הסעיף בחוק המזון שהקל על הענף לא יבוטל

חצי שנה אחרי שפרסמה את המחקר על הסעיף בחוק המזון שאסר על ספק להעביר תשלומים לקמעונאים גדולים, הרשות לתחרות מפרסמת את החלטתה שלא לשנות החקיקה לגביו. זאת לאחר שלפי בדיקה שביצעה עולה כי "מרבית השחקנים הפעילים התנגדו לעריכת שינוי כלשהו במצב החוקי הקיים" ואף טענו כי "הסעיף הפך את ההתקשרות בין הקמעונאים לספקים לפשוטה ו'מסודרת יותר'".

ואולם, מחקר שפרסמה הרשות בסוגיה מבהיר כי מדובר בהרבה יותר מ"התקשרות מסודרת יותר" עבור הקמעונאים. אמנם מהצד נדמה כי מדובר בעוד שורה אפורה ומשעממת המכונה "סעיף 8(ד)", אולם בפועל מדובר בתוספת לא מבוטלת עבור סקטור קמעונאיות המזון. כך, מהמחקר של הרשות עלה כי חמישית מהעלייה בשיעור הרווחיות הגולמית של קמעונאיות המזון, מוסברת על ידי השינוי שהביא עמו יישומו של הסעיף.

הסדרת תשלומים מספקים לקמעונאים

אותו סעיף שהשפעותיו נבחנו במחקר, עוסק בהסדרת התשלומים מספקים אל קמעונאים. כלומר, סעיף זה אוסר על חברות כמו תנובה או אסם להעביר תשלומים מסוימים לקמעונאי גדול דוגמת שופרסל או רמי לוי בנסיבות שונות, ביניהן למשל מענק על פתיחת חנות חדשה - פרקטיקה שהייתה נפוצה בעבר בענף. במחקר ביקשו ברשות לבחון את השפעות הסעיף על הצרכנים, על רשתות המזון הקמעונאיות ועל ספקי המזון, או במילים אחרות - האם החוק השיג את מטרתו.

"ניכר כי כבר בשנה שלאחר יישומו של חוק המזון נרשם גידול משמעותי בשיעור הרווחיות הגולמית הממוצע של קמעונאי המזון", כתבו מחברי המחקר. בכך מתייחסים המחברים לנתונים שכבר היו ידועים, שכן חלק ניכר מרשתות המזון הגדולות בישראל הן חברות ציבוריות, ושיעורי הרווחיות הגולמית שלהן גלויים לכל.

המחירים לצרכן ירדו ב-0.3%

נקודה נוספת שעלתה מהמחקר של הרשות שבוודאי לא עוררה את התנגדות הספקים והקמעונאים הוא ממצא נוסף שעלה במחקר של הרשות. לפיו, יישומו של הסעיף הביא לירידת מחיר סיטונאי - כלומר זה שהקמעונאי משלם לספק - של 1.1%. בנוגע להשפעה על הצרכנים, מהמחקר עולה כי המחירים עבורם ירדו בממוצע בשיעור של 0.3% בלבד.