פטור מהיטל השבחה בשכונת שיקום יינתן גם במכירת הדירה

רקע: החבות בתשלום היטל השבחה מוטלת על בעלי מקרקעין או על חוכרים לדורות, בעקבות אישור פעולה תכנונית אשר הביאה לעליית ערך המקרקעין.

בעוד שמועד ההשבחה חל עם אישור ההליך התכנוני, מועד תשלום ההיטל חל רק במועד "מימוש הזכויות". מימוש זה חל בין היתר, בעת מכירת הזכויות במקרקעין או במועד קבלת היתר לבנייה, לשימוש חורג או להקלה.

להיטל השבחה תכליות רבות, כאשר המרכזית בהן נסמכת על עקרונות צדק חלוקתי, ולפיה בעליו של מקרקעין אשר "התעשר" מאישור ההליך התכנוני, נדרש לחלוק זאת עם הציבור, ולשלם לוועדה המקומית היטל בשיעור של מחצית מההשבחה שצמחה לו.

● פטור לבניין בשכונת שיקום: עם זאת, הוראות חוק התכנון והבנייה מפרטות מספר עילות שעשויות לזכות את בעל המקרקעין בפטור מתשלום ההיטל. בין היתר נקבע כי לא תחול חובת תשלום בעת מימוש זכויות של בית מגורים המצוי "ביישוב או בחלק ממנו שהממשלה הכריזה עליו כעל שכונת שיקום, כל עוד ההכרזה בתוקף".

לאורך השנים נתנו בתי המשפט וועדות הערר מספר החלטות סותרות ביחס לפטור שיקום השכונות. בשנת 2018 נקבע בבית המשפט המחוזי כי הזכאות לפטור זה תוענק רק במקרה של מימוש זכויות באמצעות הוצאת היתר להרחבת הנכס. כלומר, בהחלטה זו שלל בית המשפט המחוזי את האפשרות לקבלת הפטור בעת מכר זכויות של דירה או בית מגורים המצויים בשכונת שיקום.

● נסיבות המקרה: ענייננו בדירת מגורים בקריית מלאכי, המצויה בשכונה שהוכרזה על ידי הממשלה כעל שכונת שיקום. בשנת 1983 אושרה תוכנית מתאר לקריית מלאכי ובמסגרתה אושרו זכויות בנייה נוספות למקרקעין שעליהם בנויה הדירה, שניצולן הותנה באישורה של תוכנית מפורטת. תוכנית כזאת טרם אושרה עד למועד זה.

לימים, מכר בעל דירה את כל זכויותיו במקרקעין ובעקבות העברת זכויות זו הפיקה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לבעלי הדירה דרישת תשלום היטל השבחה. על כן, ערר הבעלים לוועדת הערר וטען, בין היתר, כי הדירה מצויה בשכונה שהוכרזה כשכונת שיקום ומשכך הוא זכאי לפטור הקבוע בחוק. כמו כן, טען כי מאחר שטרם אושרה תוכנית מפורטת שמכוחה ניתן להפיק היתר, אין הוא חייב בהיטל.

מנגד טענה הוועדה המקומית קריית מלאכי כי לאור פסיקת בית המשפט המחוזי, הוראות פטור שיקום שכונות לא חלות במקרה זה, שכן מימוש הזכויות בוצע על דרך המכר ולכן חלה חובה בתשלום היטל השבחה.

● ההחלטה: ועדת הערר קיבלה את עמדת הבעלים וקבעה בין היתר כי פרויקט שיקום שכונות הוא פרויקט לאומי בעל חשיבות רבה לאותן שכונות ולחברה הישראלית בכלל, ובבסיסו שתי תכליות מרכזיות - שיקום פיזי ושיקום חברתי-כלכלי.

על כן נקבע כי אין לקבל את עמדת הוועדה המקומית המעניקה פרשנות מצמצמת להוראות החוק ולפיה תכלית הפטור היא עידוד שיקום פיזי של השכונה בלבד. נקבע כי ההיבטים החברתיים הנוגעים לתושבי השכונה מצדיקים אף הם את מתן הפטור ולכן אין להגבילו למימוש זכות על ידי הוצאת היתר בלבד. בהקשר זה ציינה ועדת הערר כי צמצום תכליות הפטור למימוש בהיתר בלבד, אינו מאפשר שיפור בתנאי המחיה של מי שאין בידם האמצעים הדרושים לשיפוץ ביתם, ובאופן עקיף מצמצם אפשרות לניידות חברתית ("מוביליות") ולהכנסת אוכלוסייה חדשה או משקיעים, שעשויים בסבירות גבוהה יותר לקדם שיקום פיזי של השכונה.

בשולי החלטתה ציינה ועדת הערר כי על אף שמצופה ממנה לפעול בהתאם לפסיקתם המנחה של בתי המשפט המחוזיים, במקרה חריג זה, פסיקת בית המשפט המחוזי אינה תואמת את תכלית הפטור ועשויה להוביל לתוצאות שעומדות בסתירה למטרות הבסיסיות שלשמן נחקק הפטור.

ערר (דרום) 8001-01-19 זאב לוי נ’ ועדה מקומית לתכנון ובניה קריית מלאכי

הכותב שותף וראש מחלקת מיסוי מוניציפלי ומקרקעי ישראל, במשרד גינדי כספי ושות'