצה"ל, רועי דנון, יקיר סודרי ואביב ליבוביץ'. את סבב הגיוס הובילה קרן ההון סיכון TLV פרטנרס והשתתפו בו גם Innogy Innovation Hub, חברת הבנייה תדהר, והמשקיעים הפרטיים, זיו אבירם, צביקה לימון, אביגדור וילנץ, בני שניידר וגיל גבע. בילדוטס מסייעת לחברות בנייה לעקוב אחרי התהליכים באתרי בנייה עם טכנולוגיות בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת. לידיעה המלאה .

● חברת הסטארט-אפ הישראלית ארמטיק ( Ermetic ) , המספקת פתרונות הגנה מפני סיכוני גישה לפלטפורמות בסביבת ענן, מכריזה כי גייסה 17 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 27 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2019 על ידי שי מורג, מיכאל דולינסקי, סיון קריגסמן ואריק גומנובסקי. את הסבב הנוכחי הובילה קרן Accel יחד עם המשקיעים הקיימים של החברה הכוללים את הקרנות גלילות, NVP וטארגט.

● חברת הסטארטאפ הישראלית סייבלום ( Cybellum ) , המפתחת פלטפורמה להערכת סיכוני סייבר לרכבים, הודיעה על גיוס של 12 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 15 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2015 על ידי סלבה ברונפמן ומיכאל אנגסטלר. את סבב הגיוס הובילו RSBG ventures, והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים, הקרנות בלאמברג וטארגט.